ובעניין תאוות האכילה הייתה לו גם כן מלחמה גדולה ויגיעה גדולה מאוד קודם ששיברה. כי בתחילה לא היה משגיח כלל לשבר תאוות אכילה. אחר כך רצה לשבר תאווה זו, והיה קשה וכבד עליו מאוד מאוד. וכל כך היה קשה עליו שבירת תאוות אכילה, עד שנדמה לו, שכל התאוות יוכל לשבר מלבד תאווה זו של אכילה. ונדמה לו, שתאווה זו של אכילה בהכרח שתישאר, כי אי אפשר לשברה, כל כך הייתה חזקה עליו התגברות תאוות אכילה.
ואף על פי כן התגבר על עצמו וכפה את יצרו ושיבר גם תאווה זו של אכילה לגמרי. וגודל קדושתו בפרישות תאוות אכילה היה מפורסם לעין כל, כי לא היה אוכל כלל, וגם המעט שהיה אוכל היה בהכרח גדול מאוד. והוצרך להכרחי את עצמו בכל הכוחות כדי לאכול מעט, כדי שיהיה לו איזה כוח לחיות. ואמר, שבתחילה התחיל לשבר תאוות אכילה, דהיינו שהיה מכריח את עצמו לאכול פחות ממה שהיה אוכל תחילה, וכשנעשה רגיל בזה שיאכל פחות מקודם, והתחיל שוב לשבר תאווה בזאת האכילה, אף על פי שהיא פחותה מקודם, והתחיל שוב לשבר תאוותו ולאכול עוד פחות מזה.
