בשביל זה ירדה נשמתי:
מאוד מאוד אבקש אותך, שתדפיס כל ימי חייך את ספרי רבנו, ואת ספרי מוהרנ"ת ואת ספרינו, כי יש אצלי עוד אוצרות, אוצרי אוצרות, שכתבתי על התורה ועל המועדים ועל אגדות חז"ל ועל המצוות.
יעזור הקדוש ברוך הוא שאזכה להוציאם לאור עולם להחיות נפש כל חי, כי רק זו תשוקתי – שיתפשט הלימוד של רבנו בעולם בין כלל נשמות ישראל, כי רק בשביל זה ירדה נשמתי, ואני יודע שהסמ"ך מ"ם לא ישקוט, אבל אם נתעקש נצליח.
(אשר בנחל, כרך יג, מכתב א תתיא, תשל"ה)
מה נקרא אצלי – ספר טוב?
באמת יש תחת ידי הרבה חיבורים שזיכני הקדוש ברוך הוא, ואני מקווה שפעם עוד יודפסו, אבל אצלי זה לא מעלה ולא מוריד, כמו דיבור אחד שנכנס אצל בחור או אברך ומחזקו ומאמצו ומקרבו אליו יתברך. זה נקרא ספר טוב, זה נקרא ספר מוצלח. אבל שאר דברים הם סתם…
ותאמין לי שיש הרבה ספרים וכולם צריכים לעולם, כמו שאמר רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן סא) אבל אצלי העיקר לחבר ספרים כאלו שיכולים לקרב בני אדם לקדוש ברוך הוא, וזה כל רצוני וכיסופי ושאר דברים הכול הבל ורעות רוח אצלי.
(אשר בנחל, כרך יב, מכתב א' תקצ, תשל"ה)
לא אנוח ולא אשקוט בעולם הבא:
אני חזק בזה – מי שידפיס איזה ספר מספרי, לא אנוח ולא אשקוט בעולם הבא, עד שאעשה לו טובה. כי תהילה לאל, רבים וגם שלמים חזרו בתשובה על ידי ספרי.
ולכן במקום שתרוץ אחר בני אדם, תעזור לי להדפיס את כל הספרים שיש תחת ידי בכתב יד, ותפיצם, ונהיה מקושרים בעולם הזה ובעולם הבא.
(אשר בנחל, כרך כט, מכתב ד' תשעג, תשמ"ב)
הקמתי ארבעה דורות של מדפיסים ומפיצים:
שנים על גבי שנים שפכתי דמעות על זה כמים והקדוש ברוך הוא עזר לי שתכף ומיד אחר החתונה התחלתי להדפיס את ספרי רבנו במסירות נפש הכי גדולה שאי אפשר אפילו להסביר את זה.
כי לא היה לי חתיכת לחם לאכול ועם כל זאת השכרתי את עצמי בבית דפוס ואני עבדתי בעשר אצבעותי ועשיתי עבודות בזויות העיקר שבעל הדפוס ידפיס לי, וכך הדפסתי. זה לי למעלה מארבעים ושלוש שנים שאני מדפיס ומפיץ, והקמתי כבר ארבעה דורות של מדפיסים ומפיצים.
(אשר בנחל, כרך קנט, מכתב ג תשפז, שבט תשס"ז)
הדפסתי והפצתי במסירות נפש:
חמדת לבבי! מה אומר לך ומה אספר לך את הנפלאות שעשה עמנו השם יתברך, והכול בכוחו ובזכותו של רבנו. תהילה לאל, הספר 'ארך אפיים' נמכר פה באופן מהיר ונפלא, והכול חוטפים אותו, בערך בשני שבועות מכרנו אלף ספרים.
לספר לך את הנסים שעשה ה' יתברך יכלו המון יריעות, כי הסמ"ך מ"ם לקח את עצמו עלי מאוד מבית ומבחוץ (ה' יתברך ירחם עלי).
בו ביום שהתחילו להדפיס ספר זה, פטרו אותי ממשרתי (מהמשרה של המלמד- עיין מכתב א' תתל), ואמרתי: "ריבונו של עולם, הבעל דבר לא יפחיד אותי עם זה".
נסעתי מהישיבה אל בית הדפוס, וטילפנו מביתי בבהלה רבה, כי כל ביתי בוער באש, רחמנא לצלן, ולא נבהלתי כלל, רק אמרתי עוד פעם: "ריבונו של עולם, הבעל דבר לא יפחיד אותי עם זה".
ובאמת כן היה, שהייתה שריפה גדולה אצל השכן שלי מתחת לדירתי, ומרוב העשן שסבב את כל הבית, היה נדמה שגם דירתי בוערת באש. ותהילה לאל, כשבאתי לביתי, ראיתי שלא היה ניזוק אפילו חוט, וזה פלא גדול נסי נסים. כי בדרך כלל כשבוערת למטה שריפה כזו, לא יימלט, שגם בדירה שלמעלה לא יהיה ניזוק משהו, כי הרצפה היא מעצים. וברוך ה', ראיתי ישועת ה' כהרף עין.
(אשר בנחל כרך יג, מכתב א תתכג, תשל"ה)
מסירות נפש בהפצה:
היו ימי חורף קשים שהלכתי בעבור צדקה, והרבה פעמים בדרך חשבתי שקפאו רגלי, רחמנא ליצלן, מרוב קור, והוצרכתי לעמוד ולשפשף אותם, להרגישם אם הם אצלי.
בקיץ בשעת החום חשבתי שאשרף מרוב חום, אף על פי כן עזרני ה' יתברך, ומסרתי נפשי לכל זה ויותר מזה.
(אשר בנחל, חלק לד, מכתב ה' תקפה, טבת תדש"מ)
הפצה מסירות נפש גדולה:
זה ימים ושנים שאני הולך בכל יום עם שקיות וספרים, ומפיץ אותם לשכבות העם, וגודל הביזיונות ושפיכות הדמים שיש לי בבתי הכנסיות ובבתי המדרשות, אין לתאר ולשער כלל, זה צוחק וזה מגרש אותי וכו' וכו'.
ואף על פי כן מצחי חזק נגד מצחם, אני הולך עם שקיות וספרים, ומפיצם במסירות נפש הגדולה.
ותהילה לאל, אני רואה שבשקט, נשמות ישראל מחיות את עצמן עם ספרי רבנו, ועל כן אני מחזק אותי להמשיך ולעשות עוד ועוד.
(אשר בנחל, כרך יד, מכתב א תתעג, תשל"ה)
"שפת הנחל" – הרבה דמעות שפכתי:
אודות שאלתך ב"שפת הנחל" וכו', תדע, אחי! כי הרבה דמעות שפכתי על כל דיבור המתחיל שנדפס שם, והרבה ייחודים ייחדתי עד שעזרני ה' יתברך לזה.
(אשר בנחל, כרך כא, מכתב ג' קצה, תש"ם)
"שפת הנחל" – מתנה מהשמיים:
תאמין לי, כי הספר "שפת נחל" הוא מתנה מן השמיים, שקיבלתי בזכות הביזיונות והחרופים והגידופים שקיבלתי וסבלתי בזה העולם מאברכים שגדלו בביתי בימי נעוריהם.
(אשר בנחל, כרך כא, מכתב ג' קצה, תש"ם)
