מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר, שֶׁבִּימֵי פֶּסַח אָדָם צָרִיךְ מְאֹד לִשְׂמֹחַ יוֹתֵר מִכָּל הַשָּׁנָה, כִּי כָּל אֲכִילָתוֹ הִיא רַק עֶצֶם אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּגִלּוּי נִפְלָא מְאֹד. כִּי לָמָּה אָדָם אוֹכֵל מַצָּה? אֵין זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁמְּקַיֵּם אֶת הָרָצוֹן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְהַמַּצָּה הִיא עֶצֶם אֱלֹקוּת, כִּי זֶה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כָּל הַשָּׁנָה, אָדָם צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ וּלְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל, שֶׁגַּם בַּמַּאֲכָל הַגַּשְׁמִי כְּלוּלָה בּוֹ אֱלֹקוּת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל. (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סב).
(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשעו)
קוּנְטְרֵס
יְמֵי פֶּסַח
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אָנוּ נִמְצָאִים עַכְשָׁו בִּימֵי פֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים, וְעָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן מָהֵם יְמֵי פֶּסַח; כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, הִזְהִירוֹ (בְּרֵאשִׁית ב, טז): "מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל, וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל". מַה זֶּה עֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע? אֶלָּא אָנוּ יוֹדְעִים, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּרָא אֶת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מַכִּירוֹ בְּעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי וְהַחָמְרִי, וְזוֹ הָיְתָה תַּכְלִית בְּרִיאַת הָאָדָם, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהַכִּירוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּנְחוּמָא נָשֹׂא ג'): מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹלָמוֹ, נִתְאַוָּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הוּא מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, זֶה לְבוּשׁ לְגַבֵּי אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, אֲבָל בָּרָא אֶת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם בְּצוּרָה כָּזוֹ, שֶׁיִּזְכֶּה לְהַכִּירוֹ וְלֹא יִהְיוּ לוֹ לְבוּשִׁים, הַיְנוּ שֶׁכִּבְיָכוֹל יוּכְלוּ לִרְאוֹת בְּעֵינֵי בָּשָׂר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּעֵת הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה נב, ח): "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב הֲוָיָ"ה צִיּוֹן", אֲבָל לְעֵת עַתָּה אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת בְּעֵינֵי בָּשָׂר, וְלָמָּה? כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן טָעַם מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד'): אָדָם צָרִיךְ לֵידַע, שֶׁכָּל אֲשֶׁר קוֹרֶה עִמּוֹ – בֵּין לְטוֹב בֵּין לְהִפּוּךְ – הַכֹּל לְטוֹבָתוֹ.
וּכְשֶׁאָדָם מַחְדִּיר בְּעַצְמוֹ שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, וּמְבַטֵּל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי לָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, אָז הוּא בָּא אֶל הַתַּכְלִית שֶׁאֵלֶיהָ נִבְרָא, שֶׁזֶּה אֲכִילַת עֵץ הַחַיִּים, "וָחַי לְעֹלָם", שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר (דְּבָרִים לב, מ): "כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי, וְאָמַרְתִּי חַי אֲנִי לְעֹלָם"; כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְהַגִּיעַ לְגִלּוּי אֱלֹקוּת כָּזֶה, שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אָדָם זֶה חַי לְעוֹלָם, שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה שׁוּם הֶפְרֵשׁ בֵּין חַיִּים לְמִיתָה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כא), שֶׁמִּי שֶׁדָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֶצְלוֹ יֵשׁ חַיִּים נִצְחִיִּים, רַק הַגּוּף מְכַסֶּה אֶת הַנְּשָׁמָה, אֲבָל הַנְּשָׁמָה הִיא חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, כִּי יוֹדֵעַ, שֶׁכָּךְ הוֹלְכִים הַחַיִּים – פַּעַם טוֹב וּפַעַם רַע, וְגַם הָרַע הוּא כִּסּוּי לַטּוֹב, אַף שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְהָבִין אֶת זֹאת, וְאֵינוֹ נִכְנָס בַּחֲקִירוֹת – לָמָּה אֲנִי צָרִיךְ לַעֲבֹר סֵבֶל כָּזֶה?! וְלָמָּה עָלַי עוֹבְרִים מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים כָּאֵלּוּ?! הוּא מוֹסֵר עַצְמוֹ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. בָּרֶגַע שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן טָעַם מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע, אֲזַי כְּבָר עָשָׂה הֶפְרֵשׁ בֵּין טוֹב לְרַע, וְאָז הִתְחִילוּ לַעֲבֹר עָלָיו מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים. שֶׁזֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ב, יז): "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת".
מַהִי מִיתָה? שְׁבִירָה, שֶׁאָדָם נִשְׁבָּר וְשׁוֹכֵחַ מַה תַּכְלִיתוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, מָה עוֹשֶׂה פֹּה, וּלְשֵׁם מָה מִסְתּוֹבֵב כָּאן; וְעוֹבְרִים עָלָיו מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים. וְזוֹ הָיְתָה עֲצַת הַנָּחָשׁ – שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן יִטְעַם מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע, שֶׁיַּעֲשֶׂה הֶפְרֵשׁ בֵּין טוֹב לְרַע, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת, כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, הֲלָכָה ב'): בָּרֶגַע שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה הֶפְרֵשׁ בֵּין טוֹב לְרַע, כְּשֶׁטּוֹב לוֹ הוּא שָׂמֵחַ, כְּשֶׁרַע לוֹ הוּא שָׁבוּר, נִמְצָא שֶׁהוּא עוֹקֵר עַצְמוֹ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי חוֹשֵׁב שֶׁהַטּוֹב זֶה מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְהָרַע זֶה מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ, אֲשֶׁר הוּא בְּעַצְמוֹ בּוֹרֵא אֶת הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, עַל-יְדֵי-זֶה מָרִים חַיָּיו מְאֹד מְאֹד. וְעַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁכְּלוּלוֹת בּוֹ גַּם-כֵּן חָטְאוּ, וּמִזֶּה נִתְהַוָּה גַּם דּוֹר אֱנוֹשׁ, שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, וְדוֹר הַהַפְלָגָה, שֶׁכִּבְיָכוֹל, רָצוּ לִלְחֹם עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּבְיָכוֹל. וְהֵם סִלְּקוּ אֶת הַשְּׁכִינָה. וְכָל אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הֻצְרְכוּ לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם וּלְהִזְדַּכֵּךְ שָׁם בְּכוּר הַבַּרְזֶל.
וְזוֹ גָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁהַנְּשָׁמוֹת הֻצְרְכוּ לַעֲבֹד עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ אֵצֶל פַּרְעֹה, וְלִבְנוֹת אֶת פִּתֹם וְרַעַמְסֵס, וְסָבְלוּ סֵבֶל גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת א, יד): "וַיְמָרְרוּ חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה קָשָׁה" וְגוֹ'. וְלָמָּה הֻצְרְכוּ לִהְיוֹת בְּגָלוּת מִצְרַיִם? עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן. עַד שֶׁחָמַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁצָּעֲקוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם ב, כג): "וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹקִים וְגוֹ', וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים אֶת בְּרִיתוֹ וְגוֹ', וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹקִים" וְגוֹ'; בִּזְכוּת הַתְּפִלָּה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל לֹא הִתְיָאֲשׁוּ בַּמַּצָּבִים הֲכִי קָשִׁים, שֶׁהָיָה מַר מְאֹד בְּמִצְרַיִם, אֲבָל תָּפְסוּ אֻמָּנוּת אֲבוֹתֵיהֶם: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּבָכוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְצָעֲקוּ וְהִתְבּוֹדְדוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, זֶה הֱבִיאָם אַחַר-כָּךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא גְּאָלָם מִגָּלוּת מִצְרַיִם. וְאֵיךְ? עַל-יְדֵי שֶׁשָּׁלַח אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֲשֶׁר הֶחְדִּיר בְּעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַדַּעַת לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע, אֲשֶׁר אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, שֶׁזֶּה (דְּבָרִים ד, לה): "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי הֲוָיָ"ה הוּא אֱלֹקִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ". כִּי קֹדֶם לָכֵן, כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּגָלוּת מִצְרַיִם, הַמֹּחַ הָיָה בְּגָלוּת, הַדַּעַת הָיְתָה בְּגָלוּת, לֹא זָכוּ לְהַכִּירוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלָמָּה? כִּי הַמֹּחִין הַנִּקְרָאִים יָם – מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, הָיוּ בְּמֵצַר. שֶׁזֶּה אוֹתִיּוֹת: מִצְרַיִ"ם – מֵצַר-יָם, הַמֹּחִין הֵם בְּמֵצַר; הִנֵּה הַרְבֵּה פְּעָמִים בְּנֵי-אָדָם נֶחֱלָשִׁים, נִשְׁבָּרִים, נִכְנָסִים בְּדִכָּאוֹן, שְׁבוּרִים וּרְצוּצִים, וּמֵאַיִן זֶה בָּא? מֵחֲמַת שֶׁהַמֹּחִין הֵם בְּמֵצַר, נִדְמֶה לָאָדָם שֶׁזֶּה סוֹף הָעוֹלָם, וְאֶת הָאוֹר אַף-פַּעַם לֹא יִרְאֶה, כִּי נָפַל בְּמַצָּב עָגוּם וְקָשֶׁה כָּל-כָּךְ, שֶׁאַף-פַּעַם לֹא יוּכַל לָצֵאת הֵימֶנּוּ, וְזֶה נִקְרָא מֵצַר-יָם – הַמֹּחִין בְּמֵצַר. וּמֵאַיִן זֶה בָּא? מִפַּרְעֹה.
אוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל: פַּרְעֹ"ה אֵלּוּ שְׁתֵּי תֵּבוֹת: פֶּה-רַע, עַל-יְדֵי שֶׁאָדָם מְדַבֵּר רַע – לָשׁוֹן-הָרַע עַל הַזּוּלָת, רְכִילוּת – שֶׁמְּרַכֵל עַל חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁמְּנַבֵּל פִּיו אוֹ מְקַלֵּל, בַּר-מִינָן, זֶה אֲשֶׁר גּוֹרֵם לוֹ, שֶׁהַמֹּחִין אֶצְלוֹ יִהְיוּ בְּמֵצַר-יָם – בְּמִצְרַיִ"ם. וְלָכֵן פַּרְעֹ"ה – פֶּה-רַע, מָלַךְ עַל מִצְרַיִ"ם – מֵצַר-יָם – עַל הַמֹּחִין. וְזֹאת רוֹאִים עַד הַיּוֹם, כָּל אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין, הֵם אֲשֶׁר גּוֹרְמִים מַחֲלֹקֶת הַנּוֹבַעַת מִקִּנְאָה סְרוּחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, וְזֶה מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ, אֲשֶׁר זֶה סוֹד יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְכָךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קטז:): בְּכָל יוֹם וָיוֹם חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, שֶׁנִּכְשַׁל, בַּר-מִינָן, בַּעֲווֹנוֹת חֲמוּרִים, הוּא גַּם-כֵּן נָפַל לְמִצְרַיִם, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה יג, סִימָן ד'): כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם מִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ מְצֵרִים אֶת יִשְׂרָאֵל.
וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד'), שֶׁכָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד עוֹבֵר, זֶה גָּלוּת מִצְרַיִם. וְלָכֵן גַּם אָנוּ נִמְצָאִים בְּגָלוּת מִצְרַיִם, וְרוֹצִים לָצֵאת מִשָּׁם, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְרַחֵם עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְשׁוֹלֵחַ לָנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר צַדִּיקֵי הַדּוֹר, מַנְהִיגֵי רַחֲמִים, חַכְמֵי הַתּוֹרָה, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מַחְדִּירִים אֶת הַדַּעַת לְעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁיַּתְחִילוּ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל מַהִי תַּכְלִיתָם בְּזֶה הָעוֹלָם, לָמָּה יָרַדְנוּ לְזֶה הָעוֹלָם, וְלָמָּה אָנוּ סוֹבְלִים?! אֵין זֹאת כִּי אָנוּ סוֹבְלִים עַל שֶׁהִפְקַרְנוּ אֶת פִּינוּ לְדַבֵּר לָשׁוֹן-הָרַע, אֲשֶׁר אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי פֵּאָה א'): אֵין אָדָם אוֹמֵר לָשׁוֹן-הָרַע, עַד שֶׁכּוֹפֵר בָּעִקָּר; כִּי הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁאֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הוּא חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל, אֲזַי אַף-פַּעַם לֹא יְדַבֵּר עַל שׁוּם יְהוּדִי, בָּרֶגַע שֶׁמְּדַבֵּר עַל אֵיזֶה יְהוּדִי, בָּזֶה עוֹקֵר אֶת עַצְמוֹ וְכֵן אֶת הַזּוּלָת, כִּבְיָכוֹל, מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֲרָכִין טו:): כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן-הָרַע, אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִים לָדוּר בָּעוֹלָם, כִּי מִי שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, אַף-פַּעַם לֹא יְדַבֵּר רַע.
וְאִם מְדַבֵּר רַע סִימָן שֶׁנִּפְגְּמָה אֶצְלוֹ הָאֱמוּנָה. וְזֶה עִקַּר הַגָּלוּת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ז'), שֶׁעִקַּר הַגָּלוּת זֶה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה. כִּי לְהֵפֶךְ – הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה רַק עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (יַלְקוּט-הוֹשֵׁעַ, סִימָן תקיט): אַתְּ מוֹצֵא שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה שֶׁהָיְתָה בָּהֶם. וְכֵן עֲתִידִים לְהִגָּאֵל אֶלָּא בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה. וּכְמוֹ שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה, שֶׁהֶאֱמִינוּ בְּמֹשֶׁה וּבְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהָיְתָה לָהֶם אֱמוּנַת חֲכָמִים, אֲשֶׁר זֶה הֱבִיאָם לֶאֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יד): "וַיַּאֲמִינוּ בַּהֲוָיָ"ה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ", שׁוֹאֲלִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח): אִם בְּמֹשֶׁה הֶאֱמִינוּ בַּהֲוָיָ"ה לֹא כָּל שֶׁכֵּן? אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לֶאֱמוּנַת ה' רַק עַל-יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ גִּלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל, לָמָּה סוֹבְלִים סֵבֶל זֶה? מִפְּנֵי שֶׁאַתֶּם רָבִים זֶה עִם זֶה, יֵשׁ דֵּלָטוֹרִין בֵּינֵיכֶם, כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: לָמָּה נִשְׁתַּנּוּ עַם יִשְׂרָאֵל מִכָּל הָאֻמּוֹת, שֶׁצְּרִיכִים לִסְבֹּל אֶת הַסֵּבֶל הַנּוֹרָא הַזֶּה? וְהִנֵּה יוֹצֵא בַּחוּץ, וּמָה רוֹאֶה? "וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים, וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע: לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ? וַיֹּאמֶר: מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ, הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר וְגוֹ', וַיֹּאמַר מֹשֶׁה: אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר".
עַתָּה אֲנִי מֵבִין לָמָּה סוֹבְלִים עַם יִשְׂרָאֵל? מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ דֵּלָטוֹרִין. לְמֵדִים מִכָּאן, שֶׁכָּל גָּלוּת מִצְרַיִם הָיְתָה מֵחֲמַת הַלָּשׁוֹן-הָרַע שֶׁמְּדַבְּרִים זֶה עַל זֶה. וְכֵן כָּל הַסֵּבֶל שֶׁאָנוּ סוֹבְלִים, זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֶחָד מְדַבֵּר רַע עַל זוּלָתוֹ, וְכֵן עוֹשִׂים פֵּרוּדִים בָּעָם, וּמְפַלְּגִים בֵּין עֵדוֹת לְעֵדוֹת, מַפְרִידִים אֶת הַבְּרִיּוֹת כְּדוֹר הַהַפְלָגָה, מִפְלָגוֹת מִפְלָגוֹת, הָעִקָּר שֶׁלֹּא תִּהְיֶה אַחְדוּת בְּעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה עֲוֹן לָשׁוֹן-הָרַע, וּמִי הָיָה הָרִאשׁוֹן בָּזֶה? הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי שֶׁדִּבֵּר נֶגֶד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהֵסִית אֶת אָדָם וְחַוָּה, שֶׁיֹּאכְלוּ מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע, אָז תֵּדְעוּ הַהֶפְרֵשׁ בֵּין טוֹב לְרַע, וּבָזֶה גָּרַם לָהֶם לַחֲטֹא. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֲרָכִין טו:): כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן-הָרַע, מַגְדִּיל עֲווֹנוֹת כְּנֶגֶד עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. לָשׁוֹן-הָרַע חָמוּר יוֹתֵר מֵהַשָּׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת הֲכִי חֲמוּרוֹת. וְלָכֵן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, כְּשֶׁהֶחְדִּיר בְּעַם יִשְׂרָאֵל עִנְיַן גִּלּוּי אֱלֹקוּת, לִשְׁמֹר עַצְמָם לֹא לְדַבֵּר כָּל הָעוֹלֶה עַל רוּחָם, אֶלָּא לְדַבֵּר רַק אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְכֵן שֶׁיְּדַבְּרוּ זֶה עִם זֶה רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשָׂה יְצִיאַת-מִצְרַיִם, שֶׁזֶּה: פֶּסַ"ח – פֶּה-סָח. הַפֶּה הֵחֵל לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.
וְהִנֵּה עַתָּה אָנוּ נִמְצָאִים בִּ"ימֵי פֶּסַח", עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן מַה תַּפְקִידֵנוּ בַּחַיִּים, וּמַה מְּחַכֶּה עָלֵינוּ עַל כָּל הַשָּׁנָה, עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ לֹא לְהַרְהֵר שׁוּם הִרְהוּר רַע, הָעוֹלֶה עַל דַּעְתֵּנוּ, כִּי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (עַיֵּן עֲבוֹדָה זָרָה כ:): שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר אָדָם בַּיּוֹם, וְיָבוֹא לִידֵי טֻמְאָה בַּלַּיְלָה; צְרִיכִים לִשְׁמֹר מְאֹד עַל מֹחַ-הַמַּחֲשָׁבָה. כִּי בֶּאֱמֶת אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כא), הֵיכָן שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב – שָׁם כָּל הָאָדָם. וְלָכֵן צְרִיכִים לִשְׁמֹר מְאֹד מְאֹד עַל הַמַּחֲשָׁבָה.
וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן נג), שֶׁצְּרִיכִים מְאֹד מְאֹד לִשְׁמֹר עַל הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהִיא הַנְּשָׁמָה, כִּי הַנְּשָׁמָה מְלֻבֶּשֶׁת עִם עֲשָׂרָה לְבוּשִׁים, שֶׁהֵם עֲשָׂרָה מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת, שֶׁהֵן הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת. וּצְרִיכִים לְזַכֵּךְ אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת וְרַק לַחֲשֹׁב מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְכֵיצַד זוֹכִים לָזֶה? עַל-יְדֵי שֶׁאָדָם מְדַבֵּר הַרְבֵּה דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה עִם זוּלָתוֹ, מְחַזֵּק וּמְעוֹדֵד וּמְשַׂמֵּחַ יְהוּדִים, אֲשֶׁר אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן מד), שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה תָּלוּי רַק בַּפֶּה שֶׁל הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פט, ב): "אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי", אָדָם צָרִיךְ לְדַבֵּר תָּמִיד עִם חֲבֵרָיו וִידִידָיו וְעִם כָּל מִי שֶׁרַק פּוֹגֵשׁ – מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאָז מֹחוֹ גַּם-כֵּן יַחֲשֹׁב מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֹא יִהְיוּ לוֹ שׁוּם קֻשְׁיוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה אִסּוּר אֲכִילַת חָמֵץ, שֶׁהָאִסּוּר כָּל-כָּךְ חָמוּר אֲפִלּוּ בְּמַשֶּׁהוּ.
בְּדֶרֶךְ-כְּלָל כָּל אִסּוּר בָּטֵל בְּשִׁשִּׁים, חוּץ מֵחָמֵץ שֶׁהוּא בְּמַשֶּׁהוּ. וְלָכֵן אָדָם צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַל מֹחַ-מַחֲשַׁבְתּוֹ, לֹא לְהַרְהֵר הִרְהוּרִים אַחַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֹא שׁוּם קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי אָדָם עָלוּל מֵרֹב צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּמְרִירוּת וְהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו – הֵן מֵעַצְמוֹ, הֵן מֵאִשְׁתּוֹ, הֵן מִילָדָיו, הֵן מִידִידָיו, הֵן מֵהַפַּרְנָסָה, הֵן מִשְּׁכֵנִים קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים, שֶׁיִּכָּנֵס לוֹ בַּמַּחֲשָׁבָה הִרְהוּרִים אַחַר הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ – עַל מָה וְלָמָּה עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוּא שׁוֹנֶה מִזּוּלָתוֹ?! וְהִרְהוּר זֶהוּ חָמֵץ, שֶׁאָסוּר לָאָדָם לְהַחֲמִיץ אֶת מֹחוֹ, אֶלָּא לִזְכֹּר תָּמִיד, שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, וְלָכֵן בִּימֵי פֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים אָנוּ נִזְהָרִים מְאֹד לֹא לֶאֱכֹל חָמֵץ, וְלֹא לְהִסְתַּכֵּל עַל הֶחָמֵץ, שֶׁזֶּה נוֹתֵן לָנוּ אֶת הַכֹּחַ הָאֱלֹקִי, שֶׁלֹּא נַחֲמִיץ אֶת הַמֹּחַ בְּשׁוּם חִמּוּץ, שֶׁהֵם כְּלַל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת – הֵן כִּבְיָכוֹל עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהֵן עַל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים הַקְּדוֹשִׁים, גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה, כִּי כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן נב), שֶׁכְּשֵׁם שֶׁעוֹלוֹת קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁאָדָם נִמְצָא בְּקַטְנוּת, בַּעֲנִיּוּת וּבְדַחֲקוּת, וְשׁוֹאֵל שְׁאֵלוֹת: לָמָּה, מַדּוּעַ נַעֲשָׂה עִמּוֹ אַחֶרֶת מֵחֲבֵרוֹ וְכוּ', וְזֶה שׁוֹבֵר אוֹתוֹ, כְּמוֹ-כֵן שׁוֹאֵל קֻשְׁיוֹת עַל צַדִּיקֵי הַדּוֹר, גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה.
וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שָׁם): מַה שֶּׁקָּשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיקִים, הַהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ, כִּי הַצַּדִּיקִים מִתְדַּמִּים לְיוֹצְרָם, וּכְמוֹ שֶׁיֵּשׁ קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיוּ קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיק. עָלֵינוּ לְהָבִין מַהוּ צַדִּיק? דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִקַּטְנוּתוֹ, עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אַרְבָּעִים, חֲמִשִּׁים וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וְאֵיךְ נוּכַל לַהֲבִינוֹ?! אֲזַי בְּוַדַּאי יֵשׁ לָנוּ קֻשְׁיוֹת עָלָיו, כְּמוֹ-כֵן אֵיךְ אָדָם טִפָּה סְרוּחָה, גּוּשׁ עָפָר, יָכוֹל לְהָבִין דַּרְכֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ?! וְסִיֵּם רַבֵּנוּ זַ"ל: אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְעַל הַצַּדִּיקִים, וְהוּא מַאֲמִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה, שֶׁזֶּה סוֹד אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁהִיא מַאֲכַל הָאֱמוּנָה הַבְּרוּרָה וְהַמְזֻכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (חֵלֶק ב' קפג:) שֶׁהַמַּצָּה זֶהוּ מַאֲכָל שֶׁל רְפוּאָה; כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ה'), שֶׁכָּל הַמַּחֲלוֹת וְהֶחֳלָאִים רָעִים הַבָּאִים לָאָדָם, זֶה רַק מֵחֲמַת פְּגַם אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כח, נט): "וְהִפְלָא הֲוָיָ"ה מַכֹּתְךָ, מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת, וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים";
מַהוּ הַלָּשׁוֹן 'וְנֶאֱמָנִים'? אֶלָּא כָּל הַמַּחֲלוֹת בָּאוֹת מִפְּגַם הָאֱמוּנָה, כִּי עַל-יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה בָּאוֹת מַכּוֹת נֶאֱמָנוֹת; כָּל מַה שֶּׁאָדָם סוֹבֵל, זֶה סֵבֶל עֲצַבִּים, וּבְכָל מַחֲלָה וּמַחֲלָה, בְּכָל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁאָדָם מְקַבֵּל, יֵשׁ בָּזֶה מַחֲלַת עֲצַבִּים, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲצַבִּים חֲזָקִים, אֵינֶנּוּ מְפַחֵד מִשּׁוּם דָּבָר. וּמֵהֵיכָן זוֹכִים לַעֲצַבִּים חֲזָקִים? עַל-יְדֵי תֹּקֶף הָאֱמוּנָה, כְּשֶׁאָדָם יֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה רַק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְיוֹדֵעַ וְעֵד שֶׁאֵין לוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם רַק אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאַף אֶחָד בָּעוֹלָם אֵינוֹ יָכוֹל לְעָזְרוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁבֹּר אוֹתוֹ, כִּי הַכֹּל תָּלוּי בּוֹ יִתְבָּרַךְ, אָדָם זֶה סַבְלָן גָּדוֹל, וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קנה), שֶׁהָאֱמוּנָה תְּלוּיָה בַּאֲרִיכוּת-אַפַּיִם – סַבְלָנוּת, וְהַסַּבְלָנוּת תְּלוּיָה בֶּאֱמוּנָה. סַבְלָנוּת זֶה עֲצַבִּים חֲזָקִים, שֶׁאָדָם אֵינוֹ נִשְׁבָּר מִשּׁוּם-דָּבָר, וּמַחֲזִיק מַעֲמָד עַל כָּל מַשְׁבֵּר שֶׁעוֹבֵר עָלָיו. אֲבָל לָזֶה מַגִּיעִים רַק עַל-יְדֵי אֱמוּנָה. וְזֹאת זוֹכִים עַכְשָׁו בִּ"ימֵי פֶּסַח" הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאָנוּ נִזְהָרִים לֹא לֶאֱכֹל חָמֵץ, שֶׁזֶּהוּ חִמּוּץ הַמֹּחִין – קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאוֹכְלִים רַק מַצָּה, שֶׁזֶּה גִּלּוּי אֱלֹקוּת מַאֲכָל שֶׁל אֱמוּנָה, אֲשֶׁר עַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ יוֹצְאִים מֵהַגָּלוּת, שֶׁזֶּה סוֹד יְצִיאַת מִצְרַיִם.
וְלָכֵן דַּיְקָא עַתָּה, בִּ"ימֵי פֶּסַח" הַקְּדוֹשִׁים, עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ קַבָּלָה לְכָל הַשָּׁנָה – שֶׁלֹּא נִבְטַח בְּשׁוּם בֶּן-אָדָם, כִּי בָּשָׂר וָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲזֹר לָנוּ, אַל תִּחְיוּ בְּאַשְׁלָיוֹת, שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחַ אֵיזוֹ בְּרִיָּה לַעֲזֹר לָכֶם, כִּי אָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲזֹר לְעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קמו, ג): "אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים, בְּבֶן-אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה", וְאֵיךְ יַעֲזֹר לָכֶם?! וְאִם-כֵּן צָרִיךְ לִבְטֹחַ רַק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת לז.): לְעוֹלָם, לֹא יְהֵא הַפָּסוּק הַזֶּה זָז מִתּוֹךְ פִּיךָ, "אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ". וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְנָחוֹת כט:): כָּל הַתּוֹלֶה בִּטְחוֹנוֹ בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הֲרֵי לוֹ מַחֲסֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא; מִי שֶׁבּוֹטֵחַ רַק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵין לוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם רַק הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּמְדַבֵּר אֵלָיו בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלּוֹ, אֲשֶׁר זוֹ נִקְרֵאת הִתְבּוֹדְדוּת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן כה): הַהִתְבּוֹדְדוּת הִיא מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה מֵהַכֹּל, דְּהַיְנוּ שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ לְמָקוֹם פָּנוּי שֶׁאֵין שָׁם בְּנֵי-אָדָם, וּמְסַפֵּר לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת כָּל אֲשֶׁר מֵעִיק לוֹ וּמְצַעֲרוֹ, זֶה מַדְבִּיקוֹ בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְזֶה מַחְדִּיר בּוֹ בִּטָּחוֹן עַצְמִי, וְזֶה מַכְנִיס בּוֹ אֱמוּנָה גַּם בְּעַצְמוֹ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סא): כְּשֵׁם שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוּא אֶחָד וְאֵין בִּלְעָדָיו כְּלָל, הוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא, וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, כָּךְ אָדָם צָרִיךְ לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ;
כִּי הַרְבֵּה פְּעָמִים אָדָם מְקַלְקֵל, וְנוֹפֵל וְנִשְׁבָּר רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (סוֹטָה מח:) עַל הַפָּסוּק (זְכַרְיָה ד): "כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת", מִי גָּרַם לַצַּדִּיקִים, שֶׁיִּתְבַּזְבֵּז שֻׁלְחָנָם לֶעָתִיד לָבוֹא? קַטְנוּת [אֱמוּנָה] שֶׁהָיְתָה בָּהֶם, שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא; אָדָם צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּלְתַקֵּן כָּל אֲשֶׁר פָּגַם, וְלֹא רַק הוּא, אֶלָּא מַה שֶּׁכָּל הַדּוֹר פָּגְמוּ, וְלֹא רַק הַדּוֹר הַזֶּה, אֶלָּא כָּל הַדּוֹרוֹת עַד אָדָם הָרִאשׁוֹן. וְאִם הָיְתָה לָאָדָם הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן, שֶׁבּוֹ כָּלוּל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְכָל הַנְּשָׁמוֹת, וְהָיָה חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, הָיָה זוֹכֶה לְהַגִּיעַ לְתִקּוּן הָעוֹלָם. וְזֶה מַה שֶּׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עַיֵּן יוֹמָא פו:): יָחִיד שֶׁשָּׁב, מוֹחֲלִים לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ; וְלָכֵן אִם אָדָם בּוֹטֵחַ רַק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא בְּשׁוּם בְּרִיָּה, זוֹכֶה לְתַקֵּן עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הַדּוֹר הַזֶּה, וּמַכְנִיס הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה בְּכָל עַם יִשְׂרָאֵל, וְזֶה מַחְדִּיר אַהֲבָה וְאַחְדוּת בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. כִּי בֶּאֱמֶת מַהוּ חָמֵץ? חִמּוּץ הַמֹּחַ, אֶחָד מְהַרְהֵר עַל הַזּוּלָת – "אַתָּה יוֹדֵעַ, אֵינְךָ שָׁוֶה מְאוּמָה, עָשִׂיתָ כָּךְ וְכָךְ, אַתָּה רַק רַע", זֶה נִקְרָא חָמֵץ, שֶׁמְּחַפֵּשׂ וּמְחַטֵּט וּמוֹצֵא רַק רַע בַּזּוּלָת, שֶׁזּוֹ הַמַּחֲלֹקֶת וְהַמְּרִיבוֹת וְהָאִי הֲבָנוֹת שֶׁנִּמְצָאִים כַּיּוֹם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁכָּל זֶה בָּא מֵהַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (זֹהַר חָדָשׁ בְּרֵאשִׁית), שֶׁרָכַב עָלָיו הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, שֶׁכָּל כֹּחוֹ 'הַפְרֵד וּמְשֹׁל', לְהַפְרִיד בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכָךְ יָכוֹל לִרְדּוֹת בָּהֶן. וְהַתִּקּוּן יִהְיֶה עַל-יְדֵי מָשִׁיחַ, שֶׁבֹּא יָבוֹא וְיִגְאָלֵנוּ.
וְכָתוּב בַּזֹּהַר (חֵלֶק ג' רעג.) עַל הַפָּסוּק (קֹהֶלֶת א, ט): "מַ'ה שֶּׁ'הָיָה ה'וּא שֶׁיִּהְיֶה", רָאשֵׁי תֵּבוֹת מֹשֶׁ"ה, מֹשֶׁה הָיָה הַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן וּמֹשֶׁה יִהְיֶה הַגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן, וְלָכֵן מָשִׁי"חַ עוֹלֶה כְּמִסְפַּר נָחָ"שׁ. כִּי רַק מָשִׁיחַ יְתַקֵּן אֶת פְּגַם רְכִילוּת וְלָשׁוֹן הָרַע, לֵיצָנוּת, מַחֲלֹקֶת וּמְרִיבוֹת. וְלָכֵן עַכְשָׁו בִּ"ימֵי פֶּסַח" הַקְּדוֹשִׁים עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ, לְהִשָּׁמֵר שֶׁמֵּאִתָּנוּ לֹא תִּהְיֶה שׁוּם מַחֲלֹקֶת עַל שׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נְדַבֵּר שׁוּם רַע עַל אַף אֶחָד, שֶׁזֶּה בִּכְלַל חָמֵץ. וְלָכֵן אָמַר הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁמִּי שֶׁנִּזְהָר בִּ"ימֵי פֶּסַח" מֵאִסּוּר חָמֵץ, עַל-יְדֵי-זֶה מֻבְטָח לוֹ שֶׁיִּשָּׁמֵר כָּל הַשָּׁנָה מִכָּל רַע. אִם אָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עַכְשָׁו בִּ"ימֵי פֶּסַח" הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁלֹּא יָרִיב עִם אַף אֶחָד, וְיַשְׁלִים עִם כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה סוֹד מַצָּה – מֹחִין שֶׁל אֱמוּנָה, מַאֲמִין בְּכָל יְהוּדִי, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ בִּלְתִּי מֻגְבָּלִים, כִּי כָּל יְהוּדִי יָכוֹל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְיָכוֹל לְתַקֵּן לֹא רַק אֶת עַצְמוֹ, אֶלָּא אֶת כָּל הַדּוֹר הַזֶּה, וְלֹא רַק אֶת כָּל הַדּוֹר הַזֶּה, אֶלָּא אֶת כָּל הַדּוֹרוֹת עַד אָדָם הָרִאשׁוֹן, אִם תִּהְיֶה לָאָדָם אֱמוּנָה בְּכָל יְהוּדִי, וְיִמְצָא אֶת הַטּוֹב שֶׁל כָּל אֶחָד, עַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רפב), אֲשֶׁר צָרִיךְ לָדוּן אֶת כָּל אֶחָד לְכַף זְכוּת, אֲפִלּוּ רָשָׁע גָּמוּר צְרִיכִים לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא בּוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, כִּי אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלֹּא עָשָׂה אֵיזֶה טוֹב מִיָּמָיו, וְעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁמּוֹצְאִים אֶת הַטּוֹב אֶצְלוֹ, מוֹצִיאִים אוֹתוֹ מֵהָרַע שֶׁנִּלְכַּד בּוֹ, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ (תְּהִלִּים לז, י): "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע, וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ";
אִם תְּבַקֵּשׁ וּתְחַפֵּשׂ אֶת הָ'עוֹד מְעַט' טוֹב שֶׁיֵּשׁ בָּרָשָׁע הֲכִי גָּדוֹל, וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ, וּכְבָר אֵינוֹ אוֹתוֹ אָדָם; וְלָכֵן אָמַר מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת, הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, הֲלָכָה א'), שֶׁמָּשִׁיחַ יִכְבֹּשׁ אֶת הָעוֹלָם רַק עַל-יְדֵי עֵצָה זוֹ, שֶׁיִּמְצָא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל יְהוּדִי. וְלָכֵן עַתָּה בִּימֵי פֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים, עָלֵינוּ לְהִתְאַחֵד זֶה עִם זֶה, וּלְבַקֵּשׁ רַק אַחַר הַשָּׁלוֹם בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּלְהִשָּׁמֵר מְאֹד מְאֹד מֵהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם הָרָשָׁע, שֶׁכָּל כֹּחוֹ רַק 'הַפְרֵד וּמְשֹׁל', וְרוֹצֶה לְהַפְרִיד בֵּינֵינוּ. תִּתְבּוֹנְנוּ כַּמָּה סֵבֶל סָבַלְנוּ אַלְפַּיִם שְׁנוֹת גָּלוּת, אֲשֶׁר אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יוֹמָא ט.): מִקְדָּשׁ שֵׁנִי נֶחֱרַב עַל שִׂנְאַת חִנָּם, וַעֲדַיִן מְרַקֵּד בֵּינָן; אַלְפַּיִם שָׁנָה אָנוּ בְּגָלוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, כְּפִי שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם, רַק מֵחֲמַת שִׂנְאַת חִנָּם, כָּל אֶחָד שׂוֹנֵא אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹדְעִין וּבְלֹא יוֹדְעִין; אִם אָדָם מַחֲזִיק שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה מְאוּמָה, וּמִמֶּנּוּ כְּבָר לֹא יִהְיֶה כְּלוּם, הוּא לֹא יַצְלִיחַ, וְנוֹלַד לֹא יֻצְלַח, זוֹ נִקְרֵאת גָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁהַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בְּמֵצַר-יָם, נִדְמֶה לוֹ שֶׁהַכֹּל חֹשֶׁךְ, נִדְמֶה לוֹ רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, שֶׁזֶּה סוֹף הָעוֹלָם, וּכְבָר לֹא יִהְיֶה מִמֶּנּוּ כְּלוּם! וְזוֹ נִקְרֵאת גָּלוּת מִצְרַיִם. וְלָכֵן עַכְשָׁו בִּ"ימֵי פֶּסַח" הַקְּדוֹשִׁים, עָלֵינוּ לְהִתְאַזֵּר בֶּאֱמוּנָה, שֶׁזֶּהוּ סוֹד אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ אוֹכֵל מַצָּה, וְיִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בְּבִטָּחוֹן עַצְמִי, שֶׁהוּא כֵּן יָכוֹל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְתַקֵּן הַכֹּל, וְלֹא רַק הוּא, אֶלָּא לְתַקֵּן אֶת כָּל הַדּוֹר, וְלֹא רַק אֶת הַדּוֹר הַזֶּה, אֶלָּא אֶת כָּל הַדּוֹרוֹת. וְזֶה שַׁיָּךְ לְכָל יְהוּדִי.
וְדָבָר זֶה מַחְדִּיר בָּנוּ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עח), אֲשֶׁר הַצַּדִּיק צוֹעֵק: אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל; אֵין מֻשָּׂג כָּזֶה לְהִתְיָאֵשׁ, אֲפִלּוּ בַּמַּצָּבִים הֲכִי קָשִׁים, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ סוֹבֵל – זֶה מֵעַצְמוֹ, שֶׁהוּא רַוָּק, זֶה מֵאִשְׁתּוֹ, שֶׁאֵין לוֹ שְׁלוֹם-בַּיִת, זֶה מִילָדִים, שֶׁהֵם מְמָרְרִים לוֹ אֶת הַחַיִּים, זֶה אֵין לוֹ פַּרְנָסָה, וּשְׁאָר מִינֵי צָרוֹת הָעוֹבְרוֹת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁזֶּה שׁוֹבֵר אֶת הָאָדָם. וְעַכְשָׁו בִּ"ימֵי פֶּסַח" הַקְּדוֹשִׁים מְקַבְּלִים אֶת כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ עַל כָּל הַשָּׁנָה – לֹא לְהִתְיָאֵשׁ, וְלִזְכֹּר אֶת הַנְּקֻדָּה הַטּוֹבָה שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ, שֶׁבָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ אָנוּ נִזְהָרִים מֵאֲכִילַת חָמֵץ, מֵחִמּוּץ הַמֹּחַ, מִקֻּשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מִקֻּשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת עַל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, צַדִּיקֵי הַדּוֹר, אָנוּ מַשְׁלִימִים עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְעִם בָּנָיו, וְזֶה יָבִיא לָנוּ אֶת הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁאָנוּ מְחַכִּים וּמְצַפִּים בְּכָל יוֹם, בְּכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע לְהִגָּאֵל, אֲבָל זֶה תָּלוּי רַק בָּנוּ – אִם נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ עַכְשָׁו בִּ"ימֵי פֶּסַח" הַקְּדוֹשִׁים, מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה לֹא לִפֹּל בְּעַצְבוּת וּבִמְרִירוּת וּבְדִכָּאוֹן, אֲפִלּוּ שֶׁעוֹבֵר עָלֵינוּ מַה שֶּׁעוֹבֵר, נַעֲשֶׂה כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לִהְיוֹת רַק בְּשִׂמְחָה, כִּי הָעַצְבוּת וְהַמְּרִירוּת וְהַדִּכְדּוּךְ זֶה חָמֵץ, הַשִּׂמְחָה וְהַדְּבֵקוּת בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא – זוֹ מַצָּה.
וְלָכֵן הֻזְהַרְנוּ עַתָּה בִּימֵי הַפֶּסַח לֹא לִהְיוֹת בְּעַצְבוּת וּמְרִירוּת וְקֻשְׁיוֹת, שֶׁזֶּה אֲכִילַת חָמֵץ, אֶלָּא נִצְטַוִּינוּ עַל אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁזֶּה תֹּקֶף הָאֱמוּנָה, לֵידַע שֶׁרַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, וְזֶה מֵבִיא לָנוּ אֶת הַשִּׂמְחָה הֲכִי גְּדוֹלָה; כִּי אֵין שִׂמְחָה יוֹתֵר מִזּוֹ, שֶׁאָדָם יוֹדֵעַ, שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְכָל צְרָכָיו מְבַקֵּשׁ רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאֵינוֹ בּוֹטֵחַ בְּשׁוּם בְּרִיָּה, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁאַף אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לְעָזְרוֹ, אַדְּרַבָּה הַזּוּלָת יָכוֹל לְקַלְקֵל לוֹ, עַל-יְדֵי שֶׁמַּכְנִיס בּוֹ סְפֵקוֹת בֶּאֱמוּנָה, שֶׁאֵלּוּ כְּלַל הָעֵרֶב-רַב שֶׁעָלוּ עִם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְנִדְבְּקוּ בָּהֶם מִיצִיאַת מִצְרַיִם, וְעַד הַיּוֹם אָנוּ סוֹבְלִים מֵהֶם, אֲשֶׁר אֵינָם מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל כְּלָל, אֶלָּא מִזֶּרַע עֲמָלֵק, כִּי לֹא יִמָּלֵט שֶׁאֶחָד יְדַבֵּר נֶגֶד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְנֶגֶד הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת וְנֶגֶד כָּל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אִם הוּא אֵינוֹ מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל. כִּי כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל הָיוּ רַגְלָיו עַל הַר סִינַי, וְקִבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וְתַכְלִית יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ג, יב): "בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹקִים עַל הָהָר הַזֶּה";
וְכָל עַם יִשְׂרָאֵל עָמְדוּ רַגְלֵיהֶם וְרַגְלֵי אֲבוֹתֵיהֶם עַל הַר סִינַי, וְקִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְלֹא בְּחִנָּם שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם שׂוֹנְאִים אוֹתָנוּ, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (שַׁבָּת פט): מִיּוֹם שֶׁקִּבְּלוּ עַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה בְּסִינַי, יָרְדָה שִׂנְאָה מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם עַל עַם עוֹלָם; כִּי אֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל אֶת יִשְׂרָאֵל, וּמַרְגִּישִׁים שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל חֲשׁוּבִים יוֹתֵר, וְאִלּוּ הֵם מֻשְׁפָּלִים לְעֻמָּתָם, כִּי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל דְּבוּקִים בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְלָכֵן אִם יֵשׁ אֶחָד הַמְדַבֵּר נֶגֶד כָּל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל, צְרִיכִים לֵידַע שֶׁאֵינֶנּוּ יְהוּדִי, זֶהוּ עֵרֶב-רַב, וְעָלֵינוּ לְהִבָּדֵל מֵהֶם, וְלִשְׂמֹחַ שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ גּוֹי כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְזוֹ הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם – "שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי", וְעָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ שֶׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת בְּחֶלְקֵי הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, חַכְמֵי הַתּוֹרָה, וּבִזְכוּתָם נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן וְאָמֵן!
תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!
