תולדותיו

רבי מרדכי נולד בשנת ה' ר"ץ למשפחה עשירה ומיוחסת עד לרש"י הקדוש ולמעלה בקודש, אביו רבי אברהם היה התלמיד של הרב אברהם בן אביגדור שהיה ת"ח עצום וכיהן כרבה הראשי של בוהמיה, תלמידו רבי אברהם המשיך את דרכו כרבה הראשי של מדינת בוהמיה.

מנעוריו שקד על לימודו ולאחר שבגר מעט לקחו אביו ללמוד תורה אצל גדולי וגאוני יהדות אירופה: רבי שלמה לוריא המהרש"ל, הרמ"א רבי משה איסרליש שהתגוררו בערים לובלין וקראקוב. רבו בתורת הנסתר היה המקובל הצדיק רבי מתתיהו דילקורט זצ"ל.

נישואיו

לאחר שנישא הקים ישיבה בעיר פראג ולאחר גירוש היהודים מהעיר בשנת שכ"א עבר לגור במדינת אטליה וקבע מושבו בעיר מנטובה ולאחר מכן בונציה שם התגורר יותר מעשר שנים,

בשנת ה' של"ב ביקשו ממנו ראשי הקהילה בהורדנא – פולין  לכהן כרב בעירם ולמלאות את מקומו של רבי נתן שפירא בעל מחבר ספר 'מבוא שערים' והסכים, ובשנת ה'שמ"ח התמנה לרב העיר הגדולה לובלין שם כיהן כאחד מגדולי הרבנים ב'ועד ארבע הארצות' המפורסם והיה ראש המדברים בוועד. לאחר מכן כיהן כרב העיר קרמניץ, בשנת שנ"ב כיהן כרב העיר פראג במקום המהר"ל מפארג שעבר לכהן כרב בעיר פוזן, בשנת שנ"ט התמנה לרב בעיר פוזנא, נודע כתקיף בדעתו ולא נשא פנים לאיש, העריץ את רש"י, כל גדולי התורה התייחסו אליו בכבוד ובהערצה וקיבלו את דעתו. מרבית זמנו עסק בלימוד תורת הנגלה והנסתר אך השתדל לעסוק גם בצרכי ציבור.

חיבוריו המפורסמים 'הלבושים'. 

חיבר עשרה ספרים שכולם מתחילים בשם לבוש, את ספריו התחיל כשכתב "אמר התופר…" תופר המלבושים :

• לבוש התכלת – על שולחן ערוך חלק אורח חיים עד הלכות שבת.
• לבוש החור – על שולחן ערוך חלק אורח חיים מהלכות שבת עד הסוף.
• לבוש עטרת זהב – על שולחן ערוך חלק יורה דעה.
• לבוש הבוץ והארגמן – על  שולחן עורך חלק אבן העזר.
• לבוש עיר שושן – על שולחן ערוך חלק חושן משפט.
• לבוש האורה – חיבור על פירו רש"י על התורה ופירוש הרא"ם על רש"י.
• לבוש פינת יקרת – פירוש על אחד מספרי הרמב"ם
• לבוש אדר היקר – חיבור על הלכות קידוש החודש במנשה תורה לרמב"ם ועל ספר "צורת הארץ" לרבי אברהם בן חייא הנשיא.
• לבוש יקרה – פירוש על חיבורו בתורת הנסתר של רבי מנחם רקאנטי על התורה. שלשת האחרונים נדפסו בכרך אחד, בשם "לבוש אור יקרות".
• לבוש ששון ושמחה – דרשות, סיפרו היחיד שעדיין לא נדפס

הסיפור המפעים של רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל מחסידי ברסלב מדוע קרה רבי מרדכי יפה לספריו 'לבושים'.

רבי לוי יצחק בנדר ז"ל (נודע כאחד מגדולי המשפיעים בחסידות ברסלב והיה בקשר בדוק עם כ"ק מוהרא"ש זי"ע ששמע ממנו שיחות רבות מרבנו ז"ל ותלמידיו הקדושים שמקובלות מדור לדור בחסידות ברסלב אותם הדפיס בספר "אילן החיים" ובשו"ת אשר בנחל), למד בבחרותו בישיבת מאקוב באחד הימים נוסף לישיבה בחור חדש בשם יצחק קראקובסקי מהעיר לאדז' לימים התקרבו רבי לוי יצחק בנדר והבחור מלאדז' שנודע בכנוי רבי יצחק אוטוואצקער לרבי נחמן מברסלב זי"ע.

כשהגיע ר' יצחק לישיבה היה הצעיר מבין הבחורים, רק בגיל שש עשרה, אולם למרות גילו נודע כעילוי בעל ראש גאוני, עד שראש הישיבה הודיע שכבר אין לו מה לחדש יותר לעילוי מלדאז', דבר נוסף שניכר על ר' יצחק היה החן המיוחד שהיה נסוך על פניו, פניו היו מאירות ומצחו גבוה ומבהיק, דמותו הנאצלת שבתה עין כל רואה.

זמנים אלו היו קודם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, אדי המלחמה החלו לנשב באוויר והורים רבים הגיעו לישיבה כדי לאסוף את בניהם חזרה הביתה כדי שיהיו סמוכים אליהם בזמן המלחמה, גם אביו של ר' יצחק הגיע, אולם כולם נדהמו למראהו משום שחזותו הייתה כעורה למדי ההפך הגמור ממראה פניו הנאות של בנו, עד שקשה היה להאמין שר' יצחק הוא בנו.

כשהבחין בפליאה על פני הנוכחים סיפר את סיפורו המדהים: משפחתנו מיוחסת אחר הגאון העצום רבי מרדכי יפה בעל ה'לבושים', הסיבהשכינה זקני את ספריו ה'לבושים', טמונה במעשה נורא שארע : רבי מרדכי היה בעל חן ויופי נדירים, פעם אחת הזדמן לידיו ניסיון קשה כעין שארע ליוסף הצדיק, רבי מרדכי חיפש דרך מילוט מהניסיון הקשה שהתנסה בו והדרך היחידה הייתה דרך צינור של ביוב, רבי מרדכי לא היסס לרגע זינק לתוך צינור הביוב ועבר בתוך הסחי והמיאוס הגשמיים עד שנמלט מהסחי והמיאוס הרוחניים, וניצל מהעבירה. כראות הגויים את מעשהו ההרואי הניחו לו לנפשו.

לאחר שיצא רבי מרדכי מביוב הבחין שכל עשרת המלבושים המפוארים שלבש התלכלו ונהרסו כליל. כיון שכך קיבל על עצמו לחבר עשרה ספרים שכולם יתחילו בשם 'לבוש' זכר לנס שארע לו. כמו כן ביקש מהקב"ה שכיון שהזדמן לו נסיון נורא כזה אודות ליופי הנדיר שניחן על כן הוא מבקש שעשרה דורות הביאם שיצאו ממנו יהיו מכוערים למראה כדי שלא יגרו את עיני הבריות ושלא יגיעו לניסיון כעין מה שאני התנסתי, ואכן בקשתו התקבלה מסיים אביו של ר' יצחק את סיפרו המפעים, אני הוא הדור העשירי מרבי מרדכי ובני יצחק הוא הדור האחד עשרה וכנראה שתואר פניו הוא כתואר פני סבו הקדוש.

משפחתו: 

בניו: רבי מרדכי שהיה אב"ד בעיר ניקלשבורג, ורבי פרץ.

בנותיו: וולקא נישאה לרבי שמואל וואל, בילא נישאה לרבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ובתו אשת רבי בנימין וולאף גינצבורג רב במאינץ

פטירתו:

העיר האחרונה בה כיהן בימי חייו הייתה העיר פוזנא יומיים קודם פטירתו שיגר מכתב לרבני 'ועד ארבע ארצות' בו היה חבר ובסיום המכתב כתב את הדברים הבאים : "אני עכשיו מוטל על ערש דווי לא עליכם, ותולה בדין מלך מלכי המלכים,
חותם בידיים רפות, מרדכי נקרא יפה".

נפטר בג' אדר שנת שע"ב.

*תמונת ספרו המפורסם באדיבות ויקפדיה