ר' אברהם עמר, מנכ"ל משרד הקהילה ביבנאל, עשה את השבת הראשונה לאחר שחרור הצדיק מבית החולים במחיצתו • כעת הוא כותב ל'ברסלב סיטי' טור מיוחד מהשבת המיוחדת ט' אייר תשע"ב, 01/05/2012 | אברהם עמר | ||||
זיכני הקב"ה לשבות אצל הצדיק בשבת הראשונה לאחר שחרורו מבית החולים אל ביתו בשכונת בורו פארק שבברוקלין, שמחה והתרגשות אחזוני בפרוס שבת המלכה.
בצהרי יום שישי למרות חולשתו הספיק לכתוב מכתבי חיזוק לאנשי שלומנו על מנת לשמחם לחזקם ולעודדם בכל אשר עובר עליהם, מתוך דאגתו הבלתי פוסקת לצאן מרעיתו. לכבוד שבת קודש לבש בגדי שבת בכוחות עצמו מה שלא יכול היה לעשות קודם לכן, את השטריימל וה'בעקעטשע' וכל מלבושי הכבוד, בזיו הוד והדר. לאחר תפילת ערבית של שבת קודש, עלינו לביתו כל המתפללים לראות את זיו פניו ולהתברך בברכת שבת שלום, מה גדולה הייתה הפתעתנו כשנכנסנו לביתו וציפינו לראותו מעט חלש עקב האירועים, אך ראינו לפנינו מלאך אלוקים שאור גדול ומלטף נסוך על פניו. תחילה ברך את בני משפחתו, לאחר מכן את בחורי הישיבה שעוררם להמשיך באמירת תהלים להחלמתו, ולאחר מכן את אנשי שלומנו, והכול בחיוך רחב ובחום האבהי שכה התגעגענו אליו. הוא סיפר בקצרה לסובבים את הניסים שעשה עימו הקדוש ברוך הוא, אשר נדיר למצוא מי שיעבור ארבעה התקפי לב וניתוח וישרוד בחיים, והוסיף ואמר שהנס הגדול שנעשה זה אך ורק בזכות התפילות והתהילים שקראו עם ישראל להחלמתו ורפואתו, למרות זאת ביקש להמשיך להתפלל עבורו שעדיין הוא חלש וזקוק לרחמי שמיים על מנת שיחזור לכוחותיו. לאחר שאנשי שלומנו עזבו לביתם, ביקש הצדיק מהבחורים שישמרו על שקט מוחלט מכיוון שהרבנית תחי' זקוקה למנוחה לאחר הימים הלא קלים שעברה, וכאן המקום להודות לה בשם כל אנ"ש על ההקרבה והמסירות סביב השעון בסמוך למיטתו של הצדיק מרגע הגיעו לבית החולים ועד לרגע זה, כאשר היא ממשיכה לטפל בו במסירות שלא נראית כמותה. לאחר שהתעוררה ושאלה מדוע לא שלח להעירה, אמר לה הצדיק בחיוך את מוסרת את נפשך עבורי כל כך, זה המעט שאני יכול להחזיר לך במצבי. זיכני הקב"ה לסעוד את סעודות השבת במעון קודשו של הצדיק. התיישבנו בשולחן השבת הערוך להפליא, הצדיק בראש השולחן, לימינו בנו הרה"צ נחמן שליט"א והרבנית תחי', ולשמאלו אנוכי. לפתע פתח את פיו ואמר "אני מוכרח לעמוד בקידוש", למרות שהדבר היה קשה לו מאד מאד עקב חולשתו, "אני חייב לעמוד בקידוש מכיוון שקידוש זה עדות שמים וארץ בינינו לבין הקב"ה ומכיוון שעדות חייבת להיות בעמידה אני מוכרח לעמוד", בכוחות נפש עצומים אזר כוחות ועמד במלוא הדרו, אחז את כוס הקידוש וקידש על הכוס בדביקות עצומה ונוראה. בזמירות השבת בפיוט "אזמר בשבחין" בהגיעו למילים "לאיתקפא חלשין" האריך מאד וחזר על משפט זה כמה וכמה פעמים בהתרגשות גדולה. לאחר ששרנו את זמירות השבת, למד הצדיק כהרגלו בספר "נועם אלימלך" מפרשת השבוע, במהלך הסעודה סיפר שוב הצדיק מגודל הנס הגדול שעשה עימו הקב"ה. לאחר מכן ברכנו ברכת המזון, וברכני לשלום. בהתרגשות אדירה ירדתי במדרגות היציאה מביתו אל עבר חדר האוכל של בחורי הישיבה השוכן בקומה התחתונה. הבחורים היו בעיצומה של ארוחת השבת, סיפרתי להם על החוויה המיוחדת במחיצתו של הצדיק, והם האזינו לכל מילה בשקיקה. בשבת בבוקר לאחר הקידוש ואכילת הדגים, דיבר עימנו הצדיק מההיסטוריה של הישיבה, שהתלמיד הראשון היה הרב דניאל בוים שהיה יושב ולומד בהתמדה גדולה והיה ישן כל ערב בשעה מאוחרת ומתעורר מוקדם מאד בבוקר על מנת שיוכל להספיק ללמוד כמה שיותר, וכן מהתקופה בה למד הרב משה יעקב קורץ (כיום גאב"ד יבנאל), והרחיב על כמות לימוד התורה שנלמדו על ידי הבחורים במהלך השנים, אשר לא נראה כדבר הזה בהרבה ישיבות שיסיימו מאות פעמים משניות, וכמה פעמים את כל הש"ס ועוד ועוד לימודים על פי סדר דרך הלימוד של רביז"ל. לאחר מכן המשיך בלימוד הספר "נועם אלימלך", לאחריו שרנו את זמירות השבת. במוצאי שבת קודש, בשעת חצות לילה, עליתי להיפרד לפני הטיסה חזרה ארצה, מה גדולה הייתה שמחתי כשראיתיו בחיוכו הרחב והכובש. הודיתי לצדיק על הזכות שנפלה בחלקי להיות במחיצתו ולשמשו בבית החולים ובשבת האחרונה. הצדיק ביקש שנמשיך להעתיר עליו בתפילה שיחזור לבריאותו ולכוחותיו, לאחר מכן כתב מכתב חיזוק ועידוד לאנשי שלומנו, ונפרדתי ממנו לשלום בהתרגשות גדולה. כולי תקווה שבורא כל עולמים יחוס וירחם עלינו ויחזיר לצדיק את בריאותו כבתחילה, ויחזור להנהיגנו כבראשונה. הרופאים אמרו שעכשיו מצבו של הלב הוא כמו לפני שלושים שנה, הבה נשתדל כולנו שבתקופה הקרובה כאיש אחד נגרום לפעימות טובות ומשמחות בליבו של הצדיק, שבמהלך כל שנותיו נתן את ליבו בשבילנו, שנמשיך לשמור על האחדות והאהבה בין אנשי שלומנו, כפי שנוהג הצדיק להזכירנו תמיד את דברי רביז"ל אם תחזיקו עצמכם ביחד אתם לא יודעים אל איזה מדרגות אביא אתכם. |
