קו.
מוהרנ"ת ז"ל היה פעם בפורים אצל רביז"ל, ואמר לו אז רביז"ל שעיקר כוונת מחיית עמלק על ידי שמחת פורים, הוא לבטל את הספיקות שעולות בכל פעם על לב האדם, ספ"ק גמטרי"ה עמל"ק, כי אפילו בקדושה אסור שיהיה לאדם ספיקות, אדם צריך להיות כל כך דבוק בהקדוש ברוך הוא, עד שלא יכנס בו שום ספק וספק ספיקא בשום דבר, אלא ידע שכל מה שהוא עשוה בשביל הקדוש ברוך הוא, זהו נחת רוח לו יתברך, ואל כל זה באים רק על ידי תוקף השמחה, כי כשאדם שמח יכול להוליך את מחשבתו לאיזה כיוון שהוא רוצה, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י'): "שעל ידי שמחה יכולים להוליך את המחשבה לאיפה שרק רוצים, וזה מחשב"ה אותיות בשמח"ה, ואת שמחת פורים צריכים להמשיך כל השנה, שזה בשמח"ה עולה כמספר שנ"ה, כי האדם צריך להיות כל כך שמח בפורים עד שימשיך השמחה הזו על כל השנה, ורואים שבני אדם נשברים מהספיקות שנכנס בליבם, שהם לא יכולים להחליט בשום דבר, אלא תמיד הם שבורים ורצוצים, ונופלים בעיני עצמם, כי הספיקות זה בעצמו קליפת עמל"ק, אדם צריך להיות תמיד בוודאות, זהו זה, הקדוש ברוך הוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ובתוך כל עלמין, ואין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל, וצריכים לצייר בדעתו שכל העולם כולו זה אלוקות, והוא עומד באמצע והוא מסובב עמו יתברך, ובזה בעצמו מכניעים את קליפת המן עמלק, שהוא הספיקות.
וזה שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות נח.): '"לך הוי"ה הממלכה", זה מלחמת עמלק', בזה שמגלים שאין בלעדיו יתברך כלל, והכל לכל אלוקות גמור הוא, בזה בעצמו נמחה עמלק, ועמלק מכניס באדם ספיקות (שמות יז'): "היש הוי"ה ברבנו אם אין", ועיקר מלחמתו עם האדם היא שלא יהיה בשמחה, וזה אשר ויב"א עמל"ק וילח"ם עולה מספר שמח"ה, שזה עיקר המלחמה של עמלק, שרוצה להכניס באדם עצבות ומרה שחורה, וספיקות באמונה וחלישות הדעת, שידמה לו כאילו כבר אבד מנוס ותקווה ממנו, וממנו כבר לא יהיה שום דבר, ואת זה צריכים לעקור ממנו, שזה עיקר מחיית עמלק.
קז
מוהרנ"ת ז"ל אמר לאנשי שלומנו: "אם צועקים שלושים יום קודם פורים אליו יתברך: 'הצילני מהמן עמלק" יכולים לראות את מרדכי בשעת קריאת המגילה.
קח.
פעם נסע מוהרנ"ת ז"ל אל רביז"ל להיות אצלו בפורים, ולא הגיע בפורים אלא בשושן פורים, ומוהרנ"ת ז"ל הצטער מאוד על שלא זכה להיות אצל רבנו ז"ל בפורים, ענה ואמר לו רביז"ל בזה הלשון: "שושן פורים איז אויך יום טוב" (שושן פורים זה גם חג).
וכן אמר לו פורים זה משה, שושן פורים זה יהושוע, ורימז לו שהוא יהיה תלמידו שיגלה את לימודו בעולם, ובאמת אם נתבונן נראה שעיקר מלחמת עמלק הייתה על ידי יהושע דייקא, כמו שכתוב (שמות יז'): "ויחלוש יהושוע את עמלק ואת עמו לפי חרב", כי עיקר מלחמת עמלק צריך להיעשות על ידי התלמיד, שהוא מגלה את לימוד רבו, וראו בחוש איך שהס"מ לחם עם רביז"ל עם כל הכוחות, אבל הוא לא יכל לו, אבל הוציא את כל החיצים רק על מוהרנ"ת ז"ל, שעליו התגברה המחלוקת וההתנגדות מאוד מאוד, וכן ראו בכל הדורות, אצל אנשי שלומנו, מי שרק עסק בהפצת מעיינות החכמה חוצה, עמד עליו הס"מ ברציחה כזו שאין לתאר ואין לשער כלל, כי הס"מ מאוד מפחד מדבר רביז"ל שיתגלה בעולם, כי יודע אשר הרגע שדבר רביז"ל יתגלה בעולם אין לו כבר מה לעשות וכמו שסיפר לנו רביז"ל (סיפורי מעשיות מעשה ז'): שקודם שירדה נשמתו לזה העולם צעק הס"מ בכל העולמות, אם הנשמה הזו תרד אין לי כבר מה לעשות, ענו ואמרו לו: הנשמה הזאת מוכרחה לרדת, כי (יחזקאל ז'): "קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה", כי רביז"ל מעיר מהשינה את כולם, כמובא בדבריו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס'): שהצדיק מעורר מהשינה העמוקה שהאדם ישן, וזה קליפת המן עמלק, שאמר (מדרש אגדה): "אלוקיהם ישן הוא", כי רוצה ליישן את המוחין ולהכניס את האדם בשינה עמוקה, כאילו אבד מנוס ותקוה ממנו.
ולכן לא בחינם שהס"מ מאוד מפחד מדבר רביז"ל שיתגלה בעולם ומי שרק עוסק בגילוי ופרסום דעת ושם רביז"ל, עליו מתלבש הס"מ, ורודף אותו עד מאוד, וצריכים כוחות עצומים לעמוד נגדו, עם כל זאת כבר הבטיח רביז"ל ואמר ניצחתי ואנצח, כי מידתו מידת נצח.
ובשביל זה אנשי שלומנו היקרים קוראים את פורים: "דעם רבינ'ס יום טוב", היום טוב של רבנו ז"ל, כי פורים הוא נגד נצח ספירת רביז"ל, אשרי מי שיעסוק כל השנה להפיץ את אורו הגנוז ובזה נזכה למחיית עמלק.
