תיא – מה אנו צריכים לעשות כדי לזכות בזרע של קיימא?
בעניין שאלתך אודות זרע של קיימא, מה פרוש בתורה נ"ג, שעל ידי ה"א מולידים, מה צריכים לעשות?
הנה בספר המידות (אות בנים, חלק ב', סימן נח) כתוב:
"ה"א הנעשה מכסף מסוגל לפריה ורביה". אנשי שלומנו פרשו את זה כפשוטו, שעושים ה"א מכסף, והאישה תולה את זה בצווארה עם שרשרת (והיום ניתן להשיג את זה בכל חנות של תכשיטים). וראיתי בספר 'דגל מחנה אפרים' מדוד רבנו על הפסוק (בראשית ה, א): "זה ספר תולדות אדם", היינו הספר הוא תולדות האדם, רצה לומר והוא על דרך שמובא במדרש (בראשית רבה מד, יב) "אברם אינו מוליד, אברהם מוליד, היינו שהוסיף לו ה' חומשי תורה, אז נעשה כבריה חדשה, והוליד בנים", עיין שם.
הפרוש לפי זה אם האדם נזהר ללמוד חמישה חומשי תורה, אזי יהיה בטוח שיוליד בנים חיים וקיימים, שזה ה' המובא בליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן נג.
על כן תקיים את שניהם, היינו תקנה לאשתך ה"א של כסף, ואתה לך וקבע לעצמך קביעות ללמוד בכל יום חומש מפרשת השבוע, באופן שתזכה לסיים את כל חמישה חומשי תורה בכל שנה, והקדוש ברוך הוא יתן לך זרע של קיימא.
(אשר בנחל, כרך י', מכתב א' קנז, שנת תשל"ד)
תיב – האם רבנו עשה מופתים?
אודות מופתים, תדע שרבנו היה אסור במופתים, כי היה מותר מופתים, היה ביטול הבחירה. וכן מוהרנ"ת וכן כל גדולי אנשי שלומנו. כי עניין רבנו הוא גילוי אלוקות במדרגה הכי גבוהה עד מאוד. ועל זה צריכים בחירה, ואם תגלה מופת, יהיה ביטול הבחירה, והבן.
מה שאין כן אצל אחרים אין גילוי אלוקות, ועל כן אפילו שעושה מופת, אבל אחר המופת שוכח וכו', ומכל שכן שלא התקרב יותר אליו יתברך…
העיקר צריך להיות הכרה בו יתברך על ידי הבחירה ולא על ידי מופתים, ואז נשארים (עיין היטב מאמר הזוהר, פרשת כי תישא קצא. ותבין את אשר אני מרמז לך).
(אשר בנחל, כרך כד', מכתב ג' תשפז, שנת תשמ"א)
תיג – מה סדר העדיפויות בנתינת צדקה?
אודות מצוות צדקה וכו', תדע כי ברסלבר חסיד' צריך שיידע, כי בדבר רבנו הצדקה הכי גדולה היא הדפסת ספריו הקדושים והפצתם בין כלל ישראל, זוהי המדרגה הכי גדולה במצוות הצדקה, כי בזה עוזרים שתתפשט ותתפרסם דעת רבנו.
ומדרגה שנייה – לבנות בתי כנסיות על שם רבנו בכל מקום ולהחזיקם, והוא עניין נורא ונפלא מאוד מאוד .
ומדרגה שלישית – היא ישיבה לבחורים על פי דעת רבנו. ומדרגה רביעית – לעשות כוללים לאברכי אנשי שלומנו עובדי ה', אשר רוצים להישאר אחר חתונתם בעבודת ה' יתברך, מצווה רבה להחזיקם.
ומדרגה חמישית והיא המדרגה האחרונה – להקים תלמוד תורה על שם רבנו.
(אשר בנחל, כרך כד', שנת תשמ"א)
תיד – ידידי נכשל בשוגג בעוון נידה – מה עליו לעשות כדי לתקן עוון זה?
תדע, אשר היה כדאי לך ללמוד עמו הלכות נידה, שעל כל פנים לא יעשה עוד. ואמרו חכמנו הקדושים (אבות, פרק ד'): "שגגת תלמוד עולה זדון", ובפרטיות הלכות נידה שהן חמורות מאוד מאוד, וצריכים לחזור בהן תמיד, שלא ייכשל, חס ושלום, באיסור כריתות, ומכל שכן מי שהיה רחוק כל ימיו, ואין לו שום מושג מהלכות אלו, הוא בוודאי צריך שילמד הרבה הלכות אלו, כמובן.
על כל פנים איך שהוא, ראוי ללמוד עמו קודם את עיקרי ההלכות, שיהיה לו איזה שום מושג מה מתי ואיך וכו', כל פרטי ההלכות, ועל העבר צריך לעשות תשובה.
לעת עתה תאמר לו, שיקנה שמן זית בעבור נר תמיד, כי נר הוי'ה נשמת אדם, תמיד עולה נדת, כדי לתקן את נשמתו שפגם באיסורי נידה, יזהר שידליק נר…
ועל כן מה טוב ומה נעים שיהיה רגיל לנדב תמיד על שמן זית, ויהיה תיקון לעוון נידה שחטא בשוגג, כי אצלו יש דין של שוגג, כי הוא כתינוק שנשבה, ואף פעם לא ידע שאסור, ועל כן ינדב על הדלקת נר תמיד וכנ"ל.
ומה טוב ומה נעים לאיש כזה, אשר חטא בעוון החמור הזה בשוגג, לשלם דמי החשמל בבית המדרש שלומדים שם תורה, ויהיה לו חלק בתורה שלמדו.
(אשר בנחל, כרך כה', מכתב ג' תתקסג, שנת תשמ"א)
תטו – מהי סעודת 'הבעל שם טוב' ומתי נוהגים לעשותה?
אודות מה ששאלת וכו', כידוע באחרון של פסח, הבעל שם טוב הקדוש זי"ע ניצול ממיתה. כי רצה לנסוע לארץ ישראל, ומן השמיים לא רצו שיסע. ורצונו היה לפגוש את ה'אור החיים' הקדוש. הסיפור ארוך מאוד ונפלא הוא, ואין הזמן עתה לספרו.
אך אנשי שלומנו מספרים אותו בשביעי של פסח בארץ ישאל ובאחרון של פסח בחוץ לארץ.
היות שרבנו היה נכד הבעל שם טוב, ונוהגים הם בשביעי של פסח אחר מנחה לפני השקיעה, לערוך סעודה ונקראת: 'סעודת הבעל שם טוב', ונוטלים ידיים ואוכלים מצות ושותים יין, ושרים שירות ותשבחות לקדוש ברוך הוא, ויש ששרים את כל פסקי ההגדה, כל אחד כפי מנהגו, ומדברים מגדולת הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, ומספרים את סיפור נס הצלתו.
וזו נקראת גם 'סעודת משיח', כי הבעל שם טוב הקדוש היה בהיכל משיח, ושאל: "אימתי קאתי מר?" וענו לו: "כשיפוצו מעיינותיך חוצה, וייכלו הקליפות, ויוכלו לעשות ייחודים כמוך – אז יתגלה".
לכן נוהגים אנשי שלומנו לערוך סעודה זו בשביעי של פסח ולספר את הסיפור, כאמור לעיל, ומבקשים על עצמם ועל כל עם ישראל, שכבר נזכה לגאולה שלמה, ולסעוד בצוותא עם משיח צדקנו.
(אשר בנחל, כרך כט, מכתב ד' תרד, שנת תשמ"ב)
תטז – מי הם האנשים המוגדרים אנשי שלומנו?
אודות שאלתך מי הם אנשי שלומנו וכו', עליך לדעת, אשר אנשי שלומנו הם התלמידים, שרוצים את השלום וכו', וכדי להיות תלמיד, צריכים לקיים את אשר הרב מלמד.
כמו שאומרים חכמנו הקדושים (סנהדרין יט:): "כל המלמד בן חברו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו".
אנו הבנים של הצדיק שמלמדנו תורה, אמונה, קיום המצוות, שמחה, מחזק מעודד ומשמח אותנו. זה הנקרא אנ"ש – אנשי שלומנו, אנשים שרוצים את השלום של הצדיק.
(אשר בנחל, כרך לג, שנת תשמ"ג)
תיז – האם יש עניין לנסוע לאומן בשבועות?
בעניין ששאלת האם יש עניין לנסוע לאומן בשבועות? רבנו הקפיד מאוד מאוד שנבוא אליו בראש השנה. והרבה לדבר מזה, ושיבח את זה בהרבה שבחים.
זו הייתה אזהרה, ממש חובה כל אנשי שלומנו להגיע בראש השנה, עד שציווה לעשות כרוז, שמי שמאמין בו שישתדל לבוא על ראש השנה.
כמובא באריכות בספר 'חיי מוהר"ן' אות "עניין יקרת ראש השנה שלי" עיין שם. ומוהרנ"ת מאריך שזה שייך גם לאחר הסתלקותו, וכלל חסידי ברסלב מקפידים על זה, ובאים במסירות נפש הכי גדולה.
בחיים חיותו של רבנו בעלמא הדין, רצה רבנו שנבוא אליו שלוש פעמים בשנה אליו. בראש השנה, שבת חנוכה, ובשבועות. אבל אחר ההסתלקות הדגיש מוהרנ"ת רק בראש השנה
לכן אין עניין לנסוע דווקא אז. אדרבה, יכולים לנסוע מתי שרוצים, ובפרט עכשיו שהגבול פתוח ומארץ ישראל לוקחת כל הנסיעה פחות משלוש שעות. אזי הרבה מאנשי שלומנו נוסעים כמה פעמים בשנה. קפידה זה דייקא ראש השנה.
(אשר בנחל, כרך קסא, מכתב ד' תו, ניסן שנת תשס"ז)
תיח – איזו מקצוע בלימוד התורה עדיף ללמוד?
במה ששאלת מה עדיף ללמוד? כדאי ללמוד הכול. בכל יום קצת חומש ורש"י מפרשת השבוע, פרק משניות, דף היומי גמרא, וקצת מדרש כסדרן, שולחן ערוך על כל פנים מחבר ורמ"א כסדרן.
להתחיל מאורח חיים, וכשיסיים יתחיל יורה דעה, וכן אבן העזר וחושן משפט, וכשיסיים יתחיל אחר כך עוד פעם, וכן אבן העזר וחושן משפט, וכשיסיים יתחיל אחר כך עוד. כמובן, קצת ליקוטי מוהר"ן, וקצת ליקוטי הלכות בכל יום כסדרן.
(אשר בנחל, כרך קסא, מכתב ד' תו, ניסן שנת תשס"ז)
תיט – האם יש אינדקס על ליקוטי הלכות?
כן, אחד מאנשי שלומנו עשה מפתח נפלא בשם "נופת צופים" ומי שעדיין לא למד ליקוטי הלכות יכול למצוא דרכו מה שהוא רוצה, כי זו עבודה נפלאה.
(אשר בנחל, כרך קסא, מכתב ד' תו, ניסן שנת תשס"ז)
תכ – האם יודפס סידור (עת רצון) לשבת?
במה ששאלת אם יצא סידור לשבת? בעזרת ה' יתברך, יתן הקדוש ברוך הוא את החיים, וגם זה יצא באופן נפלא.
(אשר בנחל, כרך קסא, מכתב ד' תו, ניסן שנת תשס"ז)