נכנסה בי שנאה כלפי מעלה מרוב משברים. מאין זה נובע?

בעזה"י יום ג' קודם החג י"א ניסן ה'תשע"ב

שלום וברכה אל יוסף נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

מאד מאד ציער אותי על שנפלת בעקמומיות כאלו, שעולה לך קושיות וספיקות עליו יתברך וכו'. והנה כתיב (דברים ל' י"ב) מי יעלה לנו השמימה, ומובא (תיקוני זוהר הקדמה) שהוא ראשי תיבות מ'י'ל'ה' וסופי תיבות י'ק'ו'ק', היינו ידוע כשבר ישראל הוא נוטר הברית ואינו פוגמה, על ידי זה המחשבה שלו נקיה לגמרי, ואינו רואה לפני עיניו תמיד רק את שם הוי"ה ברוך הוא יתברך שמו, בבחינת (תהלים ט"ז ח') שויתי הוי"ה לנגדי תמיד. אינו רואה לפני עיניו רק את אמיתת מציאותו יתברך, ובונה עולמות, היינו שם הוי"ה ברוך הוא מצטרף לפני עיני שכלו, בכל מיני צירופים ויחודים, ועולה לשמים ושמי השמים וכו', בוודאי אין לו שום קושיות וספיקות עליו יתברך, כי כביכול מרוב טהרת מוח מחשבתו הוא דבוק בעולמות העליונים, ומייחד יחודים ועולה עליה אחר עליה.

ודבר זה נעלם מעין כל, כי מה יודע האדם מה שהזולת חושב? מה שאין כן כשאדם פגם ופוגם בברית וכו', ומלכלך עצמו בכל מיני ניאוף ופגמי הברית, ומוח מחשבתו נמצאים תמיד בזבל ובליכלוך וכו', איך הוא יכול להשיג רוחניות? בוודאי יעלו לו ספיקות באמונה הקדושה, בוודאי יכנס בו שנאה כלפיו יתברך רחמנא ליצלן, כי הרי פגם בברית ששם נחקק שם הוי"ה ברוך הוא.

ולכן עליך לדעת מאחר שקלקלת כל כך בבריתך, ואתה שרוי בטומאת וזוהמת תאוות ניאוף וכו', באופן משוקץ ביותר וכו', מה שאתה יכול להחביא מבני אדם, אבל לא מהצדיק, שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רנ"ז) על הפסוק (תהלים ל"ד ט"ז) עיני הוי"ה אל צדיקים. היינו שהצדיקים יש להם עיני השם, ועל כן בוודאי הם יכולים להסתכל בעיני השם, ולדעת כל מה שעבר על האדם וכו'.

והנה כל בר ישראל נקרא צדיק על שם שהוא מהול (עיין לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ג) ולכן הוא דבוק באחד אחדותו יתברך, אבל אם הוא פוגם בברית שזה קוצו של אות ד', היינו מה ההפרש בין אות ד' לאות ר', קוץ אחד, ובמקום ד' של אחד נעשה אל אחר, שהוא כפירות ואפיקורסות, והקוץ הזה זה סוד הצדיק שאוחז בשלימות תיקון הברית (עיין שיחות הר"ן סימן רפ"ב).

ולכן כל בר ישראל שנימול ולא פגם בבריתו נקרא צדיק, ויש לו אמונה חזקה בו יתברך והוא במידת אחד אחדותו יתברך. אבל תיכף ומיד כשפוגם בבריתו רחמנא ליצלן, הוריד ממנו את נקודת יהדותו ונכלל באל אחר שהוא הכפירות והאפיקורסות, ומזה בא שנכנס בך ספיקות באמונה, עד כדי כך שנתעקם לבבך כל כך עד שנכנס בך שנאה כלפי מעלה וכו', שזה מראה שאיבדת את שכלך לגמרי, וכמאמרם ז"ל (סוטה ג') אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות. וכל אחד כפי ריבוי העבירות שבו כך מדת שטות יש בו.
 
תהלה לאל יש לך ידיים רגליים עיניים וכו', אתה יכול לראות, ללכת, יש בך כל האברים וכו',  ומי מחייה אותך? רק הקדוש ברוך הוא, ולבסוף יש לך שנאה כלפיו וכו'. לך לבקר חולים ושם תראה אנשים חולים ובעלי מומים וכו', ואז ישתנה דעתך לגמרי, ותתחיל לתת תודה והודאה להקדוש ברוך הוא שמחייה ומהווה אותך, ונותן לך את הבריאות, ולא חסר לך שום דבר.

נמצא שכל מה שעבר עליך, ועובר עליך, הכל מחמת פגם הברית שפגמת כל כך עד שנתערבב שכלך ודעתך לגמרי, ואתה פשוט משוגע, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ו) שמי שפוגם בברית נעשה משוגע ממש כי התייבש לו מוחו וכו'.

ולכן איעצך ויהי אלוקים עמך, הדבר הראשון, שתעבוד הרבה על נקודת השמחה, כי מי שפגום בברית – טבעו נמשך תמיד אחר העצבות והמרירות והדכאון, כי החטא הזה של פגם הברית משגע את האדם, ותמיד סוחב אותו אל העצבון והמרירות והבדידות וכו', אינו רוצה להיות עם חברת אנשים, שדבר זה מאד מאד מסוכן, כי הבדידות הורג את האדם לגמרי, ולכן תעבוד הרבה על מדת השמחה, ותשמע תמיד קלטות של שמחה.

וכן תרגיל עצמך לדבר עמו יתברך בשפת האם שלך, ואף שבהתחלה יהיה נדמה לך שאף אחד לא שומע אותך וכו', זה מחמת הכפירות שנכנס בך, כמו שאמר רביז"ל )ספר המדות אות אמונה סימן כ"ב) הפשע של אדם מכניס כפירה באדם. אתה רק תדבר אליו יתברך ותספר לו יתברך כל מה שעובר ועבר עליך, ודע שכל דיבור שבר ישראל מדבר עמו יתברך עושה רושם בכל העולמות וכו', ואם היו בני אדם יודעים מה אלו הדיבורים גורמים למעלה בכל העולמות וכו', לא היו מפסיקים לדבר אליו יתברך, רק מחמת הטמטום שיש בבן אדם שחטא וכו', מזה בא שנכנס בו קושיות וספיקות עליו יתברך, וגם נכנס בו כעס כביכול עליו יתברך, והוא חי חיים ממורמרים עצובים וכו', והוא תמיד עצבני וכו', והכל בא לו מחסרון הדעת.

ולכן בזה שתרגיל עצמך לדבר עמו יתברך, ותרגיל עצמך לתת תודה להקדוש ברוך הוא על כל פרט ופרט טוב שיש בך, ואז יתרחב לבך, ותראה איך שהקדוש ברוך הוא אוהב אותך, ולא כמו שהס"מ, שהוא השטן והוא המלאך המוות, שרוצה רק להרוג אותך, בזה שמכניס בך דמיונות, כאילו הקדוש ברוך הוא בכעס עליך וכו', הכל הבל ורעות רוח.

ראה לקחת עצמך בידיך, ותצא בכל יום מהסגר שלך, ותתחיל לדבר עם אנשים ואל תהיה ממורמר ועצוב וכו', שזה סם המוות, תשתדל רק להיות בשמחה, וזה עולם החירות, וכתיב (תהלים ק"ד) אנכי אשמח בהוי"ה יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם. תיכף ומיד כשיש רק שמחה ושמחים עם הקדוש ברוך הוא ויודעים שהוא יתברך אוהב אותנו, על ידי זה כבר אין חטאים ואין רשעים, כי עיקר הגאולה הוא שמחה, שזה מקבלים מהצדיק האמת שהוא רביז"ל בן השמחה העוסק לקשרינו בשורש השמחה, אשרי מי שמתקרב אליו, ואז ישתנה חייו לגמרי.

המאחל לך חג כשר ושמח