שאלה:
מאת רותי: אבקש מהצדיק עצה. אני לא יודעת למה, אבל אני רוב הזמן נמשכת לעצבות, אני לא מצליחה לשנות את עצמי מהטבע הזה. איך אפשר לצאת מהעצבות הזאת ולהיות בשמחה? השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר אמור י"ז אייר ה'תשע"ב
שלום אל רותי תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. רביז"ל גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד", ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כוחו, וכל החולאת הבאין על האדם, כולם באין רק מחמת קלקול השמחה. רביז"ל אינו נותן עצה שצריכים להיות בשמחה, רביז"ל מדגיש שמצוה גדולה להיות בשמחה, והמצוה הזו כלולה מכל המצוות, כי כך אמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלקיו, נמצא שבזה שאדם שש ושמח בשעה שמקיים מצוה, בזה מראה לדעת טוהר לבבו, איך שעושה את המצוה עם לב נקי, לב אמת. ולכן מצוות השמחה כלולה מכל המצוות, והנה יש מצוה תדירית שיהודי צריך לקיים בכל רגע ממש, והוא האמונה הקדושה, להאמין ביחוד הוי"ה ברוך הוא, לידע שיש בורא כל העולמים שמחייה ומהווה ומקיים את כל הבריאה כולה, ואין בלעדו יתברך כלל, וזה המצוה שאדם צריך להכניס בדעתו בקביעות עצום, במשך כל היום לרבות הלילה, אסור להסיח דעת ממנו יתברך, וזה יסוד כל המצות, כמו שכתוב (תהלים קי"ט) "כל מצוותיך אמונה", כל המצוות צריכים להביא את אדם אל אמונה ביחוד הבורא יתברך שמו. נמצא שבזה שבר ישראל שש ושמח שהוא יהודי ולא עשני גוי כגויי הארצות, זה השלימות הכי גדולה שצריכים להגיע אליה, ובזה מגלה את טוהר לבבו שהוא באמת יהודי, כששש ושמח עם נקודת יהדותו, אפילו שאין בו כלום, והוא רחוק לגמרי, על כל פנים איך שהוא "שלא עשני גוי כגויי הארצות", כששש ושמח בזה, אז הוא מגיע אל המדריגה הכי עליונה. ולכן ראוי לכל בר ישראל לשמוח מאד מאד כל היום וכל הלילה עם נקודת יהדותו, וכמעט כולם מזלזלים בזה, ולכן עובר עליהם מה שעובר, נמצאים בעצבות ובדכאון ובמרירות גדול עד מאד, בשעה שצריכים רק לשמוח כל היום, איך שהוא אני יהודי מאמין בו יתברך, שהוא מנהיג את עולמו בחסד ובצדק, ויש דברים ששכל אנושי לא יכול להבין, ולכן אין לי שום קושיות לא על הקדוש ברוך הוא, ולא על הצדיק, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן נ"ב) מחמת גדולת הקדוש ברוך הוא יש דברים שאין אנו מבינים בשכלינו הקטן, ולכן אסור שיהיה לנו איזה קושיות עליו, וכן על הצדיק הגדול במעלה נפלאה, עלינו לדעת שאין אנו יורדים אל סוף דעתו, ולכן אסור להקשות עליו שום קושיות, עיין שם. על כל פנים איך שהוא צריכים להיות רק בשמחה תמיד, וככל ששמחים ועליזים, מקיימים מצוות עשה של יחוד הבורא יתברך שמו, ולכן כל בר ישראל ראוי לו לשמוח עם נקודת יהדותו, ובכל דקה ושניה ממש ששש ושמח עמו יתברך, הקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות אמונה סימן ל"ג) על ידי אמונה יסלח הקדוש ברוך הוא על כל עוונותיך, ובזה שאדם שש ושמח עמו יתברך, מתבטל ממנו כל החטאים, כמו שכתוב (תהלים ק"ד) "אנכי אשמח בהוי"ה יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם". הלוואי היה כל בר ישראל מכניס בלבו ודעתו ידיעות אלו שגילה לנו רביז"ל איך שהוא "מצוה גדולה להיות בשמחה גדולה", ותהלה לאל יש לכל יהודי במה לשמוח, שלא עשני גוי כגויי הארצות, ויש לנו תורה הקדושה שהיא חכמתו יתברך, ויש לנו את מצוותיו הקדושים שהם רצונו יתברך, ובזה ראוי לנו לשמוח תמיד. עכשיו אשאל אותך מה תרוויחי עם העצבות והדכאון? ממש כלום, וזה מראה שאין לך אמונה בו יתברך, ולכן תקחי עצמך בידיך, ועל ידי זה תהי תמיד שמחה ועליזה ותגיעי לרום המעלות, וגילה האריז"ל לתלמידיו איך זכה להגיע אל מדריגתו, רק על ידי שמחה, בשעה שקיים מצוה היה כל כך שמח, אפילו אם הרוויח כל הון דעלמא, לא היה בא אל השמחה הזו, שהיה לו בעת עשיית מצוה אחת. ולכן אני מאד מבקש אותך שתקחי עצמך בידייך, ותעשי כל מיני מאמצים בעולם להיות רק בשמחה. הרגילי עצמך לשמוע קלטות של ניגונים המשמחים את האדם, כי שמחה זה מצוה גדולה שכלולה מכל המצוות, זה לא סתם עצה להחיות עצמו, בזה שבר ישראל שמח עם נקודת יהדותו, בזה הוא נדבק בו יתברך, בדביקות אמיתי, ולכן הסטרא אחרא מאד מאד מפחדים מאיש שמח, כי הוא מכלה אותם לגמרי, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ד) כשבר ישראל נמצא במדור הקליפות, ומקיים מצוה בשמחה, על ידי זה עולה מתכלית העשיה אל עולם היצירה, ומעולם היצירה עד עולם הבריאה, ומעולם הבריאה עד עולם האצילות, ונדבק בו יתברך בבחינת מטי ולא מטי וכו', דהיינו עד רום המעלות. רואים מכל זה אל מה יכולים לזכות רק על ידי קיום מצוה בשמחה, ואין עוד מצוה כמו יחוד הוי"ה יתברך שמו, להאמין שהוא יתברך נמצא ובלעדו אין שום נמצא, ולשמוח עמו יתברך, זה עולה על הכל, וזה מרפא את האדם מכל מיני מחלות וחלאים רעים, וזוכה שנדבק בו יתברך. אשרי מי שמכניס את ידיעות אלו בתוך לבבו, ומקיימם בתמימות ובפשיטות.
|
בעזה"י יום ד' לסדר אמור י"ז אייר ה'תשע"ב
שלום אל רותי תחי'
לנכון קבלתי את מכתבך.
רביז"ל גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב'
סימן כ"ד) "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד", ולהתגבר להרחיק העצבות
והמרה שחורה בכל כוחו, וכל החולאת הבאין על האדם, כולם באין רק מחמת קלקול השמחה.
רביז"ל אינו נותן עצה שצריכים להיות בשמחה,
רביז"ל מדגיש שמצוה גדולה להיות בשמחה, והמצוה הזו כלולה מכל המצוות, כי כך
אמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו
שלם עם אלקיו, נמצא שבזה שאדם שש ושמח בשעה שמקיים מצוה, בזה מראה לדעת טוהר לבבו,
איך שעושה את המצוה עם לב נקי, לב אמת, ולכן מצוות השמחה כלולה מכל המצוות, והנה
יש מצוה תדירית שיהודי צריך לקיים בכל רגע ממש, והוא האמונה הקדושה להאמין ביחוד הוי"ה ברוך הוא, לידע
שיש בורא כל העולמים שמחייה ומהווה ומקיים את כל הבריאה כולה, ואין בלעדו יתברך
כלל, וזה המצוה שאדם צריך להכניס בדעתו בקביעות עצום, במשך כל היום לרבות הלילה,
אסור להסיח דעת ממנו יתברך, וזה יסוד כל המצות, כמו שכתוב (תהלים קי"ט)
"כל מצוותיך אמונה", כל המצוות צריכים להביא את אדם אל אמונה ביחוד
הבורא יתברך שמו, נמצא שבזה שבר ישראל שש ושמח שהוא יהודי ולא עשני גוי כגויי
הארצות, זה השלימות הכי גדולה שצריכים להגיע אליה, ובזה מגלה את טוהר לבבו שהוא
באמת יהודי, כששש ושמח עם נקודת יהדותו, אפילו שאין בו כלום, והוא רחוק לגמרי, על
כל פנים איך שהוא "שלא עשני גוי כגויי הארצות", כששש ושמח בזה, אז הוא המגיע
אל המדריגה הכי עליונה, ולכן ראוי לכל בר ישראל לשמוח מאד מאד כל היום וכל הלילה
עם נקודת יהדותו, וכמעט כולם מזלזלים בזה, ולכן עובר עליהם מה שעובר, נמצאים
בעצבות ובדכאון ובמרירות גדול עד מאד, בשעה שצריכים רק לשמוח כל היום, איך
שהוא אני יהודי מאמין בו יתברך, שהוא מנהיג
את עולמו בחסד ובצדק, ויש דברים ששכל אנושי לא יכול להבין, ולכן אין לי שום קושיות
לא על הקדוש ברוך הוא, ולא על הצדיק, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן
חלק ב' סימן נ"ב) מחמת גדולת הקדוש ברוך הוא יש דברים שאין אנו מבינים
בשכלינו הקטן, ולכן אסור שיהיה לנו איזה קושיות עליו, וכן על הצדיק הגדול במעלה
נפלאה, עלינו לדעת שאין אנו יורדים אל סוף דעתו, ולכן אסור להקשות עליו שום
קושיות, עיין שם.
על כל פנים איך שהוא צריכים להיות רק בשמחה תמיד,
וככל ששמחים ועליזים, מקיימים מצוות עשה של יחוד הבורא יתברך שמו, ולכן כל בר
ישראל ראוי לו לשמוח עם נקודת יהדותו, ובכל דקה ושניה ממש ששש ושמח עמו יתברך,
הקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות
אמונה סימן ל"ג) על ידי אמונה יסלח הקדוש ברוך הוא על כל עוונותיך, ובזה שאדם
שש ושמח עמו יתברך, מתבטל ממנו כל החטאים, כמו שכתוב (תהלים ק"ד) "אנכי
אשמח בהוי"ה יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם", הלוואי היה כל בר
ישראל מכניס בלבו ודעתו ידיעות אלו שגילה לנו רביז"ל איך שהוא "מצוה
גדולה להיות בשמחה גדולה", ותהלה לאל יש לכל יהודי במה לשמוח, שלא עשני גוי
כגויי הארצות, ויש לנו תורה הקדושה שהיא חכמתו יתברך, ויש לנו את מצוותיו הקדושים
שהם רצונו יתברך, ובזה ראוי לנו לשמוח תמיד.
עכשיו אשאל אותך מה תרוויחי עם העצבות והדכאון?
ממש כלום, וזה מראה שאין לך אמונה בו יתברך, ולכן תקחי עצמך בידיך, ועל ידי זה תהי
תמיד שמחה ועליזה ותגיעי לרום המעלות, וגילה האריז"ל לתלמידיו איך זכה להגיע
אל מדריגתו, רק על ידי שמחה, בשעה שקיים מצוה היה כל כך שמח, אפילו אם הרוויח כל
הון דעלמא, לא היה בא אל השמחה הזו, שהיה לו בעת עשיית מצוה אחת.
ולכן אני מאד מבקש אותך שתחי עצמך בידיך, ותעשי
כל מיני מאמצים בעולם להיות רק בשמחה, הרגלי עצמך לשמוע קלטות של ניגונים המשמחים
את האדם, כי שמחה זה מצוה גדולה שכלולה מכל המצוות, זה לא סתם עצה להחיות עצמו,
בזה שבר ישראל שמח עם נקודת יהדותו, בזה הוא נדבק בו יתברך, בדביקות אמיתי, ולכן
הסטרא אחרא מאד מאד מפחדים מאיש שמח, כי הוא מכלה אותם לגמרי, ואמר רביז"ל
(ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ד) כשבר ישראל נמצא במדור הקליפות, ומקיים
מצוה בשמחה, על ידי זה עולה מתכלית העשיה אל עולם היצירה, ומעולם היצירה עד עולם
הבריאה, ומעולם הבריאה עד עולם האצילות, ונדבק בו יתברך בבחינת מטי ולא מטי וכו',
דהיינו עד רום המעלות.
רואים מכל זה אל מה יכולים לזכות רק על ידי קיום
מצוה בשמחה, ואין עוד מצוה כמו יחוד הוי"ה יתברך שמו, להאמין שהוא יתברך נמצא
ובלעדו אין שום נמצא, ולשמוח עמו יתברך, זה עולה על הכל, וזה מרפא את האדם מכל
מיני מחלות וחלאים רעים, וזוכה שנדבק בו יתברך.
אשרי מי שמכניס את ידיעות אלו בתוך לבבו, ומקיימו
בתמימות ובפשיטות.