אני מתוסכלת שלא סיימתי את לימודי התואר ועצרתי באמצע

שאלה:

מאת מיטל:
לכ"ק הצדיק מוהרא"ש הקדוש. שלום וברכה ורפואה שלימה. ברצוני לבקש את עצת הצדיק בעניין שתקוע לי כבר הרבה זמן. למדתי כמה שנים לימודי מקצוע תוך כדי נישואין וילודה. לצערי הרב אין בידי עדיין את תעודת הסיום (התואר) כי יש לי עוד מבחנים, עבודות וקורסים חסרים. אני ממש בצער ואכזבה מעצמי ותסכול גדול מעניין זה. אני מרגישה שאין לי את הכוחות הנפשיים לסיים, ויש בי סוג של עצלות גדולה להתעסק עם זה, מה גם שזמן רב חלף ויש לי בעיה לסיים. היום יותר מתמיד אני רואה את הנחיצות של התואר הזה הן מצד עזרה בפרנסת הבית והן מצד הרצון שלי להתקדם ולעבוד. אני מבקשת מכ"ק הצדיק שיתן לי עצה ויברכני שאזכה לסיים בהקדם האפשרי את חובותיי ויינתן לי בקלות ובזריזות התואר הכל-כך חשוב עבורי. בברכה ובתפילה לבריאות הצדיק והגעתו מהרה לארץ ישראל.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר שלח כ"ב סיון ה'תשע"ב

שלום רב אל מיטל תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

תודה על האיחולים והתפלות לרפואה שלימה.

את צריכה לדעת אם מתחילים משהו וכו', צריכים להתחזק ולא לנוח עד שגומרים וכו', אין דבר כזה מתחילים ומתייאשים ובורחים וכו', זה בא מעצלות הנובע מעצבות ודכאון פנימי, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתמסרי את נפשך להיות בשמחה, ואף שאני יודע שזה העבודה הכי קשה לאשה, כי אין עבודה שבא קשה לאשה כמו שמחה, כי טבע של אשה שנמשכת אחר העוביות והגשמיות, וכל כך חבל כי הנשמה מושכת רק לרוחניות ששם מקור השמחה, והגוף סוחב ומושך רק בגשמיות ששם מקור העצבות והמרירות והדכאון, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ט) עיקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות.

ולכן אשרי האשה שיש לה שכל וקולטת תיכף ומיד שבו ברגע שנמשך עליה עצבות ומרירות ודכאון וכו', זה בא מצד הטומאה, ולהיפך כשתמשיך את עצמה אל השמחה, ולפקח את דעתה, זה בא מהקדושה, ולכן תראי מה לפניך, תמסרי את נפשך רק להיות בשמחה, ואז טוב לך כל הימים.

אם הכנסת את עצמך לקבל תעודה וכו', ותואר וכו', אסור לך לעזוב את זה לרגע עד שתגמרי ותצליחי, העיקר את צריכה להיות חזקה בדעתך ברצונות וכיסופים עצומים שאת הולכת לגמור ולסיים את זה, ולקבל את התעודה והתואר וכו', וזה עיקר הצלחת אדם וגבורתו כשיש לו לב חזק ואמיץ מאד, שהוא מוכרח לגמור מה שהוא התחיל, וכמו שאמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רמ"ט) עיקר הגבורה בהלב, כי מי שלבו חזק ואינו מתיירא משום אדם ומשום דבר, יכול לעשות גבורות נוראות וליכבוש המלחמות על ידי חוזק ותוקף לבו שאינו מתיירא ורץ לתוך תוקף המלחמה, וזה בחינת (אבות פרק ד') איזהו גבור הכובש את יצרו, וזה היה גבורות שמשון שנאמר בו (שופטים י"ג) "ותחל רוח הוי"ה לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל", שבאותן המקומות צלחה עליו רוח השם יתברך ולבש גבורה, דהיינו שבא לו חוזק ותוקף גבורה בלב, ועל ידי זה עשה גבורות נוראות.

הקדוש ברוך הוא יכניס בך חשק ואומץ הלב, והעיקר שמחה עד שתזכי לגמור ולהצליח.