עוברים עלי עכשיו כמה דברים ביחד, איך מתמודדים עם זה?

שאלה:

מאת אברהם:
עוברים עלי עכשיו כמה דברים ביחד, וקשה לי מאד להחזיק מעמד בכל הלחץ. אני משתדל להתחזק ולהיות בשמחה אך קשה לי מאוד. מה עושים כדי לצאת מהצרות ולהרגיש טוב?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר חוקת ה' תמוז ה'תשע"ב

שלום וברכה אל אברהם נ"י 

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצ"ה) על הפסוק (תהלים ד') "בצר הרחבת לי" היינו שגם אפילו בהצרה בעצמה, השם יתברך מרחיב לנו, כי אם יסתכל האדם על חסדי השם יתברך, יראה שאפילו בעת שהשם יתברך מצר לו, גם בהצרה בעצמה, השם יתברך מרחיב לו, ומגדיל חסדו עמו, וזה "בצר הרחבת לי", היינו אפילו בתוך הצרה בעצמה, נתת לי הרחבה בתוכה, מלבד מה שאנו מצפים שהשם יתברך יושיענו בקרוב מכל הצרות, וייטיב עמנו מאד, אך אפילו גם בהצרה בעצמה מרחיב לנו.

היינו אדם צריך תמיד למצוא הרחבות בתוך צרותיו, כי איך שהוא אם יתבונן באמת יראה שבתוך תוקף צרותיו יש שמה הרחבות גדולות מאד, כי בוודאי היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, ולכן תמיד אדם צריך לחפש ולבקש את ההרחבות בתוך צרותיו, ומובא בדברי מוהרנ"ת ז"ל (ליקוטי הלכות כלאי בהמה הלכה ד' אות ו') על הפסוק (תהלים ג') "מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו הוי"ה מה רבו צרי רבים קמים עלי רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלקים סלה". ואמרו חכמינו הקדושים (ברכות ז:) מזמור לדוד, קינה לדוד מיבעה ליה? אלא כיון שראה שבנו הוא, שמח וכו'. ואכתי קשה על דוד בעצמו מה ראה על ככה בעת צרה גדולה כזאת בעת שברח מאבשלום בנו לבקש למצוא בהצרה איזה הרוחה ולזמר על זה להשם יתברך?! וגם לכאורה התחלת המזמור אינו מדבר מלשון זמר רק מלשון צעקה גדולה, כמו שכתוב שם, הוי"ה מה רבו צרי רבים וגו'.

אך כל זה הוא ענין מה שגילה רביז"ל שצריכים למצוא הרחבות בתוך הצרות וכו', היינו שדוד המלך ראה את עצמו אז בצרה גדולה ומרה מאד מאד שהוכרח לברוח מפני אבשלום בנו וכו', וכן מה שהיה על ידי מעשה רעה כזאת שנעשה מאמנון ותמר וכו', ואבשלום הרג אותו וכו', ומעוצם מרירות צרתו שגדלה מאד, בפרט שהבעל דבר רצה להפילו בעיני דעתו מאד מאד, כי אמר לו בלבו, הנך רואה שכל זה בא עליך על מעשה דבת שבע ושוב אין לך תקוה חס ושלום וכו', כמו שכתוב שם, "רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלקים סלה". ופרש רש"י, בשביל אותו העוון ומעוצם צרתו עד הנפש, נתבלבל דעתו הקדושה עד שלא היה יכול אפילו לפרש שיחתו ולצעוק להשם יתברך כדרכו.

כי הצרות רחמנא ליצלן יכולין חס ושלום לעקם הלב מאד מהשם יתברך רחמנא ליצלן, כי כשאדם בצרה חס ושלום הוא בסכנה גדולה גם בענין כשרותו ויהדותו, כי לפעמים נתעקם הלב מאד על ידי הצרות והיסורין עד שמהרהר אחר השם יתברך כמו שכתוב (משלי י"ט) "אולת אדם תסלף דרכו ועל הוי"ה יזעף לבו", כי בזה העולם יש להאדם בחירה תמיד וכל מה ששולח השם יתברך בין טוב ובין להיפך הוא במשקל וכמו כשהשם יתברך שולח לאדם טובות בנים ועשירות וכל טוב יש שמכיר חסדי השם וטובו עליו ומתעורר על ידי זה להתקרב אליו יתברך בצדקה ומעשים טובים וכו'. ויש חס ושלום להיפך כמו שכתוב (דברים ל"ב ט"ו) וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישועתו".

כמו כן להיפך כשהשם יתברך מנסה ומייסר את האדם ביסורין וצרות חס ושלום בעניות ודחקות ורדיפות וכו' רחמנא ליצלן הוא גם כן בנסיון גדול כי השם יתברך שולח עליו את הנסיונות וכו' והוא צריך לדעת שהכל לטובה כדי שיזכור על ידי זה לשוב אליו, אבל מחמת גודל כח הבחירה יש לפעמים שאדרבא על ידי הצרות חס ושלום נתעקם לבו ביותר מהשם יתברך, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (עירובין מא:) לענין העניות שמעביר על דעתו ועל דעת קונו; וכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ע"ב) שבעת צרה חס ושלום צריכין להתחזק מאד מאד כנגד היצר הרע מחמת ששרשו נמשך מדינים, ועל כן נאמר ברשעים, (משלי כ"ט) "ורגז ושחק ואין נחת". אבל בצדיקים נאמר (תהלים נ"ו) "בהוי"ה אהלל דבר באלקים אהלל דבר", בין שבא עמי במדת הרחמים בין במדת הדין וכו' אבל על כל פנים האדם יש לו בחירה תמיד, ובכל דבר ובכל ענין והנהגה שהשם יתברך מתנהג עמו ומסבב עמו בכל עת, יש בו בחינת (הושע יד) 'צדיקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם' חס ושלום.

ועל כן דוד כשהיה בעת צרה גדולה כזאת שנתגרש מירושלים וכו' עד שנפל למוחין דקטנות כאלו וכו', מכל שכן שלא היה יכל לפתוח פיו לסדר תפילתו כראוי אבל בעוצם צדקתו האיר השם יתברך עיניו ושלח בלבו עצה הזאת. שהתחיל להסתכל על הטובות שהשם יתברך גמל עמו מעודו, עד שחיפש ומצא שגם בעוצם הצרה הגדולה הזאת נמצא בה גם כן כמה הרחבות, כי הפך הדבר בדעתו לטובה מה שבנו רודף אחריו מה שלכאורה היא צרה כפולה ומכופלת מה שהרודף הוא בנו רחמנא לצלן, אך הוא הפך הדבר לטובה ואמר, סתם ברא מרחם על אבא, וגם מצא הרחבה בתוך צרתו מה שראה תכסיסו קיימת שהסנהדרין אוחזים עמו וכו' ועל כן אלו הטובות שחיפש ומצא מה שהשם יתברך גומל עמו אפילו בתוך הצרה, "בצר הרחבת לי", מלבד מה שהשם יתברך גמל עמו טובות מעודו על כל אלה התחיל לומר "מזמור לדוד" ורצה לזמר ולהודות להשם יתברך על כל הטובות האלה ותיכף שהתחיל לזמר ולהודות להשם יתברך על הטובות שעשה עמו הקדוש ברוך הוא, תיכף נתרחב לבו ודעתו ואז דייקא נפתח פיו והתחיל להתפלל ולצעוק כראוי, "הוי"ה מה רבו צרי רבים קמים עלי" וגו'.

וגם כל המזמור הולך בדרך זה שאף על פי שרבו צריו ורבים קמים עליו עד שרבים אומרים וכו'. שאין לו תקוה חס ושלום מחמת עון דבת שבע וכו', אבל אף על פי כן "ואתה הוי"ה מגן בעדי" וגו'. וכן בדרך זה הולכים רוב המזמורים שבתהלים שמודה להשם יתברך על העבר וצועק על להבא ובתוך דברי צעקתו ותחינתו חוזר ומודה וצועק וכו', עיין שם.

על כל פנים מכל זה רואים איך שאדם אסור לו ליפול בדעתו ולהתייאש אפילו בתוקף הצרות שעוברים עליו, אלא ימצא הרחבות בתוך צרותיו, מה דוד המלך שהיה נרדף מבנו והיה צריך לעזוב את המלוכה ולברוח, וכן קמו עליו רשעים ארורים ליצנים שבדור וכו', וכל השבעים שנה סבל רק סבל אחד גדול, אף על פי כן הוא התחזק בכל מיני התחזקויות ושר שירות ותשבחות להקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה באין ערך איך אנחנו צריכים להתחזק ביתר שאת ויתר עוז, אפילו בתוקף הצרות והיסורים שעוברים עלינו, ואת הלימוד העמוק הזה אנחנו לומדים מרביז"ל ולכן אשרי מי שמתמיד בדברי רביז"ל, ושם ימצא מרגוע לנפשו.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים