בן זוגי התגרש מאשתו בגללי, האם זה בסדר שנתחתן?

שאלה:

מאת אסתי:
לכבוד הרב. כשהייתי עוד ילדה צעירה בגיל ארבע עשרה, היה לי שכן אברך צעיר נשוי עם שלושה ילדים. בהתחלה היינו מדברים פה ושם, ולאט לאט הוא פיתה אותי, ופיתחנו קשר בלי שאשתו ידעה. אחרי זמן מסויים, הכל נודע לאשתו והם התגרשו והיה בלאגן גדול. אנחנו חיים מאז כמו בעל ואשה. האם זה בסדר שנתחתן? ההורים שלי מאד מצטערים על כל מה שעשיתי, אבל מה שנעשה נעשה, ועכשיו אנחנו רוצים להתחתן. מקווה שתענו לי ותגידו לי מה לעשות.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר בלק ט"ז תמוז ה'תשע"ב

שלום רב אל אסתי תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

אני לא יכנס עכשיו בפרטים ובפרטי פרטים, אני רק יגיד לך פתוח ולהענין, הן אמת שבהתחלה זה לא היה אשמתך וכו', כי המנוול והבוגד הזה פיתה אותך, והכניס אותך במלכודת שלו וכו', ועכשיו כבר נשבר הבית, הוא עזב אשה ושלוש ילדים וכו', ולכן אני מוכרח להגיד לך חד משמעית, שתעזבי את המנוול הזה, כי אסור לחיות עמו אפילו רגע אחד וכו', ואף שאני יודע שאת לא תשמעי אותי וכו', אבל כדי להציל אותך מהצרות שמחכה עליך וכו', ומהסיבוכים שאת עוד תסתבכי בשבילו וכו', ולכן החלטתי לכתוב לך שורותיים אלו.

את עדיין צעירה מאד, ועם שכל קטן, ואת חושבת שאת הכי מאושרת להיות עם מנוול כזה, שאימלל אותך לגמרי, כי בוודאי אם אתם תתחתנו הוא יזרוק אותך כמו שזרק את אשתו וכו', ואני בטוח שגם עכשיו הוא בוגד תחתיך וכו', ואז את תהיי בבעיות רציניות.

ולכן אני מייעץ לך קודם כל לעזוב את המנוול הזה ולחזור בתשובה שלימה, ואל תחשבי שהעולם הפקר, שאנשים יכולים לעשות מה שהם רוצים, כי יש דין ויש דיין, ואם בלעם אמר לבלק (סנהדרין ק"ו.) אלהיהם של אלו שונא זימה הוא, דעי לך אם לא תחזרי בתשובה, הסוף יהיה מר מאד וכו', שומעים בכל יום כל מיני מיתות משונות מיתות אכזריות וכו', וכל אחד אומר זה לא יגיע אלי וכו', בשעה שחכמינו הקדושים אמרו (כתובות ל.) תני רבי חייא מיום שחרב בית המקדש אף על פי שבטלו סנהדרין ארבע מיתות לא בטלו וכו', אלא דין ארבע מיתות לא בטלו, מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו, ומי שנתחייב שריפה או נופל בדליקה או נחש מכישו, ומי שנתחייב הריגה או נמסר למלכות או ליסטים באין עליו, ומי שנתחייב חנק או טובע בנהר או מת בסרונכי.

אני לא מאיים עליך, אני רק אומר לך את המציאות המרה, אם לא חוזרים בתשובה, לבסוף מסתבכים בצרות גדולות, ונופלים בפח כזה שלא תיארו לעצמם, חכמינו הקדושים אמרו (בראשית רבה פרשה כ"ו סימן ה') על הכל הקדוש ברוך הוא מאריך אפו חוץ מהזנות, ואמרו (במדבר רבה פרשה ט' סימן ז') אמר הקדוש ברוך הוא על הכל אני כובש, ועל הזימה אני כועס; וכן אמרו (תנחומא בראשית) הכל הקדוש ברוך הוא מוותר, חוץ מן הזימה.

ולכן הלוואי הלוואי שתקחי את הרגלים ותברחי מהנואף המנוול הזה מה שיותר מהר, לפני שהוא יסבך אותך כל כך שלא תוכלי יותר לצאת מזה וכו', אני מוכרח לכתוב לך מה שאני יודע ומבין וכו', והקדוש ברוך הוא יתן לך שכל לקבל את דבריי, ולחזור בתשובה שלימה מה שיותר מהר, ובפרט מה שפגמת בכיבוד אב ואם שציערת אותם כל כך, ועדיין את מצערת אותם, שעל זה מקבלים את העונש כפל כפליים, כמאמרם ז"ל (פסיקתא רבתי) חמורה שבחמורות כבד את אביך ואת אמיך; וכתב הרמב"ם (פרק ה' מהלכות ממרים סימן ט"ו) כל המבזה אביו או אמו אפילו בדברים ואפילו ברמיזה הרי זה ארור מפי הגבורה, שנאמר (דברים כ"ז ט"ז) "ארור מקלה אביו ואמו", והרי הוא אומר (משלי ל' י"ז) "עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם" וגו', ויש לבית דין להכות על זה מכת מרדות ולענוש כפי מה שיראו; ומובא (ספר חרדים פרק ט' סימן ל"ה) שאפילו אם מבזה אותם בלבו בלבד, הרי הוא בכלל ארור זה, עיין שם.

ואת לא די שאת מבזה את ההורים שלך וכו', אלא גם מצערת אותם מאד מאד, וגורמת להם לבכות ביום ובלילה, ולכן דעי לך שהעולם הזה זה כמו ראי, כפי הפרצוף שמראים לפני הראי, כך רואים חזרה, מה שעושים לההורים מקבלים חזרה מהילדים שמולידים אחר כך, ולכן חזרי בתשובה שלימה לפני שיהיה מאוחר.

אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתצייתי אותי, ואז יהיה לך טוב כל הימים, ומכלל הן תביני את הלאו.

המאחל לך שבת שלום