מה הכוונה בדברי רבנו שאומר שמוכרח להיות קושיות על ה' ועל הצדיקים?

שאלה:

מאת יונתן:
לכבוד מוהרא"ש שליט"א. יש לי שאלה חשובה: רבנו אומר בליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן נ"ב שיש קושיות על הקדוש ברוך הוא, וכן יש קושיות על הצדיק. איך יכול להיות דבר כזה לשאול שאלות על הקב"ה, הלא הוא הטיב ומטיב עמנו תמיד? וכן הצדיק מוסר את נפשו עבורנו, מה יש להקשות עליו קושיות? אשמח לקבל תשובה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר מטות מסעי כ"ה תמוז ה'תשע"ב

שלום וברכה אל יונתן נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן נ"ב) מה שקשה קושיות על הצדיקים, זהו מוכרח להיות. כי הצדיקים מתדמים ליוצרם, כמובא, וכמו שקשה קושיות על השם יתברך, כמו כן בהכרח שיהיה קשה קושיות על הצדיק, כי הוא מתדמה אליו יתברך, ובענין הקושיות שקשה על השם יתברך, מרגלא בפומיה רביז"ל לומר, אדרבא, כך ראוי להיות דייקא, שיהיו קושיות על השם יתברך, וכך נאה ויפה לו יתברך לפי גדולתו ורוממותו. כי מעוצם גדולתו ורוממותו, שהוא מרומם מאד מדעתנו, על כן בוודאי אי אפשר שנבין ונשיג בשכלנו הנהגתו יתברך. ועל כן בהכרח שיהיו עליו יתברך קושיות, כי כך נאה ויפה להבורא יתברך, שיהיה מרומם ונשא מדעתנו, שעל ידי זה קשה קושיות, ואם היה הנהגתו כפי חיוב דעתנו, אם כן היה, חס ושלום, דעתו כדעתנו.

אתה צריך להבין שאין אדם שלא יהיה לו איזה קושיות על הקדוש ברוך הוא בכל המצבים שעובר עליו בחייו הפרטיים, כגון רווק שקשה לו מאד למצוא את בת זוגו והוא מתבגר בכל פעם יותר ויותר, ונכנס במרירות ועצבות ודכאון למה הולך לי כל כך קשה מציאת זיווגי? הלא אני בחור יפה ויש לי פרנסה טובה ומסודרת, ואני בא ממשפחה מאד מכובדת, ויש לי כל האמצעים הצריכים, יש לי רכב הכי חדש, ולמה לי לא הולך במציאת בת זוג, ויש בחורים צעירים שבאים ממשפחות הרוסות וכו' בלי שום אמצעים וכו', ומה גם הם מכוערים וכו', ומתחתנים יחסית בגיל צעיר.

וכן יש זוגות שאין להם ילדים ונשברים לגמרי, למה לכל זוג יש ילדים ולנו אין ילדים, עד כדי כך שחכמינו הקדושים אמרו (נדרים סד:) כל אדם שאין לו בנים חשוב כמת שנאמר (בראשית ל') "הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי".

ויש זוגות שיש להם הרבה ילדים ומתלוננים מי צריך כל כך הרבה ילדים וכו', אין לנו כח ומח וסבלנות אליהם, ואין לנו במה לפרנסם וכו' וכו', כך יש כל מיני תלונות שבני אדם מתלוננים על הקדוש ברוך הוא וקשה להם קושיות, אין אדם בזה העולם שיהיה שמח בחלקו, תמיד מה שיש לו זה לא מספיק, ומה שעובר עליו הוא לא מוכן לקבל את זה אף שהוא רואה שבני אדם נמצאים במצב הרבה יותר גרועים ממנו וכו', עם כל זאת אף אחד לא שלם עם עצמו, יש לו קושיות וספיקות עליו יתברך, וטענות ומענות על הנהגותיו יתברך, אז מה כל כך קשה לך להבין דבר זה, בשעה שאין אדם שלא יעבור עליו איזה קושיות וספיקות וטענות עליו יתברך וכו', מאחר שהוא לא שלם עם עצמו וכו', כי תמיד מסתכל על אחרים ונדמה לו שלהזולת הולך יותר טוב ממנו, ולכן מה כל כך קשה קושיא כזו, בשעה שאנחנו רואים שאין אדם נקי מלהקשות קושיות עליו יתברך.

וכן קושיות על הצדיק יש המון קושיות בלי סוף, והענין הוא פשוט כי חכמינו הקדושים אמרו (תנחומא פנחס) שמשה רבנו ביקש את הקדוש ברוך הוא (במדבר כז) "יפקוד הוי"ה אלקי הרוחת לכל בשר איש על העדה" רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד ואינן דומין זה לזה מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו, וכן הוא (במדבר רבה פרשה כ"א סימן ט"ו) "איש אשר רוח בו" לפי שאמר "אלהי הרוחות" שאתה מכיר רוח כל אחד ואחד מכל בריה וּתְמַנֶה אדם שידע להלוך עם כל אחד ואחד מהם לפי דעתו.

נמצא שהצדיק צריך לדבר עם אחד בצורה ובאופן אחר וכו', ולכן לא בחינם שיש קושיות רבות עליו, לי אמרת כך וכו', ולהזולת אתה אומר בדיוק ההיפך וכו', ואחר כך בא השלישי וטוען שלי אמרת לגמרי דבר אחר וכו', וכן כל אחד שומע ענינים אחרים וכו'.

ולכן לא בחינם שיש קושיות על צדיק כזה, שבכל פעם הוא משנה את דעתו וכו', אבל אף אחד לא שם לב שהצדיק הזה מוכרח לדבר עם כל אחד כפי בחינתו וכו', כפי ירידתו ונפילתו והרפתקאותיו וכו', ובשביל זה לא נמנע מלשאול קושיות וספיקות עליו וכו'.

מה שאין כן כשאדם שש ושמח בחלקו שזה העשירות הכי גדולה, כמאמר התנא הקדוש (אבות פרק ד') איזהו עשיר השמח בחלקו; והוא שלם עם עצמו ולא מסתכל על אף אחד, אלא הוא בטל ומבוטל אליו יתברך, ושש ושמח עם מה שיש לו, לאדם הזה אין אף פעם טענות וקושיות על הקדוש ברוך הוא, וכן כשאדם מסתכל על עצמו איך שהיה בשאול תחתית ומתחתיו וכו', ועבר עליו כל מיני משברים וגלים וכו', והצדיק מסר את נפשו להוציאו מהשאול תחתית וכו' והלביש אותו לבושים יקרים מאד וכו' על ידי שהחדיר בו אמונה פשוטה בו יתברך, וזירזו להתפלל בכל יום במנין, וחיזקו לקבוע עתים לתורה, ועל ידו זכה לסיים כבר מקרא משנה גמרא וכו' וכו', ושאר כל מיני טובות שהיה לו מהצדיק הזה, הוא אף פעם לא יסתכל ולא יהיה איכפת לו למה הצדיק צריך לדבר עם כל אחד בצורה אחרת וכו', כי לא מעניין אותו כלום, רק מסתכל על עצמו מה עשה הצדיק בשבילי? ומה הוא עזר לי? אזי ממילא מבין למה הצדיק היה צריך לדבר עם כל אחד בצורה אחרת, כי כל אחד יש לו תכונת הנפש אחרת, ועם כל אחד צריכים לדבר כפי דעתו ומוחו וכו'.

הכלל שדברי רביז"ל הם פשוטו כמשמעו, שיש לבני אדם קושיות על הצדיק, ואף שקיבלו כל כך הרבה טובות מהצדיק הזה וכו' לבסוף מתהפכים להיות לו שונא וכו', ומדברים עליו כל דבר אסור וכו', וכמו כן שיש לבני אדם קושיות על הקדוש ברוך הוא, הם שוכחים שתהלה לאל הם בריאים ויכולים ללכת עם הרגלים בלי כסא גלגלים וכו', ויכולים לראות הם לא עיוורים וכו', יכולים לנשום בלי מכונת חמצן וכו' וכו', ועם כל זאת יש להם רק קושיות עליו יתברך, ומסתובבים ממורמרים מלא כפירות ואפיקורסות עם קושיות חזקות וכו' וכו', בשעה שהכל דמיונות גדולות וכו'.

ולכן עלינו לבקש תמיד ממנו יתברך שלא יהיה לנו שום קושיות על הקדוש ברוך הוא, ולדעת שאין לנו דעת ושכל להבין רוחניות אלקות וכו', וכן שלא יהיה לנו שום קושיות על הצדיק, ולדעת שאין לנו דעת ושכל להבין את הנהגת הצדיק, ויסוד היסודות בקיום האדם בגשמיות וברוחניות להיות מכיר את מקומו, שיזכור טוב טוב מי הוא? ומה עשה עד עכשיו? ליכלך את עצמו בכל מיני זוהמות וטומאות שבעולם וכו' וכו', איך אדם מזוהם ופגום יכול להבין רוחניות אלקות? ואיך יכול להבין צדיק הדבוק בו יתברך במסירות נפש הכי גדולה?

ולכן לא בחינם שהיה מרגלא בפומיה של רביז"ל לומר, אדרבא, כך ראוי להיות דייקא, שיהיו קושיות על השם יתברך, וכך נאה ויפה לו יתברך לפי גדולתו ורוממותו. כי מעוצם גדולתו ורוממותו, שהוא מרומם מאד מדעתנו, על כן בוודאי אי אפשר שנבין ונשיג בשכלנו הנהגתו יתברך. ועל כן בהכרח שיהיו עליו יתברך קושיות, כי כך נאה ויפה להבורא יתברך, שיהיה מרומם ונשא מדעתנו, שעל ידי זה קשה קושיות, ואם היה הנהגתו כפי חיוב דעתנו, אם כן היה, חס ושלום, דעתו כדעתנו.

הקדוש ברוך הוא יעזור לנו שנזכה להתחזק עם רביז"ל ועם עצותיו הקדושים, ואז טוב לנו בזה ובבא לנצח נצחים.

המאחל לך שבת שלום