אמא שלי מדברת כל הזמן על הגירושין מאבי, וזה מצער אותי מאוד

שאלה:

מאת דרור:
למוהרא"ש שליט"א. אמא ואבא שלי גרושים כבר כמה זמן, אני גר עם האמא. אח של אמא שלי התגרש גם כן, ועכשיו הוא הולך מאחד לשני. זה לא מפריע לי מה הוא עושה אצל אחרים, אבל כשהוא מגיע אלינו הוא משוחח עם אמא שלי על הגירושים שלו. אני לא יכול להסתגר כל הזמן בחדר, אני מדי פעם יוצא מחוץ לחדר, ואז שומע את הדיבורים האלו. אמרתי לאמא שלי שקשה לי לשמוע את הדיבורים האלו, אני מבין שאמא שלי לבד והיא רוצה מישהו לדבר איתו, אבל למה היא מצאה לה לדבר רק עם גרוש כמוה? אני לא יכול להגיד לה מה לעשות כי זה הבית שלה. אבל מה אני צריך לעשות כשהוא בא ואני כל הזמן סובל, כל הדיבורים המשונים שלהם מפתחים לי צלקות, הלא גם אני בן להורים גרושים, ומדוע לא ירחמו עלי? תודה רבה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר מטות מסעי כ"ט תמוז ה'תשע"ב

שלום וברכה אל דרור נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אני מוכרח להגיד לך המצב שלך באמת מאד מאד קשה ורגיש וכו', עם כל זאת אתה גם צריך להבין את האמא ולדון אותה לכף זכות, כי סוף כל סוף היא נשארה לבד, וכואב לה מאד מאד את כל הסיפור, ולכן למי עוד היא יכולה לשפוך את הלב כמו לאח שלה וכו', וכמו כן להיפך למי האח יכול לשפוך את לבו כמו לאחותו וכו'.

בוודאי הם לא מכוונים להכאיב לך, הם כל אחד עם הצרות שלו וכו', ומתחלקים עם חוויות וכו', ומנסים לעזור אחד להשני כמה שיכולים, אבל אף אחד לא מכוון להכאיב לך.

תמיד אני אומר בעת גירושין מי סובל? ומי הם הקרבנות? רק הילדים, ובזה פירשתי את מאמרם ז"ל (גיטין צ:) כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות, נשאלה השאלה למה דווקא המזבח מוריד דמעות, למה לא שאר כלי המקדש, כגון הכיור, השולחן, המנורה, הארון וכו'? אלא המזבח מוריד דמעות מספיק קרבנות הביאו עלי, ולכן אני לא צריך יותר קרבנות, כי בגירושין מי הקרבנות? הילדים, ולכן המזבח דייקא מוריד דמעות, כי יש עלי מספיק קרבנות, אני לא צריך שיביאו עלי עוד קרבנות.

עכשיו כשאתה קרבן וכו', אתה מוכרח להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ולהחזיק מעמד עם כל הכוחות, עד שבעזרתו יתברך שמו תוכל להתחתן ולבנות בית בעצמך וכו', וכל הטעויות והשטויות שראית וכו', אתה תשתדל לא לחזור עליהם בחייך הפרטיים וכו', וזה יהיה לך לימוד מאד עמוק איך שצריכים לחיות עם אשה באהבה ובהבנה הדדית ולכבד אחד את השני, ובפרט שיש ילדים.

ולכן אני מאד מבקש אותך שתעשה כל מיני מאמצים שבעולם לא להיות כל כך הרבה בבית, ותתחזק להיות בשמחה, ותכריח את עצמך רק להיות בשמחה, כי השמחה זה רפואה בין בגשמי בין ברוחני, וכשאדם שמח מתרחב דעתו ויכול להחדיר בעצמו אמונה פשוטה בו יתברך, והרגע שחזק באמונה שאין בלעדיו יתברך כלל והכל לכל אלקות גמור הוא, על ידי זה נפתח פיו לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו, אשר זה התענוג הכי גדול, וטועם טעם עולם הבא בעולם הזה, וכמו שכתוב (ויקרא כ"ו י"ב) "והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם", ופירש רש"י "אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם ולא תהיו מזדעזעים ממני" וכו', איזה תענוג שאדם מרגיש שמלוא כל הארץ כבודו והוא נמצא ואין בלעדיו נמצא, והוא יכול לדבר עמו יתברך פנים אל פנים, ואל מדריגה זו רביז"ל רוצה להביא אותנו, וזה זוכים על ידי תוקף השמחה, ולכן תמסור את נפשך להיות בשמחה, ותרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלך, ותראה שלאט לאט תבנה את עצמך להיות עצמאי ולא תלוי באף אחד, ואז תצליח בדרכך.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים