בעלי הוא רשע מרושע וקמצן, הוא משפיל אותי ועושה לי את המוות

שאלה:

מאת חדוה:
שלום. יש לי בעל רשע מרושע שמשפיל אותי, מקמץ ממני את מה שאני צריכה ועושה לי את המוות. החלטתי שאני רוצה להתגרש ממנו אפילו שיש לנו שמונה ילדים. כי ההתנהגות שלו לא אנושית ואין בו שום מדות טובות. אני רוצה לשמוע את דעת הצדיק בעניין.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר כי תצא י"ב אלול ה'תשע"ב

שלום רב אל חדוה תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

הדבר הראשון אני אף פעם לא שומע רק צד אחד, כי מוכרחים לשמוע שני הצדדים, כמאמרם ז"ל  (סנהדרין ז:) "שמוע בין אחיכם ושפטתם" אמר רבי חנינא, אזהרה לבית דין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבוא בעל דין חבירו; אולי יש לבעלך לספר בדיוק ההיפך וכו'.

הדבר השני לא משתמשים בלשונות גסים כאלו (שהוצרכתי להוציא את הקללות והזלזולים מהמכתב שלך), בוודאי יש לך בחדר תמונה משותפת עם בעלך כשעמדתם תחת החופה, וחייכתם יחד וכו', ואם הוא כל כך רע ובליעל וכו' וכו', למה התחתנת אתו? ואם התחתנתם ויש לכם כבר שמונה ילדים, מדוע נזכרת רק עכשיו?

בוא נגיד שאת צודקת והכל אמת מה שהארכת מגילה שלימה על הטבע הרע של בעלך וכו', את צריכה לדעת שלאשה יש לה גם כן את הזכויות שלה, ולכן מדוע לא תהיי חזקה ולא לתת שהוא ישפיל אותך כל כך וכו', מדוע חיכית עד עכשיו? כשהבעל משתגע ומקלל ומשפיל וכו' את אשתו, אזי האשה צריכה תיכף ומיד לראות שיפסיק עם ההתעללות שלו וכו', ויש הרבה דרכים להאשה שתעמוד על זכותה וכו' וכו'.

רוב הנשים המוכות והמושפלות וכו', הן בעצמן חייבות על זה, כי תיכף ומיד בפעם הראשונה שזה קורה היא צריכה להגיד לו בעלי היקר כך לא מתנהגים עם אשה, ואם יש לך טענות עלי אתה יכול להסביר לי את זה בצורה יפה, אבל לא לדכאות ולהשפיל אותי וכו', ואם הוא מתפרץ יותר אזי מזהירים אותו וכו'.

לדעתי את גם כן חייבת. א. למה חיכית עד עכשיו? ב. בכל ריב צריך להיות שנים, אם לא היית עונה לו, שיצעק ויצרח וכו' אזי היה מפסיק, כי עם קיר אי אפשר לריב, מוכרח להיות שגם את לא טלית שכולה תכלת וכו' וכו', ואם נולדו לכם שמונה ילדים סימן שכן היה ביניכם רגש אחד להשני וכו' וכו'.

ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שאת תחזרי בתשובה שלימה ותתאזרי עם מדת הסבלנות שאין מידה יותר יפה מזו, ואפילו שזה בא לך מאד מאד קשה, זכרי מה שאמר התנא הקדוש (אבות פרק ה') לפום צערא אגרא.

ולכן דעי לך שבדרך כלל כעס בא מגיאות וישות, כי אשה צריכה לבטל את עצמה כל כולה אליו יתברך, ושלא תהיה לה שום תרעומת על בעלה, כי האשה היא חלק מבעלה, כמו שכתוב (בראשית ב' כ"ג) "עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת".

ולכן אשרי האשה שקנתה לעצמה את מידת הסבלנות לגבי בעלה וכו', ומוחלת לו על הכל, ומתחזקים לאהוב אחד את השני, שאז השכינה תשרה בתוך הבית, ובמקום שהשכינה שורה שם הברכה מצויה, את צריכה להיות אשה חזקה, ולא לתת שידרכו עליך וישפילו אותך וכו' וכו', רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן פ') ששלום הוא דייקא כששני הפכים משלימים ביניהם, ולכן תעשי למען הילדים, ותתפייסי עם בעלך, ומהיום והלאה תהיי חזקה, ואל תתני שיצעק ויצרח עליך.

(כל זה אני כותב לך לפי הסיפור שלך, קודם ששמעתי מה שיש לבעלך לומר, כי אני בטוח שגם לו יש מה לספר וכו', ולכן עדיף שתתפייסו ותמחלו אחד להשני, והכל יסתדר על צד הכי טוב, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (עוקצין פרק ג') לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום. שנאמר (תהלים כ"ט) "הוי"ה עוז לעמו יתן הוי"ה יברך את עמו בשלום".)

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים