|
שאלה: מאת ימית: ברצוני להתייעץ לגבי עניין שמאוד מטריד אותי ולא נותן לי מנוחה. אמא שלי שתהיה בריאה ותאריך ימים ושנים טובות, עברה חיים לא פשוטים. היא גידלה אותנו לבד ונתנה בשבילנו הכל, אמא לתפארת! הבעיה היא שאין לה מקור פרנסה והיא כל הזמן בדוחק. אני נשואה ברוך ה׳ ויש לי ילדים ובקושי אני מצליחה לסיים את החודש והיא כל הזמן מבקשת ממני כסף ואם אני לא נותנת לה (כי אין לי, לא כי אני לא רוצה) היא מתחילה לכעוס עליי ולא מדברת איתי ואומרת שאני צריכה לעזור לה. אני ממש לא יודעת מה לעשות, אני אוהבת אותה בכל ליבי ונשמתי ואני ממש עומדת בין הפטיש לסדן. אני חייבת עצה מה עליי לעשות? תודה רבה וסליחה על הטירחה! השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
 |
||
|
בעזה"י יום ה' לסדר כי תבוא י"ט אלול ה'תשע"ב שלום רב אל ימית תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. ולכן אסור שיהיו לך ריגשי אשמה וכו', ואל תתני שהרגש ישבור אותך וכו', מה שיכולים לעזור להורים צריכים ומוכרחים לעזור להם, אבל אם אין לי בעצמי איך אני יכול לעזור להם? ובמה שהאמא כועסת ולא מדברת אתך בשביל זה וכו', את צריכה לדון את האמא לכף זכות, כי כשבאים בגיל מבוגר אזי הכל משתנה אצל האדם, ובדרך כלל יש לו טענות על הילדים וכו', כאילו לא מכבדים אותם, כאילו לא עושים את רצונם וכו', וכך דרכי האנשים המבוגרים. ולכן תמשיכי לאהוב את האמא שהיא דאגה בשבילך ובשביל כל המשפחה וכו', וכך צריך להיות לאהוב את ההורים, אבל את לא יכולה לתת מה שאין לך וכו' וכו'. ולכן מצד אחד אל תתני שהרגש ישבור אותך, ומצד שני אל תעשי עסק מזה שהיא לא מדברת אתך, אדרבה את תראי מצידך רק להמשיך לאהוב אותה ולכבד אותה, ובזכות זה יהיה לך נחת מילדיך.
|
