האם גם היום יש עניין להתקבץ אצל רבנו בזמני הקיבוץ שהיו בחייו, כגון שבת חנוכה ושבועות?

שאלה:

מאת בועז:
האם גם היום יש ענין להתקבץ בזמני הקיבוץ שהיו בחיי רבינו כמו שבת חנוכה ושבועות? האם מדובר גם לבני ארץ ישראל? ברוך ה' אני נוסע לרבינו לראש השנה כבר כמה פעמים, אבל בכל פעם יש לי קושי גדול שמפריע לי כל ימי ר"ה הקדושים והוא צער גדול על היציאה מארץ ישראל דווקא בראש השנה. האם זה דבר ברור שרבינו רצה שיבואו אליו גם מארץ ישראל או רק מחוץ לארץ? תודה וברכת שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה לרב ולכל ישראל אמן.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר נצבים כ"ב אלול ה'תשע"ב

שלום וברכה אל בועז נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל הזהירנו רק על ראש השנה, ואמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) הראש השנה שלי עולה על הכל, והיה פלא אצלי מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה איש לא יעדר, כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה, והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו לא יחסר איש ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד, כמו שכתוב (נחמיה ח') "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות הוי"ה הוא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה.

בשבת חנוכה ובחג השבועות הוא לא הזהיר לבוא אליו, אלא כך נהגו אנשי שלומינו, אבל להיות זהיר באזהרה חמורה להיות אצלו אחר ההסתלקות, זה היה דווקא על ראש השנה, וזה נוהג לדורות, ובאמת אף אחד לא יודע ולא מבין מה זה להיות אצל רביז"ל בראש השנה, הרי חכמינו הקדושים אמרו (ראש השנה ח:) בראש השנה נידון מה יהיה בסופו, היינו בראש השנה הוא יום הדין והנורא שדנים את כולם כל הבריאה כולה, מה יהיה עם כל אחד ואחד בשנה זו, מי לחיים מי למוות וכו', מי בחניקה ומי בשריפה וכו', וכן אמרו (ביצה ט"ז.) כל מזונותיו של אדם קצובים מראש השנה, היינו שאז כותבים את התקציב לאדם על כל השנה, וכן אמרו (בראשית רבה פרשה נ"ו סימן י"ג) כל ימות השנה ישראל נאחזין בעבירות, ומסתבכין בצרות, ובראש השנה הן נוטלין שופר ותוקעין בו, ונזכרים לפני הקדוש ברוך הוא והוא מוחל להם.

כשאדם חוטא בר מינן, אזי בלי שום ספק יקבל עונש, כי יש דין ויש דיין, אבל כשבא בראש השנה ומבקש סליחה, ומכניע את עצמו לפניו יתברך, מיד הוא מוחל לו, כמאמרם ז"ל (שוחר טוב תהלים ק"ב) "פנה אל תפלת הערער", אמר רבי יצחק, כלפי דורות אמרו, שאין להם לא נביא ולא כהן ולא בית המקדש שיכפר עליהם, אלא עוד תפלה אחת שנשתייר להם שהם מתפללין בראש השנה ויום הכפורים, ולא תבזה אותו מהם. הוי, ולא בזה את תפלתם.

הרי שלך לפניך שבראש השנה אז הוא המשפט לכל העולם כולו, והנה ידוע כשיש משפט חמור צריכים לקחת עורך דין גדול, וככל שהמשפט יותר גדול ויותר מסובך, לוקחים את העורך דין הכי גדול, ואם נגזר עליו איזה עונש מוות רחמנא ליצלן, אזי לוקחים את העורך דין הכי גדול בעולם, ואף שזה עולה הון תועפות, מוכרים את כל מה שיש לו כדי לשלם להעורך דין, העיקר שיציל אותו ממוות בטוח לחיים.

והנה רביז"ל הוא העורך דין הכי גדול בעולם, ולכן אשרי מי שזוכה להיות אצל רביז"ל בראש השנה, ולא שואל שאלות, ושובר את כל המניעות ובא.

ובענין הבלבולים שיש לך דווקא על ראש השנה וכו', כבר ידוע מה שאמר רביז"ל לאחד מאנשי שלומינו (עיין חיי מוהר"ן סימן ת"ד) שאמר לרביז"ל שהיה ניחא לו יותר להיות אצלו על שבת תשובה ולא על ראש השנה, כי אין לו מקום לעמוד שם בבית המדרש, וגם אין לו אכסניא טובה לאכול וללון, ומחמת זה דעתו מבולבלת מאד ואינו יכול להתפלל בכונה, על כן היה טוב לפניו יותר להיות אצלו בזמן אחר ולא בראש השנה. השיב לו רביז"ל בזו הלשון, אם לאכול אם שלא לאכול, אם לישן אם שלא לישן, אם להתפלל אם שלא להתפלל (רצונו לומר שלא להתפלל בכונה כראוי), אך ורק שתהיו אצלי על ראש השנה יהיה איך שיהיה. ואמר בלשון אשכנז בזו הלשון: "יא עסין ניט עסין, יא שלאפין ניט שלאפין, יא דאווינען ניט דאווינען, אבי דו זאלסט ביי מיר זיין אויף ראש השנה" (ובאמת כל דברים הללו הם רק דמיונות ופתויים של הבעל דבר וכו', כי תהילה לאל נראה בחוש שעל פי הרוב מתפללין יותר בכונה בכלל הקיבוץ הקדוש על ראש השנה, ממה שהיה מתפלל בביתו).

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה