האם אני צריך לדחוק את עצמי ולקחת את בני כל שנה לאומן?

שאלה:

מאת אלישע:

שלום וברכה לכבוד הצדיק. אני חסיד ברסלב, ולקחתי את בני לאומן קודם גיל שבע כנהוג. האם אני צריך לקחת אותו כל שנה? העניין הוא שפשוט אין לי כסף, יש לי צמצום גדול בפרנסה. מאיזה גיל מחוייבים לקחת את הבן? תודה על התשובות הנפלאות.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר נצבים כ"ג אלול ה'תשע"ב

שלום וברכה אל אלישע נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אשריך ואשרי חלקך שלקחת את בנך קודם גיל שבע, כי רביז"ל הבטיח ואמר (חיי מוהר"ן סימן תקי"ז) אני בטוח בהשם יתברך שכל תינוק שיבוא לפני קודם שיבוא לפני שבע בוודאי יהיה נקי מן החטא עד חתונתו.

אבל אחר כך עד הבר מצוה לא צריכים לקחת את הבן אם אין לו כסף, כי כשמגיע לגיל בר מצוה אז הוא כבר מחוייב כמו גדול, ומי שיש לו כסף ואמצעים לקחת גם את הילדים שלו אשרי לו ואשרי חלקו, כדי שלא יסתובבו על הרחובות וכו', ולהוריד את העול מהאשה וכו', אבל מי שנמצא במצב דחוק מאד ואין לו, אזי לא מחוייב.

עם כל זאת יש מאנשי שלומינו שטוענים שבפירוש אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ר"ט) שכל התורות והשיחות שלו אינם בשבילנו לחוד. כי אם "את אשר ישנו פה ואשר איננו פה" (דברים כ"ט י"ד) (ועיין ברש"י שפירש ואשר איננו פה, ואף עם דורות העתידים לבוא, והבן). וכמה פעמים דברנו עמו מענין זה ורמז לנו בדבריו להודיע לדורות הבאים את כל מעשי השם הגדול שעשה עמנו. ופעם אחת אמר בפירוש: גם לבניכם תודיעו את כל התורות והשיחות הנפלאות והנוראות והמעשיות וכיוצא בהם אשר גילה לנו, ואמר אז זה הפסוק בהתלהבות גדול כגחלי אש (דברים ד' ט') "והודעתם לבניך ולבני בניך" (ואמר בזו הלשון: אייערע קינדער זאלט איר מודיע זיין וואס דא האט זיך גיטאן) ואמר ברתת וזיע בהתלהבות נורא "והודעתם לבניך ולבני בניך"; ועל סמך זה הם מביאים את הילדים שלהם, כי הרי רביז"ל הזהיר ואמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) הראש השנה שלי עולה על הכל, והיה פלא אצלי מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה איש לא יעדר, כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה, והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו לא יחסר איש ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד, כמו שכתוב (נחמיה ח') "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות הוי"ה הוא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה.

וידוע שהרב הקדוש רבי יודל מדאשיב זי"ע, מתלמידיו הגדולים של רביז"ל נסע אליו על ראש השנה, והבן שלו גם כן רצה לנסוע, אבל הוא מרוב עניותו ודחקותו אמר לבנו בני אין לי כסף עבורך, ולא לקח אותו עמו, וכשהגיע אל רביז"ל, לפני שרק פתח את פיו לדבר עם רביז"ל, הקדימו ואמר לו בזה הלשון "מיין זאך איז א חידוש, הטאטא גלייבט אין מיר, און דער זוהן גלייבט אויך אין מיר, און פון דעסוועגן איז דער טאטא מונע דעם זוהן צו קימען צו מיר" [הענין שלי הוא פלא, האבא מאמין בי, וכן הבן מאמין בי, ולבסוף האבא מונע את הבן מלבוא אלי], ויכול להיות שזה היה כשהבן היה גדול, על כל פנים איך שהוא לפני הבר מצוה אם אין לאדם כסף, הוא לא מחוייב להביא את בנו.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה