הרב שלי בברסלב החליט השנה במפתיע לחזור לארץ ישראל לפני ראש השנה ואמר שלא צריכים לנסוע יותר לרבינו

שאלה:

מאת אברהם חיים:
שלון למוהרא"ש שליט"א. יש לי חלישות הדעת גדולה מאוד, כי אני קשור אל אחד מרבני ברסלב שהוא גם מקובל גדול, והתפללתי במניין שלו בכל שנה בראש השנה באומן. השנה ברגע האחרון הוא ברח מאומן ונסע חזרה לארץ ישראל, ואומרים בשמו שלא צריכים לנסוע יותר אל רבינו הקדוש באומן. רציתי לדעת מה דעתכם על זה. אודה לכם מאד אם תענו לי.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר האזינו ח' תשרי ה'תשע"ג

שלום וברכה אל חיים אברהם נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

הדבר הראשון אתה צריך לדעת שאנחנו תלמידי רביז"ל, ואין לנו אלא דבריו הקדושים, ובפרט בענין ראש השנה שכל כך ביקש והזהיר אותנו שנהיה אצלו, כמו שאמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) הראש השנה שלי עולה על הכל, והיה פלא אצלי מאחר שהמקורבים שלי מאמינים לי ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה איש לא יעדר, כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה, והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו לא יחסר איש ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד, כמו שכתוב (נחמיה ח') "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות הוי"ה הוא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה.

ואמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ה) הראש השנה שלי הוא חידוש גדול, והשם יתברך יודע שאין הדבר הזה בירושה מאבותי, רק השם יתברך נתן לי זאת במתנה, שאני יודע מהו ראש השנה, לא מבעיא אתם כולכם, בוודאי תלויין בראש השנה שלי, אלא אפילו כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי.

ידוע אצלינו שהרב הקדוש רבי אהרן הרב מברסלב זי"ע, לא היה יכול להיות אצלו בראש השנה האחרונה תקע"א וכו', (עיין חיי מוהר"ן סימן ת"ו) ענה רביז"ל ואמר אז בקול חזק מעומק הלב, מה אומר לכם אין דבר גדול מזה, היינו מלהיות אצלו על ראש השנה. ואמר בזו הלשון בקול זיע סגיא "ווי אזוי זאל איך אייך זאגין, קיין גרעסערס דער פון איז ניט פאר האנין. איי אנדערע גוטע יודין זאגין ניט אזוי, איז נאך אקשיא" [מה אומר לכם אין דבר גדול מזה, ואם צדיקים אחרים אינם אומרים כך אז עוד קשיא] (כלומר הלא בלא זה כבר מקשין עליו קושיות הרבה, ויהיה קשה עוד קושיא זאת גם כן מה שהקפיד כל כך להיות אצלו על ראש השנה דייקא).

וכתב מוהרנ"ת ז"ל (שם) ומכלל דבריו הקדושים שדיבר אז עמנו למדנו כמה דברים. למדנו עוד הפעם עוצם גודל החיוב להיות אצלו על ראש השנה. כי אף על פי שידענו זאת מכבר, אף על פי כן מריבוי דבריו הקדושים אז בזה, ומתנועותיו הנוראות אז, הבינו עוצם החיוב יותר ויותר, שאי אפשר לבאר זאת בכתב.

וגם אז למדנו שרצונו חזק להיות אצלו באומין על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה.

וגם למדנו כמה צריכין לחזק לשבור המניעות מדבר שבקדושה, בפרט המניעות מלהיות על ראש השנה שצריכים לשברם ביותר ולהיות דייקא על ראש השנה, עד שאפילו אם הוא ז"ל בעצמו מצוה ומסכים לבלי להיות אצלו על ראש השנה, חלילה להסתכל על זה, וצריכין להזהר מאד לבלי לשאול אותו שום שאלה על זה, כי הוא ישיב בודאי לבלי להיות אצלו, ואף על פי כן בנקודת האמת לאמיתו צריכין להיות דייקא [וכן הוא נוהג לדורות].

וענין זה נוגע למה שאמרו חכמינו הקדושים (מכות י:) 'בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו' כמו שפרש רש"י. והוא מדברי חכמינו הקדושים על פסוק (במדבר כ"ב) "לך עם האנשים", וכן בשלוח מרגלים שהוכרח משה רבינו בעצמו לשלחם, אף על פי שבאמת רצונו לא היה כלל בזה. וענין זה ראינו מרביז"ל כמה פעמים, בפרט בענין ראש השנה שהיו אנשים שהיו להם מניעות מלהיות אצלו על ראש השנה, ושאלו אותו בעצמו והשיב להם שלא יהיו על ראש השנה. והתחילו להתעקש, הלא שמענו מכם גודל האזהרה להיות אצלכם על ראש השנה, ועשה עצמו כמקפיד עליהם וגער בהם שלא ידברו יותר, וכן עשו ולא באו על ראש השנה.

ואף על פי כן אנחנו זכינו להיות רגילים לעמוד לפניו. ושמענו והבנו ברמז ובפירוש שפנימיות רצונו אינו נוחה בזה כלל, רק הוא מוכרח לומר להם כך מחמת ששואלים אותו על זה. ויש בזה הרבה לספר, [כמובא (שיחות הר"ן רי"ד) כשאדם שואל להצדיק אם לעשות דבר שיש בו מסירות נפש בשביל השם יתברך, הוא ראוי לו להשיב ולצוות עליו שלא לעשות. ואף על פי כן השואל אין צריך לקיים דבריו, ואמר אז רביז"ל כל מה שהצדיק מצוה לעשות צריך לקיים, רק כשמצווה שלא ליסע על ראש השנה אצלו, זה אין צריך לקיים וכו', עיין שם].

וכן הוא נוהג לדורות שכששואלין להרב והמנהיג על דבר שיש בו כעין מסירת נפש, צריך להשיב לאו, אף על פי שבאמת לאמיתו רצונו שימסור נפשו וישבור כל המניעות. על כן מי שרוצה להתקרב ולשבור המניעות באמת לאמיתו, צריך להזהר מאד לבלי לשאול אותו בזה כלל, עיין שם בחיי מוהר"ן כל זאת באריכות.

ולכן מי יבוא אחר המלך, מאן מלכי רבנן, אחר דיבוריו של רביז"ל ומוהרנ"ת ז"ל, כל מי שנקרא חסיד ברסלב, מוכרח לקיים את דברי רביז"ל ולבוא בראש השנה באומן דייקא, שאין שום תחליף בשום מקום.

בענין הבעל מקובל הזה, עליך לדעת שהוא התקרב לברסלב על ידי, והוא היה תלמידי כמה שנים, והוא אברך ירא שמים, אבל כבר אמר רביז"ל שהס"מ מדביק באיש כשר שגעון כמו דיבוק וכו'.

ולכן כנראה שהשנה נכנס בו שגעון והדיבוק הזה וכו', כאילו שרביז"ל כבר לא נמצא באומן וכו', ומסכן מאד שנתקיים אצלו "הציץ ונפגע, הציץ ומת", חבל מאד לבחורים ואברכים שיתבלבלו מהדמיונות האלו, אדם צריך לבטל את כל ישותו לגמרי, שרק זה נקרא התקרבות אל הצדיק האמת, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכ"ג) העיקר והיסוד שהכל תלוי בו, לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול. ולבלי לנטות, חס ושלום, מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ספרי פרשת שופטים) 'אפילו אומר לך על ימין שמאל ועל שמאל ימין תציית אותו', ולהשליך מאיתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאילו אין לו שום שכל, בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור. וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו, אינו בשלימות, ואינו מקושר להצדיק.

כי העיקר לבטל את שכלו המדומה והבדוי לגמרי, ולציית את הצדיק על כל אשר אומר, ורק זה נקרא התקרבות, ולכן אם רביז"ל ביקש כל כך שנבוא אליו בראש השנה, אין לאף אחד רשות לומר אחרת וכו', ואם הוא אומר אחרת, הוא בעל דמיון מאד גדול, ומסכן רחמנות גדולה עליו שנדבק בו איזה דיבוק ושגעון של ישות וגיאות וכו' וכו'.

הקדוש ברוך הוא יטהר לנו את המוח מחשבה, ונזכה להיות מקורבים אל רביז"ל בעולם הזה ובעולם הבא.

המאחל לך חתימה טובה ושנה מתוקה