שאלה:

מאת פלטיאל:

שלום לרב שיק שליט"א. אני מקורב לחסידות ברסלב כבר חמש שנים, אבל אני מאד מבולבל כי יש כל כך הרבה מנהיגים בברסלב ואני לא יודע במי לבחור. וגם אני שומע שאחד מדבר על השני דברים לא טובים. כל זה מבלבל אותי לגמרי. אודה לרב אם ינחה אותי ויפקח את עיני. תודה רבה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר בראשית כ"ה תשרי ה'תשע"ג

שלום וברכה אל פלטיאל נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

הדבר הראשון אתה צריך לזכור שבברסלב יש רק מנהיג אחד, והוא רביז"ל בעצמו, שרק הוא הרב שלנו, וכולנו צריכים רק לקבל ממנו, כי הוא נקודת הרב, כמובא בדבריו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ד) והדבר השני צריכים לדעת שכולנו חברים, שמקבלים מרביז"ל ולכל אחד יש נקודה מה שאין בחבירו, וצריכים לקבל את נקודת החבר, לקחת את הטוב מכל אחד, כי כל תלמיד מקבל אחרת מהצדיק שהוא רביז"ל.

וצריכים לקבל את נקודת החבר כדי שיחזק ביתר שאת את נקודת עצמו, שזה הוא העיקר כי כל אחד ואחד צריך לדאוג לעצמו, לראות שהוא לא יטעה את עצמו, כי כך אמר לנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) את זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם, כי העולם מטעה מאד.

ולכן העיקר לקבל רק נקודת הרב שהוא רביז"ל ורק הוא המנהיג שלנו, וכולנו רק חברים שאחד צריך לקבל מהזולת ולהתחזק ממנו, שזו נקודת החבר, כדי שיתחזק אצלו נקודת עצמו, כמובא כל זה (לקוטי הלכות ברכת המזון הלכה ג') ולכן אני לא יודע למה את צריך לבלבל את עצמך? יש לנו רק מנהיג אחד והוא רביז"ל שרק הוא הרבה, וכולנו רק חברים ותלמידים, שאחד צריך לחזק את השני.

אסור להטעות את עצמו משום בריה שבעולם, רביז"ל נמצא בתוך ספריו הקדושים, כי כך אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצ"ב) פניו שכלו ונשמתו נמצאים בתוך הספר.

ולכן עיקר ההתקרבות אל רביז"ל הוא שקידה עצומה בספריו הקדושים שהם "לקוטי מוהר"ן" "ספורי מעשיות" "ספר המדות" ושיחותיו הקדושים שרשמם מוהרנ"ת ז"ל בספרי "שיחות הר"ן" "חיי מוהר"ן" ויותר מזה לא צריכים להתבלבל כלל, וצריכים מאד לשמור שלא יטעו החברים את הדעת והשכל, כי בפרוש גילה לנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ו') היצר הרע דומה כמו מי שהולך ורץ בין בני אדם, וידו סגורה ואין אדם יודע מה בתוכה. והוא מרמה בני אדם ושואל לכל אחד, מה אני אוחז? ולכל אחד נדמה כאילו הוא אוחז מה שהוא מתאוה. ועל כן הכל רצים אחריו כי כל אחד סובר שיש בידו מה שהוא חפץ וכו'. ואחר כך הוא פותח את ידו ואין בה כלום וכו'.

כמו כן ממש היצר הרע שהוא מרמה כל העולם כולו, והכל רצים אחריו, ומרמה לכל אחד ואחד, עד שנדמה לכל אחד ואחד כאילו יש בידו מה שהוא חפץ, כל אחד כפי שטותו ותאותו, ואחר כך בסוף הוא פותח את ידו ואין בה כלום, כי אין מי שימלא תאותו אצלו; ודבר זה נמצא גם בין החברים מאנשי שלומינו שאנשים טועים בהם וחושבים שימצאו אצלם מה שירצו וכו' וכו', ולבסוף מאומה אין בידם.

רביז"ל אמר (חיי מוהר"ן סימן שנ"ח) שבכל שיחה ושיחה שהיה משיח ומדבר עמנו יכולים להיות על ידה איש כשר, ואפלו צדיק גמור כל ימי חייו כמו שאני רוצה (אזוי וויא איך מיין איין גוטער יהוד) אם ירצה לילך עמה לקיים כפי שיחתו הקדושה, [וגם אפילו עכשיו כשלומדין דבריו הקדושים יש להם גם כן כח גדול לעורר להשם יתברך לזכות לדרכי השם באמת, למי שישים לבו היטב לדבריו ולשיחותיו הקדושים הנאמרים בספריו הקדושים, כי כל שיחה שלו היא התעוררות נפלא ונורא מאד ודרך ישרה ונכונה מאד לעבודת השם יתברך לכל אחד לפי מדריגתו יהיה באיזה מדריגה שיהיה.

אפילו מי שהוא במדריגה עליונה מאד יכול לקבל דרך ישרה ועצות נפלאות מכל שיחה ושיחה שלו. וכן להיפך מי שהוא בתכלית מדריגה התחתונה חס ושלום באיזה מקום שרק לא יהיה, יכול לקבל דרך ישרה ועצות נכונות מכל שיחה ושיחה שלו למלט נפשו מני שחת, ולשוב אל השם יתברך באמת אם ישים לבו לדבריו היטב, ויקיים אותם באמת ובתמימות בלי שום חכמות, אשרי מי שיאחז בהם.].

ולכן העיקר הוא רק להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם, שלו שזה נקרא התבודדות, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת.

ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו', והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך, ואפילו אם לפעמים נסתתמין דבריו, ואינו יכול לפתוח פיו לדבר לפניו יתברך כלל, אף על פי כן זה בעצמו טוב מאד. דהיינו ההכנה שהוא מוכן ועומד לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול, זה בעצמו גם כן טוב מאד, וגם יוכל לעשות לו שיחה ותפלה מזה בעצמו. ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך, שנתרחק כל כך, עד שאינו יכול אפילו לדבר. ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים, שיחמול עליו ויפתח פיו, שיוכל לפרש שיחתו לפניו.

וכן להרגיל את עצמו ללמוד תורה הקדושה על פי סדר הלימוד שנתן לנו רביז"ל כמובא בדבריו ז"ל (שיחות הר"ן סימן ע"ו) בענין הלימוד תורה שצריכים ללמוד הרבה מאד בכל יום, טוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו. רק ללמוד בפשיטות בזריזות. ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם ויניח אותו הענין וילמוד יותר להלן. ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר.

ואמר: שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט) 'לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מה קאמר' שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", כי על ידי ריבוי הלימוד שילמוד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם. ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם.

ודיבר רביז"ל הרבה מאד בענין זה. ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב. אבל באמת הוא דרך עצה טובה מאד בענין הלימוד. כי על ידי זה יכולים לזכות ללמוד הרבה מאד לגמור כמה וכמה ספרים, וגם יזכה להבין הדברים יותר, מאשר היה לומד בדקדוק גדול כי זה מבלבל מאד מן הלימוד. וכמה בני אדם פסקו מלימודם לגמרי על ידי ריבוי הדקדוקים שלהם. ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמוד במהירות בלי דקדוקים הרבה, התורה תתקיים בידו, ויזכה ללמוד הרבה מאד, גמרא ופוסקים כולם, ותנ"ך ומדרשים וספרי הזוהר וקבלה ושאר ספרים כולם. וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ח) שטוב לאדם שיעבור בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה.

את שני היסודות האלו מוכרח כל חסיד ברסלב אמיתי לקיים, אחרת הוא מטעה את עצמו הוא מטעה את אחרים, א'. התבודדות שיחה בינו לבין קונו, ב'. ללמוד תורה כפי סדר הלימוד של רביז"ל, ועל כולם צריכים להיות רק בשמחה, כי העיקר הוא שמחה, ולכן חזק ואמץ מאד להיות בשמחה, ותכריח את עצמך רק להיות בשמחה, כי השמחה זה רפואה בין בגשמי בין ברוחני.

וכשאדם שמח מתרחב דעתו ויכול להחדיר בעצמו אמונה פשוטה בו יתברך, והרגע שחזק באמונה שאין בלעדו יתברך כלל והכל לכל אלקות גמור הוא, על ידי זה נפתח פיו לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו, אשר זה התענוג הכי גדול, וטועם טעם עולם הבא בעולם הזה, וכמו שכתוב (ויקרא כ"ו י"ב) "והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים ואתם תהיו לי לעם", ופירש רש"י "אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם ולא תהיו מזדעזעים ממני" וכו', איזה תענוג שאדם מרגיש שמלוא כל הארץ כבודו והוא נמצא ואין בלעדו נמצא, והוא יכול לדבר עמו יתברך פנים אל פנים, ואל מדריגה זו רביז"ל רוצה להביא אותנו, וזה זוכים על ידי תוקף השמחה, ולכן תמסור את נפשך להיות בשמחה.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח. 

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים