מהו הסיפור הידוע בין אנ"ש של 'משה צדוק' הרוצח מאומן שחזר בתשובה?

שאלה:

מאת ראובן:
לכבוד מוהרא"ש, שלום רב. מה הענין לדון לכף זכות אפילו רשע גמור כמו שאמר רביז"ל? שמעתי מחבר את הסיפור הידוע בין אנ"ש של 'משה צדוק' הרוצח שהיה גר באומן שלבסוף חזר בתשובה, אך הייתי שמח אם תוכלו לספר את הסיפור עם הפרטים המלאים.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר בראשית כ"ה תשרי ה'תשע"ג

שלום וברכה אל ראובן נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב) דע כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות, ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצוא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע, ועל ידי זה שמוצא בו מעט טוב, ודן אותו לכף זכות, על ידי זה מעלה אותו באמת לכף זכות, ויוכל להשיבו בתשובה, וזה בחינת (תהלים ל"ז): "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו" היינו שהפסוק מזהיר לדון את הכל לכף זכות.

ואף על פי שאתה רואה שהוא רשע גמור, אף על פי כן צריך אתה לחפש ולבקש למצוא בו מעט טוב ששם אינו רשע וזהו "ועוד מעט ואין רשע", שצריך אתה לבקש בו עוד מעט טוב שיש בו עדיין, ששם אינו רשע, כי אף על פי שהוא רשע, איך אפשר שאין בו מעט טוב עדיין? כי איך אפשר שלא עשה איזה מצוה או דבר טוב מימיו?

ועל ידי  זה שאתה מוצא בו עוד מעט טוב ששם אינו רשע, ואתה דן אותו לכף זכות, על ידי זה אתה מעלה אותו באמת מכף חובה לכף זכות, עד שישוב בתשובה על ידי זה, וזהו "ועוד מעט ואין רשע", על ידי שמוצא בהרשע עוד מעט טוב, ששם אינו רשע, על ידי זה "והתבוננת על מקומו ואיננו", היינו כשתתבונן ותסתכל על מקומו ומדריגתו, ואיננו שם על מקומו הראשון, כי על ידי שמוצאין בו עוד מעט טוב, איזה נקודה טובה, ודנין אותו לכף זכות, על ידי זה מוציאין אותו באמת מכף חובה לכף זכות. וזהו "והתבוננת על מקומו ואיננו".

היינו בזה שאדם דן לכף זכות אפילו רשע גמור לגמרי, על ידי זה בעצמו מעלה אותו מכף חוב לכף זכות, עד שעל ידי זה חוזר בתשובה ונתעלה בעליה גדולה.

באומן היה גר יהודי בשם משה צדוק, והוא היה ראש כנופיה של רוצחים, בשביל כסף היו מעבירים בן אדם מזה העולם ולא בחל בשום דבר, והיה איש בליעל רע מעללים וכו' וכו', יום אחד נתעוררה בו נקודת יהדותו והיות שהיה לו ביום הזה יארצייט, (יום השנה) על אביו נתעורר ללכת לבית הכנסת לומר קדיש אחר אביו, כמובן שבכל בית הכנסת שנכנס תיכף ומיד גירשו אותו, (באומן היו הרבה בתי כנסיות מכמה חסידיות) וכך טלטל את עצמו מבית הכנסת לבית הכנסת ומכל מקום העיפו אותו, עד שניסה את הבית הכנסת האחרון שהוא הקלויז של חסידי ברסלב שהיה בסוף העיר מול ציון רביז"ל.

והנה נעמד בדלת כי פחד להכנס שמא גם מפה יעיפו ויגרשו אותו, והנה אחד מאנשי שלומינו בשם ר' יעקב מזיטאמיר ז"ל קם והלך לקראת הדלת, והנה משה צדוק היה בטוח שגם מפה הולכים לגרש אותו וכו', אבל אחרת קרה, ר' יעקב הזה ענה ואמר "משה צדוק מה אתה עומד בדלת? בוא תכנס".

והוא נכנס והיה כולו נרגש על זה שמקרבים אותו, אחר כך אמר לו ר' יעקב משה צדוק אם כבר אתה פה למה לא תתעטף בטלית? ונתן לו טלית, ואחר כך הביא לו תפילין והלביש לו את התפילין, והראה לו בסידור איפה אומרים קדיש וכו' וכו', ומשה צדוק שהיה ראש כנופיה של רוצחים וכו' וכו',  כל כך נתעורר בזה שקירבו אותו כל כך, עד שחזר בתשובה שלימה.

והיות שאחר כך היתה התקופה של הקומונסיטים וכו', וסגרו בית הכנסת אחר בית הכנסת וכן את כל המקוואות שבעיר אומן, ויען שבאורוות הסוסים שלו היה עומק גדול ושם היה מעיין, ולכן פתח את זה למקוה לנשים וכו', ביום הוא כסה את כל האורווה עם קש ותבן שלא יכירו שיש שם מקוה, ובלילה פתח את זה, וזה היה ענין של מסירות נפש ממש, כי אם הקומונסטים היו תופסים אותו היו יורים בו על המקום, כי אצלם היה איסור חמור כל דבר הקשור ליהדות.

רואים מזה מה זה כשמקרבים יהודי אפילו הכי רחוק ממש רשע גמור וכו', שאחר כך מתהפך ונעשה צדיק גמור, כי כבר קראו אותו ר' משה צדוק, כי תמיד ישב ואמר תהלים בבכיות עצומות אצל ציון רביז"ל.

עם כל זאת צריכים לזכור מה שאמר רביז"ל (ספר המדות אות מריבה סימן פ"ח) אין מלמדין זכות על המסית. מי שמסית ומדיח את הזולת להתרחק מהיהדות, עליו אין שום לימוד זכות, ולא רק זה אלא שאמר רביז"ל (ספר המדות אות הרחקת רשעים סימן י"ז) אל תדבר עם המסיתים אפילו להוכיחם ולקרבם, ולכן צריכים לעשות הפרש גדול מאד בין מסית ומדיח, לבין רשע גמור, רשע גמור מתגבר עליו יצרו ואינו יכול לעמוד בניסיון ועושה מה שעושה וכו', עם כל זאת צריכים לדון אותו לכף זכות, כי מסכן אולי לא קיבל חינוך וכו', ואינו יודע מה זה יהדות וכו', או שמתגבר עליו יצרו כל כך וכו' וכו'.

ולכן צריכים לדון אותו לכף זכות, מה שאין כן מסית ומדיח נגד הקדוש ברוך הוא ונגד הצדיק, לאדם הזה אין כבר שום תקווה ואסור לדון אותו לכף זכות אלא לרחקו בתכלית הריחוק, ולא לעמוד בד' אמותיו, כי הוא מאד מאד מסוכן, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות הרחקת רשעים סימן י"ב) מי ששונא את המסיתים בוודאי לא ידבק בו דבריהם. ולכן צריכים מאד מאד לשמור ממסית ומדיח שהוא מאד מאד מסוכן.

ורואים בחוש מה זה גדולת נשמות ישראל אפילו הכי רחוקים וכו', ומה זה מסית ומדיח שמלובש בלבוש חסידי וכו' וכו', כי זה  שנה שפתחנו פה  ביבנאל חנות יודאיקה "ברסלב סנטר" כל מה שיהודי צריך בנקודה אחת, ותהלה לאל יש מהפיכה ביבנאל ביהדות, זה ארבעים שנה שמונעים מתושבי המקום להכעיס וברשעות כל הקשור ליהדות וכו', ותהלה לאל מהרגע שנפתח החנות התחילו תושבי המקום להכנס, וכל אחד קונה זה מזוזה, זה ציצית, זה תפלין, זה טלית, זה כיפות וכו' וכו', מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, לא יאומן כי יסופר קדושת כל בר ישראל.

וראינו עכשיו קודם חג הסוכות, נכנסו שתי שליש מתושבי המקום להחנות "ברסלב סנטר" וקנו ד' מינים, וסוכות וכו' וכו', אשרי עין ראתה זאת, ויבנאל תהיה דוגמא ומודל מה קומץ קטן של יהודים עם מסירות נפש יכולים להפוך מדבר שמם מיהדות וכו', למקום פורח, ועוד רבות יספרו על זה, אחר חצי יובל שנים של רדיפות ומסירות וכו' וכו', שרודף ומוסר אותנו מי שרודף ומוסר ומסית ומדיח וכו' וכו', ושם מקלות בהגלגלים וכו', ומונע ומעכב כל דבר השייך לקדושה וכו' וכו'.

ואף על פי כן בכח הרצון החזק שהכניס בנו רביז"ל, הצלחנו להקים אימפריה כזו, ולא בחינם שרביז"ל אמר (חיי מוהר"ן סימן רי"ח) "בעזרת השם איך האב אויס גיפירט אין וועל אויס פירן", "נצחתי ואנצח", ותהלה לאל אור הקדושה רק עולה, וחושך הטומאה רק מתעלמת עד שיתבטל לגמרי, ויקויים (זכריה י"ג ב') "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ".

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים