|
שאלה: מאת אליהו: לכבוד הצדיק מוהרא"ש שליט"א. קשה לי להתפלל את שלושת התפילות כי כל הזמן יש לי מחשבות שכאילו לא שומעים את התפילה שלי בשמיים בפרט שהראש שלי מלא מחשבות רעות גם באמצע התפילה. קשה לי גם לכוון בתפילה ואני מוצא את עצמי מתפלל בלי רגש ובלי כוונה והראש שלי נמצא במקום אחר בכלל. כל זה גורם שאין לי חשק להתפלל. אשמח שהצדיק ידריך אותי מה לעשות כדי שיהיה לי חשק בתפילה. תודה רבה.
תשובה: |
||
 |
||
|
בעזה"י יום ה' לסדר נח ב' מר חשוון ה'תשע"ג
שלום וברכה אל אליהו נרו יאיר לנכון קבלתי את מכתבך. אתה צריך לדעת בידיעה ברורה ומזוככת אשר מלא כל הארץ כבודו אין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל, הכל לכל אלקות גמור הוא שנתלבש בלבוש הזה שלמראה עיניך, דומם צומח חי מדבר הם לבוש לגבי עצם עצמיות אלקותו יתברך, ודבר זה לא יכילהו הרעיון וזכי הראות רואים רק אלקותו יתברך מפרטי הבריאה, כמו שאמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן א') איש הישראלי צריך תמיד להסתכל על השכל שיש בכל דבר, כי השכל מאיר לו בכל דרכיו. והשכל הזה, זה אור אלקותו יתברך הגנוז וטמון בתוך כל דבר מפרטי הבריאה, אך רוב העולם לא יודעים את זה, כי מרוב אור נעשה אצלם שבירת הכלים, כי לכלי המוחין שלהם קשה לקבל את האור הזה, ולכן מחמת שבירת הכלים נעשה אצלם חושך לגמרי, עד שנדמה להם כאילו הוא יתברך מסתתר באיזה מקום בשמים ממעל למעלה למעלה וכו' וכו' ואינם קולטים שאין בלעדיו יתברך כלל מריש האצילות עד נקודת המרכז שבעולם העשיה הכל אלקות גמור הוא.
רואים מכל זה אם היה האדם זוכה למוחין מזוככים אזי היה מרגיש את אמתת מציאותו יתברך כאן בזה העולם, והיה מדבר עמו יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו, שכל זה גילוי יחידה שבנפש האדם שמשיח יגלה לכל בר ישראל, שכל אחד ירגיש שאין בלעדו יתברך כלל, ולכן יפתח פיו ויתחיל לדבר עמו יתברך שכל זה ענין ההתבודדות שיחה בינו לבין קונו שגילה לנו רביז"ל ומעורר אותנו בכל יום שנפתח פינו ונדבר ונשיח את כל אשר עם לבבינו אליו יתברך. אך כשאדם חוטא ובפרטיות בפגם הברית רחמנא לצלן הוא גורם לעצמו מחשבות זרות והרהורים רעים שהם עננים דמכסיין על עינא וכו' שמוחו ודעתו מבוהלין ומבולבלים, כי המחשבות זרות וההרהורים רעים הן הן עוונותיו שמעלימים ומסתירים ומכסים ממנו את אלקותו יתברך עד שנדמה להם כאילו הקדוש ברוך הוא נמצא למעלה למעלה בעולמות העליונים וכו' ושוכחים לגמרי ממנו יתברך עד שמרוב עוונות האדם בא לידי כפירות גמורות ונכנס בו ספיקות (שמת י"ז) היש הוי"ה בקרבנו אם אין" ועל ידי זה "ויבא עמלק וילחם בישראל ברפידים" שרפו ידיהם מלימוד תורה, כי הכל הולך כבר ביחד, כי אם היה האדם מחדיר היטב בלבו ודעתו שאין בלעדיו יתברך כלל, והיו יודעים בידיעה ברורה כי הוא יתברך מסתתר בתוך התורה הקדושה שהיא כביכול חכמתו יתברך המלובשת בדומם צומח חי מדבר, כי הרי התורה הקדושה מגלה הלכות שיש ושייך בכל פרט ופרט מעסקי העולם הזה, הן בדומם הן בצומח הן בחי והן במדבר. ומה שמגלה רזין ורזי דרזין שבסתרי הבריאה אז היה מאיר מוחו וכבר היה עוסק תמיד בתפלה ושיחה בינו לבין קונו, וזה שנאמר (משלי כ"ח) מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה, כי מאחר שאינו לומד תורה אזי אין המוחין שלו מאירין כלל ועל ידי זה תפלתו תועבה, כי הכל בא לו בכבידות שפתיו נעות ואינו מכווין כלום מה שהוא אומר עד שלבסוף נמאס לו ומתחיל לקצץ בסדר התפילות וכו' עד שמפסיק להתפלל לגמרי ועל ידי זה הוא נעקר לגמרי מחייו הרוחניים ומתחיל לעבור עליו כל מיני משברים וגלים וכו' וטועם מרירות דמרירות העולם הזה וכו' ומסתובב מבוהל ומבולבל מלא קושיות וספיקות אחריו יתברך ולבו סחרחר מלא עקמומיות עד שעוזב לגמרי את הדת רחמנא ליצלן ועוד יש לו קושיות על אחרים שכן מאמינים בו יתברך. והקדוש ברוך הוא חמל עלינו בדורות אלו ושלח לנו את רביז"ל שהוא המתנה הכי יפה לכל הבריאה והוא מעורר אותנו מהשינה (עיין לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס') ועל ידי זה פותח לנו את הפה לדבר עמו יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו, כי הוא מכניס בנו את הדעת האמת (דברים ד') "אתה הראת לדעת כי הוי"ה הוא האלקים בשמים ובארץ אין עוד", ועל ידי זה אנחנו נגאלים מכל הלחץ והדחק והקטנות והצמצומים וכו' וזוכים להרגיש בכל פעם ופעם יותר את אמתת מציאותו יתברך. ולכן אשרי מי שלומד בעצמו את ספרי רביז"ל שהוא הדעת האמת ואשרי ואשרי מי שמזכה שגם אחרים ידעו מלימודו העמוק והתמים של רביז"ל ואז אל רב טוב הצפון יזכה.
|
