למרות שאין לי סיבה להיות עצוב, תמיד אני נמשך לעצבות ודיכאון

שאלה:

מאת אבי:

לכבוד הצדיק שלום. אני תמיד נמשך לעצבות ודכאון ואפילו שאין לי סיבה להיות בעצבות אני תמיד עצוב ומרגיש שרע לי. מה אני יכול לעשות כדי לצאת מזה? 

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר חיי שרה י"ט חשוון ה'תשע"ג

שלום וברכה אל אבי נ"י      

לנכון קבלתי את מכתבך.

אדם כלול מארבע יסודות אש, רוח, מים, עפר, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ט) שעצבות ועצלות בא לאדם מיסוד העפר. ולכן כנראה שיסוד העפר מתגבר עליך יותר מהיסודות האחרים, ולכן כל התפלות שלך צריכות להיות רק על נקודה זו, לצאת מעצבות ועצלות ולבוא לידי שמחה וזריזות, אתה לא יכול לתאר ולשער מה שתפלה פועלת, עליך להתמקד עכשיו בכל התפלות שלך רק על נקודה זו להיות רק בשמחה, שזה ירחיב את דעתך ותתחיל להיות איש זריז, כי שמחה וזריזות תלוים זה בזה, ורביז"ל גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ו) שבאיזו מדה שמתגברת על האדם הוא צריך להתפלל ולהתמקד רק על זה.

ולכן ראה לקחת את עצמך בידיך וכל התפלות שלך צריכות להיות רק על נקודה זו שמחה וזריזות, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ד) כדי לבטל את החרפה השרוי על לבו, צריך לקשר את הנקודה השייכת אל לבו בעת הזאת דייקא, היינו עליך מתגבר עכשיו יסוד העפר, שמשם נובע מדת העצבות והעצלות, עכשיו אתה צריך להתפלל רק על זה, ולא לבקש עכשיו על דברים אחרים, ואז תראה אם תתמקד בתפלותיך רק על זה, תראה איך שתעבור על זה, ותתבטל ממך המדה המגונה של עצבות ועצלות וכו', ומה גם תעשה כל מיני פעולות שבעולם לעבוד על נקודת השמחה, ותרגיל עת עצמך לשמוע קלטות של שמחה, כי השמחה מעלה את רוח האדם עד רום המעלות.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים