הבית שלנו הוא כמו חבית של חומר נפץ וכל הזמן יש בינינו מריבות

שאלה:

מאת שלמה ורבקה:

לכבוד כבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א, שלום וברכה. המצב בבית שלנו לא טוב, כל הזמן יש בינינו מריבות ואין לנו שלום בית. התחושה בבית היא כמו חבית של חומר נפץ, ואם נפלטת מילה אחת שלא במקום כבר הכל מתפוצץ. אנחנו רבים בלי סוף ושנינו מתוסכלים. נמאס לנו כבר לחיות ככה, אבל אנחנו לא יודעים איך לשנות את המצב העגום הזה. מה אנחנו יכולים לעשות?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר ויצא ה' כסליו התשע"ג

שלום וברכה אל שלמה ורבקה שיחיו

לנכון קבלתי את מכתבכם.

העצה הכי פשוטה היא לא לריב, מי אומר שאתם צריכים לריב? מריבות בא רק מחמת מדת הגיאות, כי הוא אומר מה? נגעת לי בכבוד שלי? אז הוא מחזיר לה בכפל כפליים וכו', והיא אומרת מה? נגעת לי בכבוד שלי? אזי היא מחזירה לו בכפל כפליים, וכך חוזר חלילה, והכל בא מחמת מדת הגיאות והישות שיש ביניכם וכו', הגיע הזמן שתהיו וותרנים לוותר אחד להשני וכו', ורביז"ל אמר (ספר המדות אות גאוה סימן ל"ג) גאוה הוא סימן על שבר חס ושלום; ולכן למה אתם צריכים את זה? תשתדלו להסתכל על התכלית הנצחי, אשר סוף כל סוף נצטרך לעזוב את זה העולם, והגוף לקבורות יובל וכו', ומה יהיה אז? ועם מי תריבו אז?

נא ונא תפסיקו לריב אחד עם השני, תעשו למען הילדים, הם צריכים לראות איך שאבא ואמא רבים ביניהם, ומקללים אחד את השני, ומנוולים את הפה וכו' וכו', הרי זה עושה רושם רע אצליהם, וגורם להם צלקת בנפשם וכו', וילדים שנולדים אצל הורים בעלי כעס ומריבות וכו', נפגעים נפשית וכו' וכו', ולכן למה אתם צריכים את זה?

ולכן אני מאד מאד מבקש מכם שתתאזרו במדת הסבלנות, ואפילו שזה בא לכם מאד מאד קשה, זכרו מה שאמר התנא הקדוש (אבות פרק ה') לפום צערא אגרא, ודעו לכם כשאדם עוצר את עצמו לא לכעוס, בזה אפילו שנמצא במדור הקליפות וכו', הוא עולה עד עולם האצילות, שהוא בטל ומבוטל אל האין סוף ברוך הוא, כי הכל תלוי כפי מידת הסבלנות ולא להכנס בכעס, שבדרך כלל בא מגיאות וישות, אדם צריך לבטל את עצמו כל כולו אליו יתברך, ושלא יהיה לו אפילו משהו תרעומת על אשתו וכו' או על בעלה וכו', כי האשה היא חלק מבעלה, והבעל הוא חלק מאשתו, והילדים הם חלק משתיהם, ולכן למה צריכים להתעצבן ולריב בבית?

רביז"ל אמר (ספר המדות אות קליפה חלק ב' סימן א') יש שדים שמצויים בבתים, שהם מקלקלין השלום בית, ועל ידי זה כעס וקטטות בבית. ועיקר הבית הוא האשה כי (יומא ב.) ביתו זו אשתו, ועל כן על פי רוב עיקר הקטטות ממנה. ולפעמים נאחזים בשאר בני הבית, ועל ידי זה נעשים הקטטות והמריבות, ועל ידי זה באים יסורים על בני הבית. וזה מפורש בפסוק (איוב כ"א) "בתיהם שלום מפחד", ודרשו חכמינו הקדושים (רש"י שם) מפחד – אלו שדים, וזהו "שלום מפחד" כי השלום היפך הפחד, שהם השדים המקלקלים השלום, וזהו "ולא שבט אלוה" וכו', היינו היסורים, עיין שם.

ואני מוכרח להגיד לכם שהשדים האלו נבראים רק מהכעס והמחלוקת וכו' וכו', כי כך אמר רביז"ל (ספר המדות אות מריבה סימן ס"ו) במקום מריבה שם השטן; ולכן תשמרו מאד מכעס, כי כעס בבית מחריב את הבית. ורביז"ל אמר (ספר המדות אות כעס סימן ט"ו) כעס של אשה מחריב את הבית.

הקדוש ברוך הוא ששמו שלום יעשה ביניכם שלום והכל יסתדר על הצד הכי טוב, העיקר תצייתו אותי, ותראו איך שתהפכו את הבית שלכם לגן עדן.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים