אני לא רואה שום נקודה של אור ושל טוב בחיים שלי ותמיד אני בעצבות

שאלה:

מאת יהושע:
שלום לכבוד האדמו"ר. אני נמצא תמיד בעצבות ואין לי במה לחזק את עצמי. אני לא רואה שום נקודה של אור ושל טוב בחיים שלי. אשמח שהצדיק יתן לי עצה לשמחה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר מקץ כ"ו כסליו (ב' דחנוכה) התשע"ג

שלום וברכה אל יהושע נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

ראה לחזק עצמך להיות תמיד בשמחה, וזה לא סתם עצה שאחד נותן להזולת "ראה להיות בשמחה" אלא רביז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כוחו, זה מצוה שבו כלולים כל המצוות, כי בזה שאדם תמיד בשמחה, בזה מראה שיש לו אמונה בו יתברך, כי למה אני שמח? מפני "שלא עשני גוי כגויי הארצות", וסתם גוי הוא רשע אכזר שאצלו מצוה להרוג יהודי, כמו שראינו במשך כל הדורות, אילו רציחות והריגות ומיתות משונות ביצעו על עם ישראל, באכזריות כזו שחיה רעה אין לה, וזה מה שמלמדים אותם, כי העבודה זרה שלהם סתם דימיון מצוץ מהאצבע, הן מהנוצר וכו', והן מהישמעאל וכו', ודבר שקר לא יכול לסבול שאין מסכימים עמו ולכן הורג וממית במיתות משונות את מי שלא מודה לו.

ולכן בר ישראל כשזוכה להיות בשמחה עם נקודת יהודותו, בזה מראה לדעת שיש לו אמונה בבורא כל העולמים, וכן אמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בזה מראה שלבו שלם עם אלקיו, ולכן תעשה כל מה שביכלתך רק להיות בשמחה, ועיקר השמחה צריכה להיות על פניך שתמיד תלך עם אנפין נהורין, פנים שמחות, חיוך על הפנים , והפנים הוא הסימן הכי אמיתי, רואים ומכירים את אדם על פניו, אם יש לו פנים שמחות ועליזות, סימן שגם בתוך תוך לבו הוא שש ושמח עם נקודת יהדותו, אך העולם חושבים אחרת, כי מי שיש על פניו עשרה קבין מרה שחורה, בוודאי האדם הזה הוא צדיק וכו'.

ידוע שהרב הקדוש בעל "ישמח משה" זי"ע כשבא בפעם הראשונה אל החוזה מלובלין זי"ע, וראה אותו עם פנים שמחות התפלא מאד והרהר אחריו, הלא האדם צריך להתאבל על חורבן בית המקדש וצרות וגלות ישראל, ואיך הצדיק הזה יש לו פנים שמחות? ואיך שהוא מהרהר כך עונה לו החוזה זי"ע "חסיד אבלו בלבו ופנים שמחות" ובזה קירבו אליו, כי הבין שהוא יודע מחשבות, וכן למד אז אצלו שהצדיקים בפניהם הם שמחים ועלזים, אבל בתוך תוכם הם שבורים ורצוצים וכו', ומחזיקים עצמם ללא כלום ממש מרוב שפלותם.

על כל פנים בר ישראל צריך תמיד לילך עם פנים שוחקות, אנפין נהורין חיוך על הפנים, ובזה מראה שיש לו לב אמת, לב נכון עמו יתברך, ובאמת כבר אמרו חכמינו הקדושים הקודשים (שבת צ"ז.) וגליא קמי קודשא בריך הוא דמהימני ישראל, עם ישראל הם מאמינים בני מאמינים, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן פ') שראו במשך כל הדורות שאפילו פושעי ישראל המיתו עצמם על קידוש השם ולא המירו את דתם, וכל זמן שנקרא פושעי ישראל עדיין ישראל הוא, רק מתגבר עליו הס"מ בהעלמת והסתרת אמתת מציאותו יתברך, מחמת פגעי ומקרי הזמן שעובר עליו, מחמת החברים והסביבה שבו נמצא, ולכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב) שצריכים לדון לכף זכות אפילו רשע גמור, ולחפש ולבקש אצלו את הנקודה טובה שנמצא בו עדיין.

הכלל שצריכים להיות תמיד בשמחה עם נקודת יהדותו, שהשמחה הזו עולה על כל השמחות.

המאחל לך חנוכה שמח