מדוע כשאדם הראשון אמר "האשה אשר נתתה עמדי" נחשב לכפוי טובה, הרי אמר את האמת?

שאלה:

מאת אבי:

לכבוד כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א. שמעתי מה שמוהרא"ש דיבר בדרשתו במעמד קבלת הפנים על אדם הראשון שלאחר שחטא בחטא עץ הדעת, הקדוש ברוך הוא פנה אליו ושאלו מדוע עבר על הציווי שנצטווה, וענה אדם הראשון "האשה אשר נתת עמדי", כלומר אשתי אשמה כי היא הכשילה אותי. רש"י במקום אומר "כאן כפר בטובה". נשאלת השאלה, מה אמר אדם הראשון שלא כהוגן, הרי באמת האשה הכשילה אותו בחטא עץ הדעת ולמה רש"י אומר שהוא כפר בטובה, הרי הוא אמר את האמת?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י מוצש"ק לסדר מקץ ב' טבת (זאת חנוכה) התשע"ג

שלום וברכה אל אבי נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

המפרשים שואלים את השאלה שלך, והם מפרשים שהפגם שלו היה שאמר "אשר נתתה עמדי", הוא היה צריך להגיד, האשה נתנה לי, למה אמר בלשון הזה "אשר נתתה עמדי", הרי הקדוש ברוך הוא עשה איתו טובה, ונתן לו מתנה אשה כדי שתעזור לו, "כי לא טוב היות האדם לבדו", אזי למה אמר "אשר נתתה עמדי", היה צריך להגיד סתם האשה, ורש"י פירש (עבודה זרה ה:) לשון גנאי הוא שתולה הקלקלה במתנתו של מקום, והוא עשאה לו לעזר שכפר את הטובה.

ובאמת אם נתבונן, הוא בעצמו חייב, כי אם הקדוש ברוך הוא אמר לא לאכול מעץ הדעת טוב ורע, ואשתו נתנה לו לאכול והוא אכל, היה צריך לומר, רבונו של עולם חטאתי ונכשלתי ועברתי על הציווי ואכלתי וכו' וכו', למה היה צריך לערב את אשתו? אפילו שזה היה אמת, אדם אסור לו לזרוק את האשמה על הזולת וכו', חטאת, תתוודה ותאמר חטאתי עויתי פשעתי והרע בעיניך עשיתי וכו' וכו', אף פעם לא נזרוק את האשמה על הזולת ובפרט לא על האשה, וזו כפיית טובה כשאדם זורק את זה על הזולת אפילו שזה אמת, מי אומר לך שצריכים לציית את הזולת?

אדם לא יכול לתאר את המתנה שהקדוש ברוך הוא נותן לו אשה, ולכן צריך להחזיק מאד מאד חשוב את המתנה הזו, ולכבד ולייקר אותה מאד, וידוע מה שרביז"ל  (שיחות הר"ן סימן רס"ד) הזהיר לכבד ולייקר את אשתו. כי אמר הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מאד מילדיהם, צער העיבור והלידה והגידול, כאשר ידוע לכל עוצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אופנים הקשים וכבדים מאד מאד וכו' וכו', על כן ראוי לרחם עליהם ולייקרם, ולכבדם. וכן אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נט.) 'אוקיירו לנשיכו כי היכי דתתעתרו', [תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתהיו עשירים], וכן אמרו (יבמות סג.) 'דיינו שמגדלות את בנינו ומצלת אותנו מן החטא'.

ולכן צריכים לכבד ולייקר אותם מאד מאד, וזה יסוד גדול בחסידות ברסלב, שהבעל מוכרח לעזור לאשתו, ואם הוא רוצה להיות מקורב אל רביז"ל ולציית אותו, עליו הדבר הראשון לעזור לאשתו בכל המובנים.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך שבוע טוב וחנוכה שמח