שאלה: מאת ישראל: לכבוד הרב. אני רוצה לדעת מה לעשות עם החיים שלי. אני אברך בכולל וקשה לי מאוד מבחינת הפרנסה. כמה שאני יושב ללמוד יש קושי עצום, ובפרט שאין לנו דירה ואנו עם ארבעה ילדים והחמישי בעזרת ה' בדרך. אישתי עובדת רק בצהריים ואני בכולל. אפילו את המילגה ממשרד הדתות אני לא מקבל. קשה לנו. מה לעשות? השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר וארא כ"ז טבת התשע"ג
שלום וברכה אל ישראל נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. קודם אתה צריך לעבוד הרבה על שמחה, כי כך אמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שבני אדם רחוקים מהקדוש ברוך הוא, זה מחמת חסרון ישוב הדעת, ולמה אין ישוב הדעת? כי חסר מהשמחה, ולכן תמסור את נפשך להיות בשמחה ואז תזכה לגדלות המוחין וכבר לא יחסר לך שום דבר, כי העניות והדחקות באים מחמת חסרון הדעת, כמאמרם ז"ל (נדרים מ"א.) דעת קנית מה חסרת, דעת חסרת מה קנית, אם יש לאדם דעת יש לו הכל, ואם אין לו דעת אין לו כלום. ולכן הדבר הראשון תעשה כל מה שביכולתך להתחזק להיות בשמחה, כי השם של פרנסה שהוא חת"ך היוצא מפסוק (תהלים קמ"ה) פותח' את' ידיך', יוצא גם מפסוק (דברים ט"ז ט"ו) והיית' אך' שמח'. ולכן אתה צריך להשתדל להיות מאד מאד בשמחה, ולשמח את עצמך, ואף שאני יודע שמאד מאד קשה לך ומרים לך החיים ממוות, עם כל זאת עם עצבות ומרירות ודאגות לא תבוא לשום דבר, אלא תסתבך יותר, ולכן הדבר הראשון רק להיות בשמחה, ואם תאמר במה יש לי לשמוח? הרי אני עני ואביון ומלא חובות? אלא דע לך שחכמינו הקדושים אמרו (נדרים מא.) אין עני אלא מדעת, עיקר העניות תלוי בחסרון דעת, כי המאמין האמיתי שמאמין שאין בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, והוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה, האדם הזה הוא תמיד שמח, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות ממון סימן פ"ג) אמונה הוא טוב לפרנסה. ולכן בזה שתשמח עם נקודת יהדותך שנבראת יהודי ושלא עשני גוי כגויי הארצות, השמחה והאמונה הזאת, יפתחו לך כל צינורי השפע והפרנסה. מה טוב ומה נעים באם תחפש לעצמך איזו עבודה או משרה לפרנסה, כי בפירוש אמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק ב') יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון, היינו שצריכים את שניהם, למצוא לעצמו איזו עבודה לעבוד, וכן לקבוע עיתים לתורה, והם לא סותרים אחד את השני, אדרבה רביז"ל אמר (חיי מוהר"ן סימן תק"א) שחפץ מאד שיהיה לנו פרנסה, אף על פי שבטחון גם כן טוב מאד, אף על פי כן טוב מאד כשזוכין שיש לו מעמד פרנסה, כי במקום עבודת הבטחון במקום זה יעשה עבודה אחרת, כלומר כי אם לא יהיה לו מעמד פרנסה ויהיה לו בלבול הדעת מהפרנסה, ויצטרך בכל פעם לחזק עצמו במדת הבטחון, במקום זה יעסוק בעבודה אחרת והתחזקות אחרת בשאר עניני עבודת השם. ולכן הייתי מייעץ לך על פי דעת רביז"ל שתמצא לעצמך איזה פרנסה קבועה, אם תוכל להיות עצמאי אין למעלה מזה, ואם לא, אזי תיקח איזו עבודה שרק תבוא תחת ידיך, ואל תתבייש ואל תתפעל משום בריה שבעולם, זה לא נורא אם תיקח לעצמך עבודה, כי יש לך כבר ארבעה ילדים והחמישי בדרך, יעזור הקדוש ברוך הוא שתמצא עבודה טובה, ותקבע עיתים בתורה אשר אין למעלה מזה. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|