פעם האמנתי בתמימות ובפשיטות, אבל היום קשה לי להאמין ואני מאוד מתוסכלת

שאלה:

מאת אור:

שלום. קשה לי לנסח את עצמי, אבל אני לא מבינה מה ה' רוצה ממני. למה כל כך קשה לי לקבל את העולם הזה ואת המציאות הזאת, ולמה קשה לי לקבל את הבורא… נמאס לי להתייסר ואני מתוסכלת נפשית. פעם האמנתי בתמימות ולקחתי את הכל מובן מאליו, והיום כבר כמעט שנתיים אני בתסכולים מהעולם הזה, קשה לי לקבל את החיים האלו ואני מבולבלת מאוד. אני מנסה להתחזק באמונה ולא הולך לי ואני מפחדת להשתגע. בגלל כל המצב שאני עוברת התחזקתי בדת, אבל אני מרגישה שאני עובדת על עצמי. מה ה' רוצה ממני?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר תצוה ח' אדר התשע"ג

שלום רב אל אור תחי' 

לנכון קבלתי את מכתבך.

הקדוש ברוך הוא לא רוצה ממך שום דבר, רק דבר אחד, שתהיי תמיד שמחה ועליזה, ותתענגי מהחיים שכל כך יפים, כי באמת מי שזוכה לאמונה ברורה ומזוככת, ומבין ומשכיל איך שאין בלעדיו יתברך כלל, הכל לכל זה אלקותו יתברך, דבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, והוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה, אדם שכל כך החדיר בעצמו את האמונה הקדושה הזו, הוא תמיד שש ושמח, כי הוא מסר את כל כולו אליו יתברך, ולא איכפת לו מכלום, אלא איך שהקדוש ברוך הוא מנהיג  עמו, הוא תמיד שש ושמח, כי יודע שהכל לטובה, וכמו שאמר רבי עקיבא (ברכות ס:) לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד; ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא, ותמיד נותן תודה להקדוש ברוך הוא על החסדים והרחמים גמורים שעושה איתו.

ולכן דעי לך שהקדוש ברוך הוא לא רוצה ממך שום דבר, רק שתהיי שמחה ועליזה, ואל זה זוכים כשמקיימים את רצונו יתברך, שהם מצוותיו הקדושות, שהזהיר אותנו לאכול רק מאכלים כשרים, ולשמור שבת כהלכתה, ואשה שתשמור על עצמה לא להפקיר את גופה וכו' וכו', ואז אם תקיימי את רצונו יתברך, תהיי שמחה ועליזה, אך הבעיה היא שאדם כשחוטא נעלם ונסתר ממנו אמתת מציאותו יתברך, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות אמונה סימן כ"ב) הפשע של אדם מכניס כפירה לאדם; וכתיב (ישעיה נ"ט ב') "כי אם עונותיכם היו מבדילים בינכם לבין אלקיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם משמוע", כי הרגע שאדם חוטא, על ידי זה העוונות נחקקים על עצמותיו, כמו שכתוב (יחזקאל ל"ב) "ותהי עוונותם חקוקה על עצמותם", ומזה בא שאדם סובל מה שסובל, כמו שכתוב (ירמיה ח') "עוונותיכם הטו אלה", וכתיב (תהלים ל"ד) "תמותת רשע רעה", אומר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') שהרע בעצמו נוקם בו, ומסכן חושב שהקדוש ברוך הוא רודף אותו וכו' וכו', אבל אם מרגילים את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו, ומבקשים ממנו יתברך תמיד כל מה שצריכים, על ידי זה מתחיל להאיר לו האור אין סוף ברוך הוא, ולא חסר לו שום דבר, והוא הכי מאושר בחיים.

ולכן אני מאד מבקש אותך תתחזקי להיות רק בשמחה, כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) שגם חכמי הרופאים אמרו שכל המחלות והחלאים רעים באים לאדם רק מחמת חסרון השמחה, ולכן צריכים להתאמץ ביתר שאת וביתר עוז להיות בשמחה, כי השמחה היא רפואה לכל, ולהיפך העצבות והמרה שחורה מביאים לאדם את כל המחלות.

ולכן תכריחי את עצמך להיות בשמחה, וחכמינו הקדושים אמרו (תנחומא שמיני) אין השמחה ממתנת לאדם, לא כל מי ששמח היום שמח למחר, ולכן ראי לחטוף שמחה ולהיות תמיד בשמחה, ועל ידי זה יומשך עליך ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך, ותהיי הכי מאושרת בחייך, ותרגישי כל דקה ושניה אושר בחייך.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים