שאלה: מאת אליהו: שלום לאדמו"ר שליט"א. ראיתי שכתבתם שאם אחד מבזה את הרב שלימד אותי תורה צריך לברוח ממנו כי הוא פגום מאוד ולא כדאי להיכנס איתו בדברים ולמחות. ומה בעניין חובת המחאה? הלא דברי חז"ל מלאים בחובת המחאה על בזיון צדיק, ובשולחן ערוך נפסק שדינו כאפיקורס, ורבנו ז"ל אמר בספר המידות באות ניבול פה שמעמיקין גיהנום גם לשומע ושותק, ובוודאי שאין ניבול פה גדול מזה. תורה היא וללמוד אני צריך. אודה לתשובתכם. תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר צו ח' ניסן התשע"ג
שלום וברכה אל אליהו נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. כפי שהדור הזה מלאים עם עזי פנים, שבא מפגמי הברית, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ') שעז פנים הוא מראה לדעת שהוא פגום בברית וכו', אזי העצה הכי טובה לא להכנס בויכוחים עם עזי פנים כאלו, וכבר אמר החכם "לא תוכל להלחם עם נבל, כמו שתחריש לו", כי לא כדאי בכלל להתעסק עם עזי פנים שהם בדרך כלל נואפים גדולים, אשר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן מ"ג) שגם ההבל פה שלהם מזיק, ולכן אשרי מי שבורח מנואפים כאלו שמדברים על הצדיקים, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות צדיק סימן קס"ג) הנואפים לרוב הם מתנגדים אל הצדיקים. ולכן לא כדאי למחות, כי הם ממילא לא ישמעו דבריך, ואמר החכם "כשאני שותק גמרתי עמו, וכשאני עונה לו אשמע כפליים", ולכן לא כדאי למחות, ולא כדאי להכנס בויכוחים עם עזי פנים, עצם העובדה שאחד מעיז לדבר על צדיק הדבוק בו יתברך, מראה שהוא פגום מאד מאד, ולא כדאי בכלל לעמוד בד' אמותיו, ומכל שכן לא כדאי לדבר איתו. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|