האם "סדר דרך הלימוד" של רבי נחמן מברסלב סותר לימוד בעיון?

שאלה:

מאת יהושע:
לכבוד הגאון הנכבד מוהרא"ש שליט"א. אני בחור בישיבה ליטאית, וקראתי בכמה מקומות בספר "אשר בנחל" שכתבתם בעניין סדר דרך הלימוד של רבי נחמן מברסלב, שמי שילמד בדרך הזו יזכה להיות בקי בכל חלקי התורה ממש. אשמח אם תוכלו להסביר לי מהו בדיוק סדר הלימוד הזה, והאם הדרך הזו סותרת לימוד בעיון. אודה לכם אם תענו לי.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר תזריע מצורע כ"ז ניסן התשע"ג

שלום וברכה אל יהושע נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

קודם אתה צריך להבין שרביז"ל לא מתנגד בכלל לענין לימוד בעיון, אדרבה, לימוד בעיון אין למעלה מזה, כמובא בדבריו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ק"א) מי שלומד בעיון שמעיין ומבין חכמת התורה, זה נקרא אנפין נהירין, שהמח שלו והפנים שלו מאירים באור התורה, עיין שם. אבל אתה צריך לדעת שרוב רובם של הבחורים נכשלים בפגם הברית הוצאת זרע לבטלה, ועל ידי זה המח שלהם מקולקל מאד, וקשה להם להתרכז ולהבין את סוגיית הגמרא, ואת עומק הלימוד שלומדים בישיבות וכו', ועל ידי זה מתרשלים מהלימוד לגמרי, עד שעל פי רוב מזניחים את הלימוד וכו', ולא לומדים כלל וכו', וממילא באים לכל מיני חטאים ועוונות חמורים מאד מאד, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (כתובות נ"ט.) הבטילה מביאה לידי זימה ולידי שעמום (שגעון), כי אם לא עושים שום דבר, משתגעים משעמום, ועל זה בא רביז"ל ונתן לנו סדר דרך הלימוד קל ונפלא מאד, שאם בחור מרגיל את עצמו ללמוד בדרך זו, לא יקח הרבה זמן שיהיה מתמיד כל כך גדול, עד שיעבור בכל חלקי התורה הקדושה, ובמשך הזמן יפתח לו המח מחשבה ויבין את עומק סוגיית הלימוד, ומה גם שירצה להיות בכל מקומות התורה הקדושה, ויהיה בקי נפלא בכל מקום.

ולכן לא בחינם שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ע"ו) בענין הלימוד תורה שצריכים ללמוד הרבה מאד בכל יום, טוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו, רק ללמוד בפשיטות בזריזות, ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם ויניח אותו הענין וילמוד יותר להלן, ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר.

ואמר: שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין, ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל, רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט) 'לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מה קאמר' שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", כי על ידי ריבוי הלימוד שילמוד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם, ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם.

ודיבר רביז"ל הרבה מאד בענין זה, ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב. אבל באמת הוא דרך עצה טובה מאד בענין הלימוד, כי על ידי זה יכולים לזכות ללמוד הרבה מאד לגמור כמה וכמה ספרים, וגם יזכה להבין הדברים יותר, מאשר היה לומד בדקדוק גדול כי זה מבלבל מאד מן הלימוד, וכמה בני אדם פסקו מלימודם לגמרי על ידי ריבוי הדקדוקים שלהם ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמוד במהירות בלי דקדוקים הרבה, התורה תתקיים בידו, ויזכה ללמוד הרבה מאד, גמרא ופוסקים כולם, ותנ"ך ומדרשים וספרי הזוהר וקבלה ושאר ספרים כולם. וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ח) שטוב לאדם שיעבור בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה.

לדעתי תחזור על זה כמה וכמה פעמים, ותראה את נכונות הדבר, שמי שמרגיל את עצמו ללמוד בדרך זו, הוא תמיד יחזור משניות, גמרא ושולחן ערוך וכו' וכו', ויזכה לסיימם פעם אחר פעם, עד שיחקקו בתוך לבו.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.