קשה לי לטבול במקווה בכל יום ולכן אני משתדל לקיים את תקנת החיד"א. האם זה נחשב לי כטבילה ממש?

שאלה:

מאת חגי:

שלום רב. ביכולתי לטבול במקווה רק בערב שבת, הן מבחינה כספית והן מבחינת הנוחות. בינתיים אני משתדל לנהוג כתקנת החיד"א ולטבול את ידיי במים ארבעים פעם. האם זה נחשב לי כטבילת מקווה?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר אחרי קדושים ה' אייר ה'תשע"ג

שלום וברכה אל חגי נרו יאיר

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת אשר טבילת מקווה זה דבר גדול מאד, עד כדי כך אשר בשעה שהגוף טובל במקווה כאן למטה, באותו רגע הנשמה טובלת במקטוה העליון, כי על ידי שמתכסה במים, על ידי זה אז הוא בטל אל האין סוף ברוך הוא, ונמתקים ממנו כל הדינים, ולכן אשרי מי שטובל בכל יום במקוטה כשר לכבוד הקדוש ברוך הוא.

ואמר מוהרנ"ת ז"ל שמקווה הוא לשון תקוה, וכשאדם טובל בכל יום לכבוד השם יתברך ורוצה לטהר עצמו, אזי יש לו תקווה לתקן הכל על ידי טבילת מקווה.

וכן אמר רביז"ל בענין התיקון הכללי – הדבר הראשון של התיקון הוא לטבול במקווה.

והנה יען שיש לך מניעות אזי תשתדל לכל הפחות לשפוך על עצמך תשעה קבין מים היינו שתיקח מקלחת ותעמוד תחת המים בערך חמש דקות וזה שיעור של תשעה קבין מים שמטהרין, וכמובן זה רק לגבר וגם בשעת הדחק גדול.

אבל עדיפה טבילת מקווה בכל יום שאין למעלה מזה, ואמר הרב הקדוש רבי אהרן מקארלין זי"ע "מקווה אינו מצוה, אבל מה שמקווה מביא, המצווה הכי גדולה לא מביאה", וידוע שהבעל שם טוב הקדוש זי"ע אמר שהעיקר שזכה למה שזכה היה על ידי שהיה נזהר מאוד בטבילת מקווה בכל יום.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים