שאלה: מאת מעוז: שלום לצדיק. רציתי לשאול על סתירה שקיימת לכאורה בדברי רבנו: מצד אחד רבנו לא רצה שנתענה יותר ממה שמובא בשולחן ערוך, אך מצד שני כתוב בתורה נ' "אבל מי שצריך להתענות בוודאי צריך להתענות, ומצוה הוא". ומכיוון שמוהרא"ש מעורר אותנו תמיד לקיים את דברי רבינו כפשוטם, האם אפשר להסיק מהתורה הנ"ל שצריכים להתענות? ואיך מתיישבת הסתירה בדברי רבנו? אשמח לקבל תשובה, תודה ורפואה שלמה. תשובה: |
||
![]() |
||
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר נשא ח' סיון התשע"ג
שלום וברכה אל מעוז נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. רביז"ל הזהירנו מאד מאד לא לקחת על עצמנו שום תעניות על דעת עצמנו, רק אלו התעניות שצריכים להתענות מה שכתוב בשולחן ערוך, כגון יום כיפור, תשעה באב, והד' צומות. ומה שכתוב בליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ', "מי שצריך להתענות בוודאי צריך להתענות" מי הוא זה שיכול להגיד שהוא צריך להתענות? ומי הוא זה שיכול להחליט לאחרים שהוא צריך להתענות? וכבר ידוע שרביז"ל החליף את ענין התעניות על בזיונות, ובזה שאדם סובל חירופים וגידופים בזיונות ושפיכות דמים, זה יותר מאלף תעניות, וכן אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא בראשית) כבוד שבת עדיף מאלף תעניות. ולכן תעשה כל מה שביכולתך רק להיות בשמחה כל השבת, ותשמור מאד מאד לא להיות בעצבות ובמרירות כל השבת, וכן אם יבזו אותך תשמור מאד מאד לא לענות למחרפיך ולמבזי נפשך שום דבר, ובזה תתפטר מכל התעניתים שאתה צריך להתענות. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|