מה עדיף: לקנות תפילין דרבנו תם, לתרום להדפסה, או לממן לחבר שלי כרטיס טיסה לאומן?

שאלה:

מאת רז:

לכבוד הצדיק מוהרא"ש, שלום רב. אני מאחל לכבודו אריכות ימים ושנים, הרבה שמחה ואושר.
יש לי כסף ואני מתלבט בין שלושה דברים, מה קודם למה: א. לתרום להדפסת כרך של 'אשר בנחל' או 'שו"ת בחסידות ברסלב', ב. לקנות בשבילי תפילין דרבנו תם, ג. לקנות לחבר כרטיס טיסה לאומן (הוא היה באומן פעמיים והשנה אין לו אפשרות לקנות כרטיס). מה כדאי לי לעשות עם הכסף? בתודה מראש.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר מטות מסעי כ"ג תמוז התשע"ג

שלום וברכה אל רז נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

איזו שאלה אתה שואל? הרי יש פוסקים שאומרים שמי שלא מניח תפילין דרבינו תם הוא בכלל קרקפתא דלא מנח תפילין, עד כדי כך זה חמור, ובפרט שרביז"ל הקפיד מאד שתיכף ומיד כשהילד נעשה בר מצוה, שכבר יתחיל להניח שני זוגות תפילין – רש"י ורבינו תם, וכן נוהגים בעוד חסידויות, וזה אצלם עיקר גדול מאד מאד, ולכן למה אתה שואל איזו צדקה לתת קודם וכו', קודם צריכים לקנות לעצמו תפילין דרבינו תם, כי חבל על כל יום שאתה עובר ולא מניח תפילין דרבינו תם.

מובא בדברי מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות תפילין הלכה ה' אות כ"ז) אשר מבואר בכוונות, שתפילין דרבנו תם הם מוחין גדולים ביותר, ושם הגבורות יוצאין קודם החסדים, שזהו סוד הצירוף של התפילין דרבינו תם, שהם סוד יהה"ו, סוד קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמע, שמע וכו', ותפילין דרש"י הם סוד הוי"ה כסדר, שזה סוד חסדים קודם לגבורות וכו', עיין שם בכוונות. והפירוש לזה – כי בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, ולכן הקדים מדת הרחמים ושתפו למדת הדין, הדא הוא דכתיב (בראשית ב') "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות הוי"ה אלהים ארץ ושמים".

וזה ידוע שעיקר היצר הרע והסטרא אחרא נמשך מסוד גבורות ודינים, שנמשכין מתחילת הצמצום של החלל הפנוי, ושבירת היצר הרע נמשך מסוד מדת הרחמים ששתפו למדת הדין, שעל ידי זה יש כח לשבר היצר הרע ולהפכו אל הקדושה, שזהו סוד מה שהצדיקים מהפכים מדת הדין למדת הרחמים, ועל כן בתחילה עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין לבד, כי רצה שיתגבר האדם בעבודתו כל כך עד שיהיה לו כח לשבר היצר הרע בעצמו, שבא ממדת הדין, בלי סיוע דלעילא, אבל השם יתברך ראה כי אי אפשר להעולם להתקיים בזה, על כן הקדים מדת הרחמים למדת הדין, שמזה נמשך מה שהשם יתברך ברחמיו מרחם על העולם בכל עת, ושולח להם הרהורי תשובה שיחזרו אליו יתברך, ומסייע אותם לשבר את היצר הרע, שהוא מסוד מדת הדין, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (קדושין ל') בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו היה נופל בידו; בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו – זה נמשך מסוד בתחילה עלה במחשבה לברוא במדת הדין. שזה הדין מתעורר בכל יום ורוצה חס ושלום לנהג את העולם באופן הזה של מדת הדין. ומשם מתעורר ומתגבר היצר הרע שנמשך משם בכל יום ויום, אך אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו לא היה יכול לו, כי השם יתברך מרחם תיכף ומקדים מדת הרחמים למדת הדין, שזהו סוד העזר והסיוע שמסייע להאדם בכל יום לשבר את היצר הרע, שהוא בא ממדת הדין, כי העזר והסיוע נמשך מסוד ראה שאין העולם מתקיים, עמד והקדים מדת הרחמים למדת הדין.

אבל יש צדיקים גדולים כל כך שאין צריכין סיוע מלעילא, והקדוש ברוך הוא מתנהג עמהם בתחילה במדת הדין, והם עומדים בכל הנסיונות, וסובלים כל מיני יסורים וצרות הנמשכין ממדת הדין, ונשארים על עמדם, עד שזוכין למה שזוכין, כמו שכתוב באברהם והאבות (בראשית מ"ח) "האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו". 'האלהים' דייקא, שהוא סוד מדת הדין שהלך מעצמו בלי סיוע דלעילא, כמו שפירש רש"י בפרשת נח. וזהו ענין כל היסורים שהצדיקים סובלים, כמו שכתוב (תהלים י"א) "הוי"ה צדיק יבחן", כפשתני הזה כל מה שיודע שפשתנו יפה הוא מקיש עליה ביותר, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה ל"ב סימן ג'), וכמו שכתוב (משלי ג') "כי את אשר יאהב הוי"ה יוכיח". כי הם ממתיקים את הדין בשורשו בסוד תחילת המחשבה שהיה לברוא את העולם במדת הדין, כי הם מאמינים ויודעים שהיסורים והדינים בעצמן הם טובות גדולות. ועל ידי זה באמת הם זוכים לעלות ולכלול בתחילת המחשבה, שזהו סוד רבי עקיבא שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל, ושאל משה רבינו זו תורה וזו שכרה? והשיב לו השם יתברך, שתוק! כך עלה במחשבה.

כי יסורים של צדיקים כאלו בחינת רבי עקיבא וחבריו, הם נמשכין מתחילת המחשבה שרצה השם יתברך לברוא את העולם במדת הדין כדי שיזכו לעמוד בנסיון בלי סיוע דלעילא, כדי שיזכו הכל לכלול בתחילת המחשבה, אבל ראה שאין העולם מתקיים, על כן הקדים מדת הרחמים וכו'. ואז יש כח לכל לשבר היצר הרע על – ידי סיוע דלעלא, שהוא בחינת מדת הרחמים לפני מדת הדין, אבל הצדיקים גדולים כמו רבי עקיבא וחבריו, הם עובדים השם יתברך כמו שעלה בתחילת המחשבה, דהיינו במדת הדין לבד, דהיינו שסובלים כל מיני יסורים ועומדים בכל הנסיונות והקטרוגים דשהכל נמשך ממדת הדין. והם משברין הכל בעצמן, ועל ידי זה זוכין באמת לעלות ולכלול בתחילת המחשבה, שזהו סוד שתוק כך עלה במחשבה תחילה.

וזה סוד תפילין דרבינו תם, שהם סוד מוחין גבוהים יותר ששם הגבורות קודמין לחסדים שנמשכין מבחינת הצדיקים הגבוהים הנוראים מאד, שהשם יתברך מתנהג עמהם כמו שעלה בתחילת המחשבה, היינו במדת הדין, ועל כן הם זוכים באמת לכלול בתחילת המחשבה ולהמתיק הכל בשורשו, וזהו סוד שהגבורות קודמין לחסדים, כי הם יכולים לקבל הגבורות בעצמן קודם החסדים, שזהו סוד ההנהגה שעלה במחשבה תחילה, לברוא את העולם במדת הדין, כי הם זוכים אפילו על ידי מדת הדין בעצמו לעבוד את השם יתברך במסירות נפש הכי גדולה, כי סבלו יסורים גדולים ונבחנו ונתנסו, ועמדו בהנסיון והבחינה וכו', עד שהם זוכים גם על פי מדת הדין בעצמן.

אבל תפילין דרש"י שם החסדים קודמין לגבורות, זהו סוד הקדים מדת הרחמים ושיתף למדת הדין, שזהו עיקר ההנהגה של כלל העולם כולו, ועל כן עיקר התפילין הם של רש"י שמניחין אותם רוב העולם, כי עיקר הנהגת העולם וקיומו הוא על ידי סוד זו לבד, היינו ששיתף את הרחמים אל מדת הגבורה, רק מי שרוצה לקדש את עצמו בתוספת קדושה, הוא צריך להניח גם תפילין דרבינו תם, כדי לקבל הארה גם מהצדיקים הגבוהים שמוסרים את נפשם עבורו יתברך, ועל ידי זה זכו לעלות לתחילת המחשבה, ולהמתיק כל הדינים בשורשם ממש, כי מהם אנו יכולין לקבל קדושה יתירה. ועל כן כל מי שרוצה לקרב את עצמו להשם יתברך, להמשיך על עצמו תוספת קדושה, צריך להניח תפילין דרבינו תם, כמו שהזהיר רביז"ל את אנשיו להניח תפילין דרבינו תם, כי כל ההתרחקות מהשם יתברך נמשך מהיצר הרע ששורשו ממדת הדין שנמשך מחלל הפנוי וכו', ועל כן עיקר תוספת קדושה נמשך על האדם על ידי תפילין דרבינו תם דייקא, שנמשכין מגדולת הצדיקים העולים אל שורש הדין של חלל הפנוי וכו', וממתיקין הכל בשורשם, שעל ידי זה נמשך כח על כל הרחוקים לשבר ולבטל היצר הרע שמשם נמשך כח היצר הרע וכו'.

ועל כן עכשיו בעקבתא דמשיחא בסוף הגלות, צריכים להזהר מאד להניח תפילין דרבינו תם כמו שהזהירו כל הצדיקים אמיתיים שהיו בימינו, כי עכשיו התגבר הבעל דבר מאד מאד מחמת שרואה שקרוב לבוא קיצו, על כן הוא מתגבר מאד. כמו שני בני אדם הנלחמים זה עם זה, כשרואה שמתגבר כנגדו וכמעט שיפול, אזי הוא מתגבר בכל כוחו להפיל את שכנגדו, וכמו שאמר החכם "אין גיבור כמתייאש" כי הגלות הוא סוד העיבור, וכשיוצאין מן הגלות זהו סוד הלידה, כמו גאולת מצרים שנקראת לידה, כמו שכתוב (יחזקאל ט"ז) "ומולדתיך ביום הולדת אותך", וכן בגאולה אחרונה כתיב (ישעיה ס') "כי חלה גם ילדה ציון את בניה", וכמו שכתוב (שם) "האני אשביר ולא אוליד". ועל כן בסוף הגלות מתגבר הגלות ביותר, כמו שהיה במצרים, כמו שכתוב (שמות ה') "ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה", וכמו שכתוב (שם) "תכבד העבודה", שזה סוד קישוי הולדה, כמו שכתוב (שם י"ג) "ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו", וכן כל היסורים והצרות שסובלים עכשיו בסוף הגלות האחרון הזה, הם סוד חבלי לידה, (ישעיה כ"ו) "כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה", ועיקר התגברות הגלות שמתגבר עכשיו חס ושלום, הוא מה שהבעל דבר מתגבר מאד על נפשות ישראל לרחקם מהשם יתברך, שזהו עיקר גלות וצרות הנפש, כי חוץ מזה הכל הבל, ועיקר הצרה מה שמתגבר הבעל דבר להכניס כפירות ואפיקורסות בעולם חס ושלום, וכמו שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ר"כ) שהולך אפיקורסות גדול בעולם. וכמו שרואין בחוש, שלא הייתה כזאת מימי עולם אפיקורסות כזאת בישראל כמו עכשיו בעונותינו הרבים, שרבו המתפרצים בעם ללמד את נערי בני ישראל חכמותיהם ולשונותיהם וכו' וכו'.

הרי שלך לפניך, דרוש גדול שמרבה מוהרנ"ת ז"ל לדבר ממעלת הזוכה להניח בכל יום תפילין דרבינו תם, שעל ידי זה יש לו כוחות עצומים להתגבר על יצרו שבוער בו כתנור, ועל מדת הדין שרוצה לכלות אותו לגמרי, ולכן הצדקה הראשונה שאדם צריך לעשות לעצמו, לקנות לעצמו תפילין דרש"י ותפילין דרבינו תם, וכמובן שצריכים ללכת לסופר המפורסם לירא שמים, ולא לקנות סתם מפני שהוא מוכר תפילין, אלא צריכים לברר על טיב הסופר, ואם מקפידים להניח בכל יום תפילין דרבינו תם, הרי יש לו כוחות הנפש להתגבר על מדת הדין שרוצה לכלות אותו, וזוכה לבטל את היצר הרע שבוער בו, ולכן הדבר הראשון – רוץ וקנה תפילין דרבינו תם.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים