|
בעזה"י יום ג' לסדר דברים ב' מנחם אב התשע"ג
שלום וברכה אל דוד נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ו') שצריכים לעשות בכל יום ובכל שעה ובכל רגע תשובה, ואפילו שאדם הגיע כבר למדריגות עליונות, עליו לעשות תשובה על תשובה, פן גישם את אלקותו יתברך וכו' וכו'. לא שייך דבר כזה "כבר חזרתי בתשובה", כי מי שיודע מגדולת הבורא יתברך שמו, הוא יודע שעדיין לא התחיל להכנס אל הקדושה, ולכן הוא צריך בכל פעם לעשות תשובה על תשובה פן התשובה הראשונה לא היתה כמו שהיתה צריכה להיות, וכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) שגם בהתקרבות אל הצדיק צריכים תמיד לבוא בהתקרבות חדשה, ולא שייך להגיד "אני כבר מקורב אל הצדיק", אלא צריכים בכל פעם לבוא מחדש כאילו עדיין לא התקרב, ואז באמת הוא יוכל לקבל הרבה מהצדיק, אבל הרגע שאדם חושב שהוא כבר מקורב ישן, ויודע כבר את הכל וכו' וכו', אזי עדיין לא התחיל לקבל כלום מהצדיק.
הכלל – כשאדם חוזר בתשובה להקדוש ברוך הוא, זה צריך להיות בכל יום מחדש כאילו עדיין לא חזר בתשובה, וכך לעולם יחזור בתשובה. וכן בהתקרבות לצדיק – זה צריך להיות תמיד בהתקרבות חדשה, ואז לעולם יקבל מהצדיק הרבה מאד.
והנה הקדוש ברוך הוא עזר לך שיש לך כוחות הנפש בלתי רגילים לקרב אנשים אליו יתברך, ולכן לא בחינם שהס"מ לקח את עצמו עליך, והכשיל אותך בעבירות חמורות וכו' וכו', עד שאתה כבר לא יכול להניח תפילין וכו' וכו', ולכן עלי לומר לך שתעשה התחלה חדשה בכל יום בכל שעה ובכל רגע, ותרגיל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ותתחזק ביתר שאת וביתר עוז בשמחה עצומה, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ט) כשאדם עוסק לקרב רחוקים, עליו לשמור מאד שלא יתאחזו בו הקליפות והרע של אלו האנשים שמקרב, ולזה זוכים על ידי ריבוי תפלה והתבודדות, שזה בחינת משפט – שצריכים תמיד לשפוט את עצמו היכן הוא בעולם, ומה הוא עושה בזה העולם. ולכן תראה לקחת את עצמך בידיך ותצא מעצמך, ותעשה התחלה חדשה, ואל תיפול בדעתך כלל, ותזכור מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ב) אם אתה מאמין שיכולים לקלקל – תאמין שיכולים לתקן.
זכור גם זכור כי עיקר התשובה זה וידוי דברים, כמו שכתב הרמב"ם (פרק א' מהלכות תשובה הלכה א') כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעש,ה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא, שנאמר (במדבר ה') "איש או אשה כי יעשו" וגו' "והתודו את חטאתם אשר עשו" – זה וידוי דברים. וידוי זה מצות עשה. כיצד מתודין? אומר: אנא השם, חטאתי עויתי פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר זה, וזהו עיקרו של וידוי וכל המרבה להתוודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח; וכו'. (ועיין שם פרק ב' מהלכות תשובה הלכה ב') ומה היא התשובה? הוא שיעזוב החוטא חטאו, ויסירו ממחשבתו, ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד, שנאמר (ישעיה נ"ה) "יעזוב רשע דרכו" וגו', וכן יתנחם על שעבר, שנאמר (ירמיה ל"א) "כי אחרי שובי נחמתי", ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם, שנאמר (הושע י"ד) "ולא נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו" וגו', וצריך להתודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו; ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') שעוונותיו של אדם חקוקים על עצמותיו, כמו שכתוב (יחזקאל ל"ב) "ותהי עוונותם חקוקה על עצמותם", וזה מה שהורג את האדם, כמו שכתוב (תהלים ל"ד) "תמותת רשע רעה", ועל ידי וידוי דברים יוצאים מעצמותיו החטאים שחקוקים עליהם.
ולכן הרגל את עצמך לדבר אל הקדוש ברוך הוא בלי שום חכמות והשכלות כלל, אלא תזרוק את השכל שלך לגמרי, וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קנ"ד) שעיקר מה שהגיע למדריגתו הוא רק על ידי ענין פראסטיק (פשיטות), שהיה מדבר הרבה ומשיח הרבה בינו לבין קונו, ואמר תהלים הרבה בפשיטות, ועל ידי זה דייקא הגיע למה שהגיע. ואמר: אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה, דהיינו חידוש כזה, הייתי עושה ביום אחד מה שעשיתי בשנה כולה (כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כולה היה עושה ביום אחד). והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה של פראסטיק (פשיטות) באמת, ואמר: איי איי פראסטיק. גם אמר שדיבר עם כמה צדיקים גדולים ואמרו גם כן שלא הגיעו למדריגתם כי אם על ידי ענין פראסטיק, שעסקו בעבודתם עבודת השם יתברך בפשיטות גמור בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו וכו', ועל ידי זה דייקא הגיעו למה שהגיעו; ולכן קח את עצמך בידיך ותהיה שש ושמח על נועם חלקך שזכית לקרב אחרים בתשובה, ועכשיו תיקח את עצמך בידיך ותשוב אתה בתשובה שלימה, ושב ורפא לך.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
| המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים |
 |
|
