אני מאוכזבת מאוד מההתנהגות ומהאישיות של בעלי, וקשה לי מאוד לחיות איתו

שאלה:

מאת שרה אפרת:
שלום לכבוד הצדיק מוהרא"ש שליט"א. שמי שרה אפרת, אני בת ארבעים ואחת, נשואה כבר חמש שנים לבעלי אהרון בן הארבעים ושבע, וברוך השם אמא לבננו בן השנתיים וחצי.
אני כותבת לרב כי אני חשה הרבה צער וייסורים מבן זוגי: יש לי הרבה עגמת נפש ואכזבה ענקית מההתנהגות שלו והאישיות שלו בכלל, ואינני יודעת מה לעשות כי הוא כמעט ולא משתנה במשך השנים.
הוא סובל הרבה פעמים ממרה שחורה לתקופות ממושכות שנמשכות כמה חודשים, ואף על פי שהוא למד תורה ימים ולילות במשך שנים, הוא בעל מידות קשות, ולא עושה עבודת נפש עם עצמו. אני חושבת שהוא מאד עצוב מהרבה בחינות, ואני חשה בדידות וחוסר קשר נפשי ורוחני איתו, כמעט ואין בינינו תקשורת, וגם כשאנו מטיילים אין לו כמעט אף פעם משהו משמעותי להגיד. קשה לי עם זה שהוא שומר טינה להרבה זמן וקשה לו להשתחרר מרגשות שליליים, ומזה שהוא פסימי ורואה שחורות. הסבל שלי נמשך כבר חמש שנים, וקשה לי מאוד לחיות איתו כך. אבקש את עצתכם.
בנוסף, אבקש ברכה לרפואתו השלימה בנפש ובגוף, וברכה עבורי שתהיה לי הצלחה בלימוד והוראת התורה הקדושה, כי זה הדבר היחיד שנראה לי לעסוק בו, ואני מאד רוצה לזכות את הרבים. תודה לכבוד הרב וכל טוב.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר שופטים ב' אלול ה'תשע"ג

שלום רב אל שרה אפרת תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

את צריכה לדעת שהחיים של האדם קשים ומרים מאד מאד בזה העולם, כמו שגילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ט) אין עולם הזה כלל, יש או גיהנום או גן עדן, ולכן כשאדם מסתובב בזה העולם ממורמר ומדוכא וכו', אזי הוא טועם את טעם הגיהנום בזה העולם רחמנא לישזבן, כי אין עוד קללה יותר מזה שאדם מסתובב ממורמר ומדוכא ועצוב ומיואש וכו' וכו', וזה בעצמו הגיהנום – שאדם מסתובב בעצבות ובדכאון, ולא מוצא את מקומו וכו', ולכן הזהירנו רביז"ל מאד מאד (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כוחו, כי כל החולאות הבאים על האדם כולם באים רק מחמת קלקול השמחה. ולכן צריכים למסור את נפשו בשביל להיות תמיד בשמחה, וחכמינו הקדושים אמרו (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם, לא כל מי ששמח – היום שמח למחר, ולא כל מי שמיצר היום – מיצר למחר, לפי שאין השמחה ממתנת לאדם.

ולכן אם זו כל הבעיה עם בעלך, את צריכה לראות לחזק ולאמץ, לשמח ולעודד אותו, וזו מצוה גדולה מאד מאד, כי מה את יודעת מה שעבר על בעלך בעבר שלו וכו', ומאחר שהתחתנתם ויש לכם בן חמוד, אזי את צריכה לעשות כל מיני פעולות שבעולם לשמח את בעלך, וכמו שאת רוצה וחפיצה ללמד שאר נשים את דיני התורה וההשקפה ביהדות, ולחזק ולעודד אותן וכו' וכו', על אחת כמה וכמה שאת צריכה להשקיע בבעלך, כי סוף כל סוף אם התחתנת עמו בוודאי היתה משיכה ביניכם וכו', ולכן תמשיכי לחזקו ולעודדו ולשמחו וזו מצוה יותר גדולה מהכל, ותמיד תזכרי אשר לשמח את הבעל והילדים בא לפני שמשמחים אחרים, ולכן את צריכה לחזקו ולעודדו ולשמחו ולדון אותו לכף זכות, ולהצחיק אותו וכו' וכו', שזו המצוה הכי גדולה.

ולכן גם את תתחזקי מאד להיות בשמחה, כי השמחה זו ההצלחה של אדם, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה חלק ב' סימן א') מי שהוא שמח תמיד – על ידי זה הוא מצליח, ולכן אם את רוצה להצליח בחייך, תשתדלי עם כל הכוחות להיות רק בשמחה, ואף שאני יודע שזה מאד מאד קשה לך להגיע לשמחה מרוב הבלבולים שעוברים עליך וכו' וכו', עם כל זאת תכריחי את עצמך להיות בשמחה, ותראי שתהיה לך הצלחה בחיים.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש עליך, שתצליחי בכל אשר תפני, ותשרה בביתכם תמיד שמחה, ובמקום השמחה שם השכינה שורה, ובמקום שהשכינה שורה שם הברכה מצויה.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה