אבי דואג לפרנסתי ומנסה לשכנע אותי להיות מלמד, אך אני לא נמשך לזה

שאלה:

מאת ישראל:

לכבוד מורנו הרב, יהי רצון שתהיה לכם רפואה שלימה מן השמים, ואריכות ימים טובים, אמן.
ברוך השם זכיתי להתקרב לרבינו ז"ל בזכות הרב, ובפרט בזכות סדרת הספרים 'אשר בנחל'. אני לומד בישיבה על שם רבנו ז"ל וכל חשקי ורצוני זה ללמוד כפי שרבינו ז"ל רצה בדרך שכבודו מסביר.
אבי נרו יאיר דואג לפרנסתי לאחר שאזכה להתחתן, וטוען כי יש לי כישרונות מרובים שעליי לממשם, כגון להיות מלמד וכדומה, אך לי אין רצון כזה בכלל. אבקש את הרב, שיראה לי הדרך אשר אלך בה. בתודה עמוקה על הכל.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ה' לסדר שופטים ב' אלול ה'תשע"ג

שלום וברכה אל ישראל נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אשריך ואשרי חלקך שזכית להתקרב לרביז"ל, אשר על ידו בוודאי תבוא לתיקונך.

דע לך שעיקר השלימות בזה העולם הוא רק להיות בשמחה ולהרבות בלימוד התורה הקדושה, אשר אין למעלה מזה, וכך מובא בזוהר (ואתחנן ר"ס.) תא חזי, כמה הוא חילא תקיפא דאורייתא, וכמה הוא עלאה על כלא, דכל מאן דאשתדל באורייתא לא דחיל מעלאי ומתתאי, ולא דחיל ממרעין בישין דעלמא, בגין דאיהו אחיד באילנא דחיי ויליף מיניה בכל יומא, דהא אורייתא תוליף לבר נש למיזל בארח קשוט, תוליף ליה עיטא היך יתוב קמי מאריה לבטלא ההיא גזרה, דאפילו אתגזר עליה דלא יתבטל האי גזרה, מיד אתבטל ואסתלק מניה, ולא שריא עליה דבר נש בהאי עלמא. ובגין כך בעי ליה לבר נש לאשתדלא באורייתא יממא ולילי ולא יתעדי מינה, הדא הוא דכתיב (יהושע א' ח') "והגית בו יומם ולילה". ואי אתעדי מינה דאורייתא, או אתפרש מינה, כאלו אתפרש מאילנא דחיי. [בוא וראה כמה הוא חזק כח התורה, וכמה הוא עליון על הכל, שכל מי שמשתדל בתורה אינו פוחד מעליונים ותחתונים, ולא פוחד ממקרים רעים שבעולם, מפני שהוא אוחז בעץ החיים ואוכל ממנו בכל יום, שהרי התורה מלמדת את האדם ללכת בדרך אמת, ומלמדת אותו עצה כיצד ישוב לפני רבונו, ואפילו אם תיגזר עליו מיתה, הכל יתבטל ויסתלק ממנו, ולא ישרה עליו. ועל כן צריך להשתדל בתורה יומם ולילה ולא יסור ממנה, זהו שכתוב (יהושע א' ח') "והגית בו יומם ולילה". ואם מסיר ממנו את התורה או פורש ממנה, כאילו פורש מן החיים].

ולכן תראה להכניס את כל כולך בתורה הקדושה, ותלמד על פי סדר-דרך-הלימוד של רביז"ל, שאמר (שיחות הר"ן סימן ע"ו) בענין הלימוד תורה שצריכים ללמוד הרבה מאד בכל יום, טוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו, רק ללמוד בפשיטות בזריזות, ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם ויניח אותו הענין וילמוד יותר להלן. ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר. ואמר: שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט) 'לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מה קאמר', שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה". כי על ידי ריבוי הלימוד שילמוד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם, ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם.

ודיבר רביז"ל הרבה מאד בענין זה, ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב. אבל באמת הוא דרך עצה טובה מאד בענין הלימוד, כי על ידי זה יכולים לזכות ללמוד הרבה מאד לגמור כמה וכמה ספרים, וגם יזכה להבין הדברים יותר, מאשר היה לומד בדקדוק גדול כי זה מבלבל מאד מן הלימוד, וכמה בני אדם פסקו מלימודם לגמרי על ידי ריבוי הדקדוקים שלהם, ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמוד במהירות בלי דקדוקים הרבה, התורה תתקיים בידו, ויזכה ללמוד הרבה מאד, גמרא ופוסקים כולם, ותנ"ך ומדרשים וספרי הזוהר וקבלה ושאר ספרים כולם.

וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ח) שטוב לאדם שיעבור בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה. ופעם אחד חישב רביז"ל מה שהאדם צריך ללמוד בכל יום עד שאין היום מספיק, דהיינו לגמור בכל שנה ש"ס עם הרי"ף והרא"ש, וארבעה שולחן ערוך הגדולים, וכל המדרשים כולם, וכל ספרי הזוהר והתיקונים וזוהר חדש, וכל ספרי קבלה מהאריז"ל, גם צריכין ללמוד איזה שיעור ביום בקצת עיון. ועוד חישב הרבה דברים. גם צריכין לומר תהלים בכל יום, ותחינות ובקשות הרבה הרבה. ואז סיפר הרבה מענין זה שצריכין ללמוד במהירות גדול ובזריזות ולבלי לבלבל דעתו בדקדוקים הרבה מענין לענין. והדברים הללו הם בדוקים ומנוסים, גם לא היה מצווה לחזור תיכף על לימודו, רק רצונו תמיד היה ללמוד הספר או הפוסק שלומד כסדר מראשו לסופו בזריזות, ואחר כך יתחיל פעם שני ויגמור אותו כולו, וכן פעם אחר פעם.

הרי שלך לפניך שכל ענין רביז"ל היה רק תורה, להתמיד בתורה הקדושה בתמימות ובפשיטות גמורה, ולכן תציית את אביך ותמשיך ללמוד, והקדוש ברוך הוא יעזור לך שתזכה להתחתן ולבנות בית נאמן בישראל, ועכשיו אתה לא צריך לדאוג מה יהיה אחר כך, כי גדול אדונינו ורב להושיע.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה