בלידות הקודמות אשתי הייתה בסכנת מוות, ולכן היא לא מוכנה לשמוע על הריון נוסף

שאלה:

מאת אבישי:

לכבוד הרב, שלום וברכה.
אני בן ארבעים וחמש ואשתי בת ארבעים וארבע. אשתי ילדה שני בנים בלידות קשות מאוד, עד כי הגיעה לשערי מוות רחמנא ליצלן.
אני רוצה שיהיו לנו גם בנות, אך אשתי לא מעוניינת לחזור שוב לחדר הלידה. אנא ברך אותנו שאשתי תסכים להרחיב את המשפחה ולקיים מצוות פרו רבו בשלמות, וכן שנזכה להיפקד בקלות, שנזכה להריון ולידה טבעית וקלה, ושנזכה לבנות בריאות ושמחות עושות רצון השם יתברך. תודה רבה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר נצבים וילך י"ט אלול ה'תשע"ג

שלום וברכה אל אבישי נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אתה צריך לרחם על אשתך וכו', ואני לא מבין אותך – אתה בעצמך כותב שאשתך ילדה בלידות קשות מאד עד שהגיעה לשערי מוות רחמנא ליצלן, ועכשיו כשמתחשק לך שתוליד עוד, אתה רוצה שהיא תכנס עוד פעם בהריון וכו' וכו', דע לך שאתה משחק פה עם פיקוח נפש, כי היא הגיעה כבר לגיל כזה שמאד מאד קשה להכנס בהריון, ובגיל הזה גם מסוכן להכנס בהריון, ולכן תעזוב את אשתך, רק תשמח עם שני הבנים שנתן לך הקדוש ברוך הוא, ותרקוד בכל יום עם אשתך על גודל הזכות שיש לך שני בנים, ואל תציק לאשתך יום יום וכו', תהיה אנושי כלפי אשתך, היא כמעט הלכה מהעולם בכל לידה וכו', אזי אני לא מבין מה אתה דוחק עליה וכו', האם זה תלוי בה?

ולכן תנחינה לנפשה ותשמחו שניכם עם המתנות שנתן לכם הקדוש ברוך הוא בחסד חינם, ומהיום והלאה תראה מאד מאד לכבד את אשתך, ואל תצער אותה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נ"ט) לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה, והקדוש ברוך הוא לא מוחל על זה. ולכן תפייס את אשתך, ותשמח אותה שבזה תלויה כל הצלחתך, ואמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נט.) לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר (בראשית י"ב) "ולאברם הטיב בעבורה". והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא: אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו [תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתתעשרו]. ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ט) שעיקר העשירות בא בזכות האשה. ולכן אני מאד מאד מבקש אותך תניח את אשתך במנוחה, רק תשמח ותעודד אותה, ואליבא דבית שמאי קיימת כבר מצות פריה ורביה עם שני זכרים, אזי מה אתה רוצה להתסכן עוד?

מובא (ספר מנורת המאור נר ג' כלל ו' חלק ד' פרק א') אם האשה נוהגת כראוי, מצוה על בעלה לכבדה ולשמחה, ושלא יכניענה יותר מדאי, וזהו טוב לו. גם יזהר שלא יונה אותה באונאות שלא כדין או באונאת דברים (דברי צער), ויהא זהיר בתבואה בתוך ביתו כדי שלא יבואו למריבה על זה, ואם יתנהג עמה כראוי, יהיה שלום ביניהם, והשכינה מגן בעדם, ואם יאהבנה כגופו מקיים את התורה, כמו שכתוב (בראשית ב' כ"ד) "והיו לבשר אחד" שהיא צלע מצלעותיו, ודרכו לחזר אחריה ולפייסה בכל דבר, כמו שאמרו במסכת נדה (לא:) שאלו תלמידיו את רבי דוסתאי בר ינאי: מפני מה איש מחזר על האשה ואין האשה מחזרת על האיש? אמר להם: משל לאדם שאבדה לו אבדה, מי מחזר על מי? בעל אבדה (שנאבד הצלע מהאיש) מחזר על אבדתו, מפני מה איש מקבל פיוס ואין אשה מקבלת פיוס? זה ממקום שנברא (אדמה רכה סופגת) וזו ממקום שנבראת (עצם קשה של הצלע שאינה סופגת).

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה