בעלי עזב את הבית, עבר לחיות עם אישה אחרת, וכעת הוא מציב תנאים נוקשים לגירושין

שאלה:

מאת אסתר:

לכבוד הצדיק שלום רב.
אני מודה לכבודו על כך שהוא מתפנה מעיסוקיו הקדושים על מנת לקרוא את מכתבי. בעבר כתבתי לכבודו ונעניתי, ואף זכיתי להתקבל ולהתייעץ אתכם בהיותי ביבנאל.
ברשותכם אתמצת את שאלתי משום שקשה עלי החשיפה בציבור: בעלי הוא בעל תשובה ובא מקיבוץ חילוני, ואני גדלתי בבית שומר תורה ומצוות וקבלתי חינוך יהודי. לאחר עשרים ושתיים שנות נישואין בעלי עזב את הבית, בטענה שהוא מרגיש איתי חנוק וחסר שמחה. כשזה קרה הייתי מבולבלת מאוד ונפלתי לעצבות גדולה ובמשך תקופה ארוכה היו לי ייסורי מצפון גדולים על כך שלא הייתי אישה ראויה, וגרמתי שלבעלי היו טענות קשות נגדי. מאז חלפו כבר שנתיים וחצי בהם התברר שהוא נמצא בקשר עם אישה שהייתה חברתו בקיבוץ כשהיה בן שמונה-עשרה.
הוא ממשיך בחייו עם אותה אישה, ועד עכשיו הוא מחכה שאהיה מוכנה להתגרש ממנו בתנאים שלו – א. הוא רוצה למכור את הבית לפני שנתגרש, ב. התברר שיש לו חובות שלא ידעתי על קיומם, אך הם נקראים 'חובות משותפים' שאנו אמורים להתחלק בהם בשווה. הוא מחכה שאוותר על הכל, ומתוך בירור שעשיתי עם עורכי דין יתכן וגם בית המשפט לא יהיה לצדי.
עד כה לא פניתי לבית משפט או לבית הדין הרבני, כי הקו שהנחה אותי הוא "שב ואל תעשה עדיף", ולא רציתי להיות שותפה לחורבן התא המשפחתי היקר שלנו. אני משתדלת בכל כוחי להיות בשמחה ולהיות עסוקה בעניינים שלי ובגידול הילדים, אך המצב הזה שנמשך זמן רב כבר קשה לי מאוד.
ברוך השם כל הייסורים הללו הביאו אותי להתקרב לצדיק ולעצותיו ואני מוסיפה בכל כוחי להתחזק, אך ישנם זמנים שליבי נשבר בקרבי ואינני יודעת באיזו דרך לבחור: האם לשים כל מבטחי בהשם יתברך ולקבל את הגט עם הסכם גירושין שפוגע בי מאוד מבחינה כלכלית עד כדי מכירת הבית ולקיחת מחצית מהחובות שלו, או להמשיך ולחכות?
אני מודה לכבודו מאוד ואשמח לקבל תשובה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר נצבים וילך כ' אלול ה'תשע"ג

שלום רב אל אסתר תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

לצערינו הרב מי שלא הולך בדרך התורה והיראה, לבסוף נופל נפילה אחר נפילה ובוגד באשתו, ובורח עם זבל כמותו וכו'.

ולכן אני מוכרח להגיד לך מאחר שהוא היה מסוגל לעשות לך דבר כזה, את צריכה מאד מאד להתחזק ולא להשבר משום דבר בעולם, אני מבין טוב טוב את רגשי לבך שזה מאד מאד כואב, גרים עם בן אדם עשרים ושתים שנה, ואחר כך הוא בורח וכו', והוא עדיין נקרא בעל תשובה… שזה מאד מאד מצחיק לצערינו הרב.

ועל כן איעצך שבשום פנים ואופן אל תקבלי על עצמך את החובות שלו וכו', שהוא ישלם את זה וכו', מה את צריכה לסבול פעמיים, הן מצד שעזב אותך וכו' והשאיר לך צלקת גדולה בלב וכו', ועוד שישאיר לך חצי מהחובות שלו וכו'? מה את צריכה את זה? לדעתי תהיי שב ואל תעשה, ותחכי וכו' וכו'. בוודאי זה כואב מאד מאד, אבל כך הם החיים, צריכים להתמודד עם כל הבעיות שצצות בכל יום ויום, דברים שלא חלמו עליהם, וזה עיקר גדולת בר ישראל שיכול להפוך את המר למתוק ואת החושך לאור, כמובא (זוהר הקדמה ד.) מאן מנכון די חשוכא מהפכן לנהורא, וטעמין מרירא למתקא, עד לא ייתון הכא. מאן מנכון דמחכאן בכל יומא לנהורא דנהיר וכו'. מאן דלא מצפה דא בכל יומא בההוא עלמא – לית ליה חולקא הכא [מי מכם יכול להפוך את החושך לאור ואת המרירות למתיקות עד שלא יבוא לעולם הבא וכו', מי מכם שמחכה בכל יום לאור הגנוז שיתגלה בעולם וכו'. מי שלא יכול להראות את זה בעולם הזה – אין לו חלק בעולם הבא]. 

מכל זה רואים את מעלת האדם שאפילו שעוברים עליו כל מיני חשכות ומרירות וכו' וכו', אף על פי כן הכל הוא מהפך לטובה, 

ולכן אני מאד מבקש אותך שתעשי כל מה שביכולתך רק להתחזק, ואף שאני יודע שזה מאד מאד קשה, כי סוף כל סוף זה חצי מהחיים וכו', ושיקרה לך דבר כזה וכו', יעזור הקדוש ברוך הוא שיהיו לך כוחות הנפש להתחזק ולהחזיק מעמד עם הילדים, ונשמע ונתבשר בשורות משמחות תמיד.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה