שאלה:

מאת יניב:

שלום לרב היקר. אני גר ביהוד, ומאוד נהנה מהקונטרסים שכבודו מחבר, הם מאירים את הנפש ומראים את האמת. ובפרט הספרים החדשים של השאלות והתשובות – הם ממש כמים קרים על נפש עייפה, ואני לומד מהם המון. תודה רבה!
רציתי להתייעץ עם כבודו לגבי נושא חשוב: בשנים האחרונות עברתי משברים לא פשוטים בבית ובעבודה, מה שגרם לי להתחיל לשתות שתייה חריפה. לפעמים אני שותה קצת כדי להפיג את הצער, אך קרו כבר כמה פעמים ששתיתי יותר מדי והשתכרתי. אשתי מאוד לא אוהבת את זה שאני שותה, והיא הודיעה לי שאם לא אפסיק מיד – היא תפסיק לדבר איתי.
גם אני רוצה להפסיק, אבל זה קשה מאוד. מה עושים במצב כזה?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר נצבים וילך כ"א אלול ה'תשע"ג

שלום וברכה אל יניב נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אני מוכרח להגיד לך שהבחירה היא בידי האדם, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ק"י) לאיש אחד ששאל אותו: כיצד הוא הבחירה? השיב לו בפשיטות: שהבחירה היא ביד האדם בפשיטות, אם רוצה – עושה, ואם אינו רוצה – אינו עושה. וכתב מוהרנ"ת ז"ל: רשמתי זאת, כי הוא נצרך מאד, כי כמה בני אדם נבוכים בזה מאד, מחמת שהם מורגלים במעשיהם ובדרכיהם מנעוריהם מאד, על כן נדמה להם שאין להם בחירה חס ושלום, ואינם יכולים לשנות מעשיהם, אבל באמת אינו כן, כי בוודאי יש לכל אדם בחירה תמיד על כל דבר, וכמו שהוא רוצה עושה.

ואתה מוכרח לדעת שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ו) צריך להרחיק משיכרות, ולדקדק שלא לשתות יותר מיכולתו, כדי שלא יבוא לידי שיכרות, כי מעט השתיה לפי הצורך הוא טובה להרחיב דעתו וכו', אבל השותה יותר מדאי ומשתכר, אזי אדרבא, מתגברין תוקף הגבורות, ונעשה כעס ורוגז, ולפעמים מתגברין גבורות דסיטרא אחרא, ויוכל לבוא לידי רעות וכו' חס ושלום, ודע, שעל ידי שיכרות שוכחין כל המצוות והאזהרות שציוה משה רבינו, כי משה הוא מלובש בכל אחד ואחד מישראל בכל איבר ואיבר, ומזכיר כל איבר ואיבר, שיעשה המצוה השייכה לאותו איבר, כי רמ"ח מצוות כנגד רמ"ח איברים וכו', ועל ידי השיכרות שוכח אותם, בבחינת (משלי ל"א) "פן ישתה וישכח מחוקק", שעל ידי השתיה והשיכרות שוכח רמ"ח מצוות של משה וכו', עיין שם.

וכן אתה צריך לדעת שאדם ששותה לשיכרה עליו אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא שמיני) "כי יתן בכוס עינו" – בכיס כתיב, השיכור נותן עינו בכוס לשתות, והחנוני נותן עינו בכיס. כי יתן בכוס עינו – רואה את חבירו שותה והוא אומר לו מזוג לי ואני שותה, ומתלכלך ברעי ובמימי רגלים. יתהלך במישרים – סופו למכור כל חפצי ביתו ואת כל כלי תשמישו ואין לו לא בגד ולא תשמישי הבית ולא כלום והבית ריקה מן הכל. יתהלך במשרים – סוף שהוא מתיר את העבירות ועושה אותם הפקר כמישור, משיח עם אשה בשוק ומנבל את פיו ואומר דברים רעים בשכרות ואינו מתבייש לפי שנתטלטלה דעתו ואינו יודע מהו אומר ומהו עושה.

לדעתי אחר הדיבורים אלו כבר תפסיק לשתות לפני שתביא בושות על אשתך ועל ילדיך וכו', אם עדיין לא הבאת עליהם בושות וכו'.

הקדוש ברוך הוא ישלח לך רפואה שלימה רפואת הנפש ורפואת הגוף גם יחד, כי באמת אלכוהוליסט הוא חולה במחלה כמו שאר המחלות רחמנא ליצלן, ולכן ראה לצאת מזה בעוד מועד.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה