כשהייתי צעיר נטפל אלי אברך נשוי, עשה איתי מעשים מגונים, ועד היום יש לי טראומה

שאלה:

מאת מוטי:

לכבוד הצדיק הקדוש.
כשהייתי בגיל שלוש עשרה נטפל אלי אברך נשוי ועשה איתי מעשים מגונים, ועד היום יש לי טראומה וקשה לי להשתחרר מזה. אני כבר בגיל עשרים ומפחד מאוד להתחתן.
אני מאמין שרפואת הנפש שלי נמצאת אצל הצדיק, ולכן אני כותב לכם ומבקש שתעזרו לי לצאת מהמשבר הזה, כדי שאוכל לשקם את עצמי ולחיות חיים נורמלים.
ולגבי אותו אברך רשע – האם למסור אותו למשטרה או להניח לו?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר נצבים וילך כ"ב אלול ה'תשע"ג

שלום וברכה אל מוטי נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

אני מוכרח להגיד לך שני דברים: א. אם הסיפור נכון, בוודאי שצריך לערב משטרה מה שיותר מהר, שינמק בבית סוהר כל ימי חייו, כי אלו הרשעים הארורים שמתעללים בנוער וכו', צריכים רק לסרס אותם וכו', ואחר כך שינמקו בכלא כל ימי חייהם, כי מה שרביז"ל אמר (ספר המדות אות ניאוף חלק ב' סימן ח') אסור ללמד זכות על זה שעבר על משכב זכור – זה פשוטו כמשמעו, ולא צריכים שום פירושים על זה, ועל פי התורה הוא חייב מיתה, כמו שכתוב (ויקרא כ' י"ג) "ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם", ובזמן שבית המקדש היה קיים היו מקבלים על זה מיתה, עם כל זאת מי שעובר על זה, לא ימלט שלא יקבל את עונשו אם לא שחוזר בתשובה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (כתובות ל.) תני רבי חייא: מיום שחרב בית המקדש אף על פי שבטלו סנהדרין, ארבע מיתות לא בטלו וכו', אלא דין ארבע מיתות לא בטלו. מי שנתחייב סקילה – או נופל מן הגג או חיה דורסתו, ומי שנתחייב שריפה – או נופל בדליקה או נחש מכישו, ומי שנתחייב הריגה – או נמסר למלכות או ליסטים באין עליו, ומי שנתחייב חנק – או טובע בנהר או מת בסרונכי.

העולם זה לא הפקר, שומעים כל כך הרבה אסונות ותאונות דרכים וכו' וכו', והכל הוא בחשבון צדק, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות ניאוף סימן ל"ג) מי שעובר על משכב זכור על ידי זה נתפס בתפיסה; וכל זה מדובר על מנוול או שני מנוולים וכו', שהם חייבים מיתה, לא יועיל שום דבר ואין על זה שום לימוד זכות, מכל שכן וכל שכן אם יש רשע מרושע שהתעלל מינית בקטינים, שלצערינו הרב לא חסרים מתועבים ומשוקצים כאלו וכו', אותם צריכים פשוט לסרס וכו', ואחר כך שישבו בבית סוהר כל ימי חייהם, כי קטין שעבר התעללות מינית וכו', זה נשאר אצלו כתם על כל החיים וכו', ואין על זה שום מחילה בעולם וכו', ולכן לא בחינם שרביז"ל אמר (ספר המדות אות ניאוף חלק ב' סימן ח') אסור ללמד זכות על זה שעבר על משכב זכור; כי על התעללות מינית בקטינים אין שום לימוד זכות, ואין לו שום תקנה רק סירוס ואחר כך שישב כל ימי חייו בבית סוהר, כי הוא אימלל את הקטינים לכל החיים שלהם.

ב. הדבר השני שאני רוצה לומר לך – אף שכואב לך מאד מאד, ואתה צודק, עם כל זאת אתה לא יכול לחיות ככה עם העבר וכו', ורביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן כ"ו) אצל העולם השכחה היא חסרון גדול בעיניהם, אבל בעיני יש בהשכחה מעלה גדולה. כי אם לא היתה שכחה, לא היה אפשר לעשות שום דבר בעבודת השם יתברך, אם היה זוכר כל מה שעבר לא היה אפשר לו להרים את עצמו לעבודתו יתברך בשום אופן, גם היו מבלבלים את האדם מאד כל הדברים שעוברים עליו, אבל עכשיו על ידי השכחה נשכח מה שעבר.

ולכן תעשה כל מיני מאמצים שבעולם להשכיח את זה ממך, ואף שאני יודע שזה לא כל כך פשוט ולא כל כך קל, עם כל זאת תתחיל להסתכל קדימה, ואתה צריך להגמל מהטראומה הזו, ולהתחיל לחשוב על העתיד שלך כי אתה עדיין צעיר, וכל העולם לפניך, ולכן חזק ואמץ מאד, הרי סוף כל סוף זו לא האשמה שלך, תוציא את רגשי המצפון והאשמה ממך, כי אתה בכלל לא חייב בזה, היית קרבן של נואף וסוטה מין וכו' וכו', ואל תדאג, הוא יקבל את העונש שלו וכו' וכו', אבל אתה

צריך להוציא את רגשי האשמה והמצפון, ותתחיל לחיות חיים חדשים.

הקדוש ברוך הוא יעזור לך שתעבור על הכל.

המאחל לך כתיבה וחתימה טובה