אני בת שלושים ושלוש, ולמרות שאינני בררנית – עדיין לא מצאתי את זיווגי. מה עושים?

שאלה:

מאת אמונה:

שלום לכבוד הצדיק מיבנאל.
אני בת שלושים ושלוש, גרושה ללא ילדים, ועדיין לא מצאתי את זיווגי. כל בחור שפגשתי נוכחתי לראות או שהוא לא מסוגל לפרנס או שלא הייתה בינינו מציאת חן, ועד שכבר פגשתי מישהו שהרגשתי שיש חיבור בין הנשמות שלנו, התברר לי שהוא גרוש ואבא לחמישה ילדים, שזה די ברור שיהיה לי מאוד קשה לחיות במציאות כזאת. מה עושים? אני אובדת עצות ואין לי כוחות.
יש לציין שאני לא בררנית ואין לי שום דרישות מוגזמות, ושקראתי במשך ארבעים יום את התפילות שבקונטרס 'מציאת הזיווג'. אשמח לקבל ברכה ועצה, תודה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר וישלח ז' כסליו ה'תשע"ד

שלום רב אל אמונה תחי' 

לנכון קבלתי את מכתבך.

כפי שאני מבין מדבריך את מחפשת בחור עם כסף וכו', אשר על זה אמרו חכמינו הקדושים (קידושין ע.) כל הנושא אשה לשום ממון הויין לו בנים שאינן מהוגנים; וההיפך הוא אותו דבר, כשאשה רוצה להתחתן רק בשביל כסף, הנישואין האלו לא יצליחו בשום פנים ואופן, ולכן עליך להתיישב טוב טוב מה הבעיה אצלך, כי יש ויש מספיק רווקים או גרושים שיכולים להתחתן איתם, ואת צריכה לדעת מה את רוצה.

העיקר בנישואין זה שהם יהיו לשם שמים – לבנות בית נאמן בישראל, ולחיות ביחד באהבה ובהבנה הדדית, ובהתחלה שניהם עובדים וחוסכים כסף למען העתיד, עד שהקדוש ברוך הוא עוזר כשמתחילים לבוא ילדים, אזי האשה נשארה בבית לטפל בילדים, והבעל מביא את הפרנסה (וגם אז, אם האשה רוצה לעזור מה טוב ומה נעים, כי יש נשים שלא יכולות להשאר בבית, ועדיף להן לקחת מטפלת). על כל פנים עוד לפני שהתחתנת את כבר כותבת "כל בחור שפגשתי – לא מסוגל לפרנס", מה זה צריך להיות? האם נישואין זה רק לסחוט כסף מהבעל? האם הוא צריך להיות הפרה הנחלבת? נישואין צריכים להיות עם קשר של אהבה אמיצה וחזקה בין בני הזוג, ולכבד ולייקר אחד את השני, ולעזור אחד לשני, ואם הנישואין הולכים בדרך זו, אז אין עוד נישואין יותר מוצלחים כמו נישואין כאלו, אבל אם כוונת הנישואין לנצל אחד את השני, אין לך עוד כשלון בנישואין כמו אלו.

הקדוש ברוך הוא יכניס בך דעת ושכל לזכור שהחיים כל כך קצרים, הנה אנחנו כאן בזה העולם והנה אנחנו עוזבים את זה העולם וכו', והקדוש ברוך הוא ציוה אותנו להתחתן שזו המצוה הראשונה בתורה, ולהביא ילדים, ולחנך אותם באמונה, כמו שכתוב (תהילים פ"ט ב') "חסדי הוי"ה עולם אשירה לדור ודור אודיע אמונתך בפי", היינו להמשיך את שרשרת הזהב שנמשכת מדור דור, ורק זו התכלית של כלל נשמות ישראל, להוליד בנים ובנות ולחנך אותם באמונה פשוטה בו יתברך, ולהשתדל מאד שבין בני הזוג יהיה שורה תמיד שלום אמיתי, ואף פעם שלא יהיו ביניהם אי הבנות, כי באמת מי שיש לו שכל, יכול להמנע מגירושין לגמרי, כי כשזוג מתחתנים תמיד צריכים לדעת שעכשיו מתחברים שני הפכים לגמרי, כי כך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן פ') שעיקר השלום הוא כששני הפכים מתאחדים בדעת אחת, ואיפה יש עוד שני הפכים כמו בני זוג? הוא בא מרקע אחד והיא באה מרקע אחר וכו' וכו', וצריכים לחבר אותם יחד ולהרגיל את עצמם לחיות ביחד באהבה גדולה ובהבנה הדדית, ואחד יוותר לשני, וזה לא הולך מיום לחבירו, זו עבודה קשה ששני בני הזוג צריכים להשקיע בזה, וצריכים לדעת ולהבין: למה התחתנו? רק כדי לבנות בית נאמן בישראל!

אשרי הזוג שמכניסים את הדעת הזו בעצמם שבהתחלה ילך להם מאד מאד קשה, כי סוף כל סוף הם באים משני עולמות ורקעים שונים וכו', ומה גם מעדות שונות וכו', ומכל שכן שההורים מתערבים תמיד בין זוג טרי וכו', ועל הזוג להתחזק ביתר שאת וביתר עוז בכל מיני אופנים שבעולם לאהוב ולכבד אחד את השני, ולהשתדל שתהיה ביניהם הבנה הדדית, ואז שום דבר לא יוכל לשבור ולהפריד ביניהם, שזה קשר בריא ושלם, אשרי הזוג שמקיימים את זה.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים