שאלה: מאת מנחם: שלום לכבוד הצדיק. תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר וישב ט"ז כסליו ה'תשע"ד
שלום וברכה אל מנחם נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. רביז"ל רצה שהדבר הראשון שיעשה רווק הוא להתחתן, וכתב מוהרנ"ת ז"ל (ליקוטי הלכות יום הכיפורים הלכה א' אות א') מי שאינו נשוי הוא פגום בברית, ואמרו חכמינו הקדושים (קידושין כ"ט:) משתבח ליה רב חסדא לרב הונא בדרב המנונא דאדם גדול הוא. אמר לו: כשיבוא לידך הביאהו לידי. כי אתא, חזייה דלא פריס סודרא, אמר לו: מאי טעמא לא פריסת סודרא? אמר לו: דלא נסיבנא. אהדרינהו לאפיה מיניה. אמר לו: חזי דלא חזית להו לאפי עד דנסבת, רב הונא לטעמיה, דאמר: בן עשרים שנה ולא נשא אשה כל ימיו בעבירה. בעבירה סלקא דעתך? אלא אימא כל ימיו בהרהור עבירה. אמר רבא וכן תנא דבי רבי ישמעאל: עד עשרים שנה יושב הקדוש ברוך הוא ומצפה לאדם מתי ישא אשה, כיון שהגיע עשרים ולא נשא – אומר תיפח עצמותיו; הרי שלך לפניך איך שצריכים להזדרז ולהתחתן, כי רב המנונא בא אל רב הונא וראה שעדיין לא התחתן, אמר לו: אני לא רוצה לראות את הפנים שלך עד שתתחתן. ולכן הדבר הראשון – אתה מוכרח להתחתן, כי הגעת כבר לגיל כזה שאתה צריך להיות עוד מעט סבא וכו', ואתה עדיין אפילו לא אבא וכו', ולכן למה אתה מחכה? ראה להתחתן מה שיותר מהר ואל תהיה בררן, כי כל הצרות של אלו שמגיעים לגיל כזה למעלה משלושים וכו', זה בא רק על ידי שנעשו בררנים והזמן טפח להם על פניהם וכו'. אודות הפחדים שיש לך, מה אומר לך, חכמינו הקדושים אמרו (ירושלמי שבת פרק י"ד הלכה ג') על הפסוק (דברים ז') "והסיר הוי"ה ממך כל חולי" – זו רעיון, דאמר רבי אליעזר (שם כ"ח) "ונתן עול ברזל על צוארך" – זה רעיון; היינו מה זה העול הכי קשה של האדם? זה הרעיונות והדמיונות שמסבבים אותו, כי מרוב עוונותיו ובפרט של פגם הברית, הוא נמצא בלחץ תדירי ומדמיין לעצמו כל מיני מחשבות של הבל וכו', ושל פחדים וכו', מה יעשה לו זה… ומה יעשה לו ההוא… ובאמת, אדם רודף את עצמו יותר ממה שאחרים רודפים אותו, כי מי שתמיד חושב רק ממנו יתברך, ומשתדל להכניס את הקדוש ברוך הוא בתוך מח מחשבתו, אזי מתפטר מכל אלו הרעיונות והדמיונות, ונעשה בן חורין אמיתי, ואין עליו שום עול. להנצל מכל הפחדים והדמיונות וכו' וכו', אי אפשר בשום פנים ואופן אלא על ידי ריבוי תפלה – לבקש ממנו יתברך בתמימות ובפשיטות גמורה, ולדבר הרבה עמו יתברך, וזה אשר ינקה אותו מכל מיני דמיונות ורעיונות רעים, ויכניס בו שמחה אמיתית להיות דבוק בחי החיים בו יתברך תמיד.
|