שאלה:

מאת עופר:

לכבוד קדושת הצדיק המשקה אותנו ממי הנחל הנובע, ומחייה את החיים והמתים עם דברי תורת רבנו הקדוש והנורא.
רבינו זצ"ל אמר שטוב שיהיה לאדם עסק קטן של פרנסה ומשם תבוא לו הברכה, כי קשה מאוד לבן אדם להתחזק תמיד במידת הביטחון. האם כשאדם עובד שבע-שמונה שעות ביום זה נחשב עסק קטן בפרנסה, או שזה יותר מדי?
אשמח אם כבוד הצדיק ישמח אותי בתשובה לשאלתי, ותודה מראש.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר ויחי ו' טבת ה'תשע"ד

שלום וברכה אל עופר נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

חכמינו הקדושים אמרו (אבות פרק ב') יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עון. וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עון.

ולכן מה טוב ומה נעים שאדם זוכה לפרנסה קבועה, וקובע עיתים לתורה, אשר אין טוב מזה, כי לא כל אחד יכול לשבת כל היום וללמוד וכו', ולא כל אחד יכול להסתובב בלי פרנסה וכו', ולכן מה טוב ומה נעים שאדם פותח לעצמו עסק עצמאי או שעובד כשכיר אצל אחרים וכו', וכשגומר את העבודה קובע עיתים לתורה שזה מאד מאד חשוב בשמים, שאדם קובע לעצמו איזה זמן ללמוד בכל יום מקרא, משנה, גמרא והלכה וכו', שאז ממשיך על עצמו נשיאת חן ממנו יתברך, וככל שמתמיד יותר בתורה, זוכה שיורד ממנו העול של הפרנסה, כמאמרם ז"ל (אבות פרק ג') כל המקבל עליו עול תורה, מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ.

יעזור הקדוש ברוך הוא שתזכה לקיים את זה בתמימות ובפשיטות גמורה, ואז תראה איזו הרגשה טובה תהיה לך, כי עולמך תירש בחייך, וזכור תזכור מה שפירש רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ד) את מאמרם ז"ל (שבת ל"א) ששואלין את האדם: קבעת עתים לתורה? קבע הוא לשון גזילה, כמו שכתוב (משלי כ"ב) "וקבע את קובעיהם נפש"; היינו ששואלין את האדם, אם גזל מן הזמן שהוא טרוד בעסקיו, אם גזלת מהן עיתים לתורה, כי צריך האדם לחטוף ולגזול עיתים לתורה מתוך הטירדא והעסק דייקא.

את הפירוש הזה אמר רביז"ל לאדם אחד שהתנצל לפניו שאין לו פנאי ללמוד מחמת שעוסק במשא ומתן, אמר לו רביז"ל: אף על פי כן, ראוי לו לחטוף איזה זמן לעסוק בתורה בכל יום.

יעזור הקדוש ברוך הוא שתבשר לי תמיד בשורות משמחות, ונשמע ונתבשר בשורות טובות תמיד.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים