שאלה: מאת יעקב: לכבוד מורנו הרב שליט"א. תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר שמות י"ב טבת ה'תשע"ד
שלום וברכה אל יעקב נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. חכמינו הקדושים אמרו (אבות פרק ב') אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד; בוודאי אם אחד לא לומד – אינו יודע בין ימינו ושמאלו וכו', ועם הארץ כזה איך הוא יכול להיות חסיד? וכן מי שהוא בור ריק שאין בו תורה, אין בו יראת שמים. אם היו לומדים את ספרי רביז"ל, ומתמידים בזה, היו מוצאים את זה אות באות בשיחות הר"ן סימן ע"ו שזה סדר-דרך-הלימוד הזה שנתן לנו רביז"ל, אבל מה לעשות שכל אלו שהם מתנגדים על זה הם פשוט עמי ארצים גמורים שלא יודעים אפילו את ספרי רביז"ל, וכנראה שלא סיימו אותם אפילו פעם אחת, כי אם היו מסיימים את זה – היו מוצאים את זה. ומחמת שאני רואה כי כוונתך היא אמת, שאתה פשוט רוצה לדעת את האמת, אמרתי להעתיק לך את דברי רביז"ל אות באות מה שכתב שם (שיחות הר"ן סימן ע"ו): בענין הלימוד תורה, שצריכים ללמוד הרבה מאד בכל יום, טוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו, רק ללמוד בפשיטות בזריזות ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם ויניח אותו הענין וילמוד יותר להלן, ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר. ואמר: שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד, לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף, ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל, רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף – יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט) לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מה קאמר, שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", כי על ידי ריבוי הלימוד שילמוד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם. ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם. ודיבר רביז"ל הרבה מאד בענין זה, ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב. אבל באמת הוא דרך עצה טובה מאד בענין הלימוד, כי על ידי זה יכולים לזכות ללמוד הרבה מאד לגמור כמה וכמה ספרים, וגם יזכה להבין הדברים יותר, מאשר היה לומד בדקדוק גדול, כי זה מבלבל מאד מן הלימוד, וכמה בני אדם פסקו מלימודם לגמרי על ידי ריבוי הדקדוקים שלהם, ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמוד במהירות בלי דקדוקים הרבה, התורה תתקיים בידו, ויזכה ללמוד הרבה מאד – גמרא ופוסקים כולם, ותנ"ך ומדרשים וספרי הזוהר וקבלה ושאר ספרים כולם. וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ח) שטוב לאדם שיעבור בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה. ופעם אחד חישב רביז"ל מה שהאדם צריך ללמוד בכל יום עד שאין היום מספיק. דהיינו לגמור בכל שנה ש"ס עם הרי"ף והרא"ש, וארבעה שולחן ערוך הגדולים, וכל המדרשים כולם, וכל ספרי הזוהר והתיקונים, וזוהר חדש, וכל ספרי קבלה מהאריז"ל, גם צריכין ללמוד איזה שיעור ביום בקצת עיון. ועוד חישב הרבה דברים. גם צריכין לומר תהלים בכל יום, ותחינות ובקשות הרבה הרבה. ואז סיפר הרבה מענין זה שצריכין ללמוד במהירות גדול ובזריזות ולבלי לבלבל דעתו בדקדוקים הרבה מענין לענין, והדברים הללו הם בדוקים ומנוסים. גם לא היה מצווה לחזור תיכף על לימודו, רק רצונו תמיד היה ללמוד הספר או הפוסק שלומד כסדר מראשו לסופו בזריזות, ואחר כך יתחיל פעם שני ויגמור אותו כולו. וכן פעם אחר פעם.
הרי שלך לפניך – דברי רביז"ל, ולכן החפץ יחפוץ, והחדל יחדל, ומי שמתלוצץ מזה עליו אמר החכם מכל האדם (משלי ט') "אם חכמת חכמת לך, ולצת לבדך תשא"; כי אם אחד עושה ליצנות מזה, הוא עושה ליצנות מעצמו, כי מי שחפץ באמת ללמוד תורה ולהצליח ולהתעלות בתורה, הוא החכם הכי גדול, ומציית את רביז"ל, אבל מי שעושה ליצנות מזה הוא נשאר בחוץ בלא כלום, ולכן צריכים להתרחק מאד מאד מלצנים שעושה מזה ליצנות, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ח:) דרש רבי שמעון בן פזי: מאי דכתיב (תהלים א') אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב? וכי מאחר שלא הלך, היכן עמד? ומאחר שלא עמד, היכן ישב? ומאחר שלא ישב, היכן לץ? אלא לומר לך – שאם הלך, סופו לעמוד. ואם עמד, סופו לישב. ואם ישב, סופו ללוץ. ואם לץ, עליו הכתוב אומר (משלי ט') "אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא"; אשרי מי שמציית את רביז"ל בתמימות ופשיטות גמורה, והולך בדרך הנוראה והנפלאה הזו, אז טוב לו כל הימים.
|