שאלה:

מאת מאיר:

לכבוד האדמו"ר שליט"א.
אני גר צדק, ואני שש ושמח מאוד על הזכות שנפלה בחלקי – להיכנס תחת כנפי השכינה ולהיות חלק מעם ישראל. הייתי שמח מאוד לספר לכם את סיפור חיי ומה שעברתי עד שהתגיירתי, אך מכיוון שזה סיפור ארוך לא אכתוב אותו כאן.
כבר זמן רב אני מתחבט בשאלה, ואקווה שתוכלו לענות לי עליה: האם עליי לברך את הברכה "שלא עשני גוי"?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר שמות ט"ו טבת ה'תשע"ד

שלום וברכה אל מאיר נרו יאיר 

לנכון קיבלתי את מכתבך.

מה אומר לך, אתה צריך מאד מאד לשמוח שזכית להיכנס תחת כנפי השכינה, כי מעלת גר צדק וזכותו גדולים מאד בעיניו יתברך עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (במדבר רבה פרשה ח') אפילו גוי המתגייר ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול. ולכן חזק ואמץ מאד מאד, וזכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (יבמות כב.) גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ולכן תעשה התחלה חדשה ותקיים את כל מצוותיו יתברך בשמחה עצומה, וזכור שאתה גורם שעשועים גדולים למעלה, כמו שאמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן י"ד) שדייקא אלו שהיו קודם רחוקים מהקדושה, כגון גרים או בעלי תשובה, כשהם חוזרים בתשובה אזי מעלים שעשועים גדולים בכל העולמות, אשריהם ואשרי חלקם.

בעניין לברך ברכת "שלא עשני גוי", הנה מבואר ברמ"א סימן מ"ו סעיף ד', וכן הט"ז והמגן אברהם והגר"א והמשנה ברורה כתבו, שמברכים "שעשני גר", רק ביד אפרים כתב שמברך "שלא עשני גוי" ככל ישראל, ויש שכתבו, כגון הב"ח השל"ה והפרי חדש – שאין לברך כלל. והכף החיים כתב (סימן מ"ו סעיף ל"ו) כיון שדבר זה לא נפיק מפלוגתא, יש לומר שיברך הגר "שלא עשני גוי" בלי שם ומלכות, ולכן אין לזה הכרע, כי יש בזה שלוש שיטות: א. לברך "שעשני גר".  ב. לברך "שלא עשני גוי".  ג. לברך "שלא עשני גוי" בלי שם ומלכות. ולכן הבחירה בידך, והכל תלוי כפי שמחתך בשמחת יהדותך.

על יד אומן היה כפר שרובו היה גרים שנתגיירו, וכולם התקרבו אל רביז"ל, והיו שמחים ועליזים בנקודת יהדותם, והיו רוקדים אחר התפילה בהתלהבות גדולה מאד כמו יהודים ותיקים. וכן סיפר לי הרב החסיד ר' לוי יצחק בנדר ז"ל, שפעם הגיע לאומן גוי, והתגייר, והביא עמו עגלה מלאה שפע של אוכל, והכין סעודה גדולה. ואז היה מצב של רעב גדול, פשוט לא היה לחם לאכול, והוא הכין לכבוד הברית סעודה גדולה מלאה בכל טוב, וכשעשו לו את הברית התפתל מייסורים ושכב על הספסל. ובין כך הייתה סעודה גדולה, ובאו כל אנשי שלומינו ומשפחתם והיה שובע גדול שזה זמן רב לא אכלו וכו', ואחר כך יצאו לרקוד לכבוד הברית. והנה הגר, אף שהיה מתפתל מייסורים, מרוב שמחה שהייתה לו שנכנס בבריתו של אברהם אבינו, ירד מהספסל ששכב עליו והתחיל לרקוד עם אנשי שלומינו, והיה פלא בעיני כולם איך עם כאבים כאלו הוא יכול לרקוד, אבל מרוב שמחתו שנעשה יהודי, ממש לא הרגיש את הכאבים.

הרי שלך לפניך, איך שהכל תלוי כפי שמחת קבלת יהדותו, ובזה מצליחים.

יעזור הקדוש ברוך הוא שתמיד תשמח עם נקודת יהדותך ושעשה אותך גר צדק, ולא עשנו גוי כגויי הארצות עובדי אלילים.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים