אני ובעלי סובלים מבעיות בריאותיות, וגם השלום-בית שלנו מעורער. מה עושים?

שאלה:

מאת מרים:

אני חולה בדלקת פרקים קשה מאוד המלווה בהמון המון כאבים, כל התרופות לא עוזרות לי, ובאופן תמידי יש לי כאבים איומים שלא נרגעים. כל יום שעובר, עובר עליי בקושי רב.
בנוסף, יש לי המון בעיות עם בעלי – כל הזמן הוא מתעצבן עליי ותמיד אני לא בסדר בשבילו. כל הזמן אנחנו רבים ואת כל התסכולים שלו הוא מוציא עליי. אני מנסה להבליג, אבל הוא מוציא אותי מדעתי, ולצערי, גם אני צועקת עליו.
גם הוא סובל מבעיות בריאותיות קשות – סכרת, בעיות בלב, אי ספיקת כליות, ולכן אני מנסה להבין אותו ולהתחשב בו – אך אין הדדיות מצדו, והוא אף פעם לא מבין אותי! מאוד קשה לי עם מידת הקמצנות שלו: אני רוצה להדליק את המזגן או את האור – והוא לא מרשה לי, וכשאני מדליקה – הוא תיכף מכבה לי, וכל זאת למרות שתמיד אני סובלת מקור בגלל דלקת הפרקים שלי.
אני בוכה המון, לא יודעת מה לעשות איתו ועם המצב שבו אנו נמצאים, וזקוקה לברכה ועצה. בתודה מראש.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר בשלח ה' שבט ה'תשע"ד

שלום רב אל מרים תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

כל כך חבל שהכנסתם את הגיהנום לתוך הבית שלכם, דוד המלך אומר (תהלים צ') "ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה", ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"א) שהשבעים שנה פורחים כמו רבע שעה, והחיים כל כך קצרים כצל עובר, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן, אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף, דכתיב (תהלים ק"ד) "כצל עובר". "ואין מקוה" – ואין מי שיקוה שלא ימות, הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים.

ובמקום להפוך את החיים לגן עדן, אזי רוב רובם של בני האדם מהפכים את החיים לגיהנום עוד בחיים חיותם. אנחנו נמצאים פה בזה העולם לזמן קצר, וצריכים לראות שבזמן הזה שאנחנו נמצאים פה בזה העולם להכיר את הקדוש ברוך הוא, כי זו תכלית הבריאה – שנזכה להכירו יתברך מכל פרט ופרט שאלו המצוות שנתן לנו הקדוש ברוך הוא, כי כל המצוות צריכות להביא את האדם לאמונה פשוטה בו יתברך, כמו שכתוב (תהלים קי"ט) "כל מצוותיך אמונה"; כל המצוות צריכות להביא את האדם לאמונה, וכשיש לאדם אמונה – כל החיים שלו מתהפכים לאושר והוא נהנה בכל רגע מהחיים, כי כשמחדירים בעצמם אמונה פשוטה בו יתברך, אזי מתקנים את המדות, כי מדת הסבלנות שהיא אריכות אפים תלויה במדת האמונה, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ה) וכן מדת הקמצנות באה לאדם רק מחמת חסרון אמונה, כי המאמין האמיתי שמאמין שהכל ממנו יתברך, וכל מה שיש זה ממנו יתברך, אזי הוא לא יהיה צר עין, אלא ישתדל להיות טוב עין, ולא יחסר לו שום דבר.

ולכן את ובעלך צריכים לשנות את הגישה שלכם אל החיים, כל כך חבל שאתם חיים את החיים שלכם בחיי מרירות וכו', חיים של מחלוקת ומריבות וכו', חיים של צעקות וצרחות בבית וכו', חיים של קטטות וכו', האם זה נקרא חיים? זה נקרא גיהנום עלי אדמות וכו', ועל כן אתם צריכים להשלים ביניכם ולהתחיל ליהנות מהחיים ולעזור אחד לשני, וכך תהפכו את הבית שלכם לגן עדן, כי ימינו כל כך קצרים, הנה אנחנו כאן והנה אנחנו כבר יוצאים מכאן, ולכן חבל מאד לחיות חיים מרורים ומדוכאים וכו' וכו', ותאמינו לי שאם תשלימו ביניכם ותתרבה האהבה ביניכם, אזי תהיו שניכם בריאים, כי המחלות והחלאים רעים באים רק מחמת קטנות המוחין וכו', וחסרון האמונה וכו', שממילא בא מזה חסרון שמחה, שמשם נובעת הקמצנות והצרות עין וכו' וכו'.

יעזור הקדוש ברוך הוא שתמיד ישרו ביניכם השלום והאהבה ותהיו שניכם בריאים, ותעזרו אחד לשני, ותבינו אחד את השני, ואז השכינה תשרה בתוך ביתכם.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים