בננו התאבד, ומאז עולמנו חרב בעדנו ונעלם לנו כל הטעם מהחיים. איך מתחזקים אחרי טרגדיה כזו?

שאלה:

מאת מנדי:

לכבוד הרב מחייה הנפשות השבורות והעייפות, שלום.
אני ואשתי שבורים ורצוצים ומיואשים מהחיים, כי לצערנו הרב בננו התאבד, ומאז עולמנו חרב בעדנו ונעלם לנו כל הטעם מהחיים.
אנחנו לא יודעים איך להרים את עצמנו ואיך להתחזק, ונודה מעומק הלב לכבוד הרב שיענה לנו ויכתוב לנו דברי חיזוק.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר יתרו י"א שבט ה'תשע"ד

שלום וברכה אל מנדי נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

צר לי מאד מאד לשמוע דבר מזעזע כזה, המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ולא תוסיפו לדאבה עוד.

הנה חכמינו הקדושים אמרו (ברכות ה.) כל שהקדוש ברוך הוא חפץ בו מדכאו ביסורין, ואם קבלם יראה זרע יאריך ימים; צריכים לסבול ולשתוק וכו', ולסבול ולשתוק וכו', כמאמרם ז"ל (ברכות ס"ב.) קבלה דיסורא שתיקותא – עצה לקבל את היסורים רק לשתוק, ולא להתלונן חס ושלום על הקדוש ברוך הוא, כי מה אנחנו יודעים ומבינים וכו', למה זה באה עלינו צרה כזו, צריכים רק לזכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (תנחומא כי תצא) צריך האדם להחזיק טובה להקדוש ברוך הוא בזמן שהיסורין באין עליו, למה? מפני שהיסורין מושכין את האדם להקדוש ברוך הוא. כי כשאדם שבור לגמרי, אז הוא פונה רק אליו יתברך, ואמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא רבתי) אשרי אדם שנגעו בו יסורין וכבש רחמיו ולא קרא תגר.

כי באמת זה נסיון קשה מאד מאד כשיש לאדם בן או בת שהתאבדו רחמנא ליצלן, כי ההורים אוכלים את הלב שלהם מרוב צער וכו', וכן יש להם רגשי אשמה פן ואולי לא טיפלו מספיק בבן או עם הבת שהתאבדו וכו', אבל באמת מי שמאמין באמונה שלימה בו יתברך יודע ועד אשר דבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, ומי יודע אם הנשמה הזו לא ירדה לזה העולם כדי לתקן איזה ענין וכו', וכשגמר את תיקונו רחמנא ליצלן קרה מה שקרה, זה נפטר בחניקה וכו', זה נפטר בהריגה וכו', ולכן אתה ואשתך מוכרחים להתחזק בהתחזקות עצומה, ואף שזה מאד מאד קשה, כי סוף כל סוף יש הרבה דברים שאדם לא יודע על מה זה בא לו, וחכמינו הקדושים אמרו (מכילתא יתרו) היסורין מרצים יותר מן הקרבנות, שהקרבנות בממון והיסורין בגוף; ואמרו (ספרי ואתחנן) יהא אדם שמח ביסורין יותר מן הטובה, שאילו אדם בטובה אין נמחל לו עוון שבידו, וביסורין נמחל לו.

ולכן אני מאד מבקש אתכם – תראו לעשות משהו בשביל תיקון נשמת הבן, אם יתאפשר לכם לכתוב על שמו ספר תורה, ויקראו בזה תמיד שזה יהיה לעילוי נשמתו, רק אני מאד מבקש אתכם שלא תטיחו דברים כלפי מעלה חס ושלום, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ילקוט איוב רמז תתק"ח) איוב, אילולא לא קרא תגר כשבאו עליו יסורין, כשם שאומרים עכשיו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב – כך היו אומרים אלהי איוב וכו'. אבל איוב לא יכל לעצור את עצמו, והוצרך מרוב יסוריו לדבר כלפי מעלה וכו' וכו', רואים מזה שגם על אברהם יצחק ויעקב עברו יסורים מרים וקשים מאד, ועיקר מעלתם שלא קראו תגר כלפי מעלה, אלא סבלו את יסוריהם בדממה, וחכמינו הקדושים אמרו (בראשית רבה פרשה צ"ד סימן ה') אין הקדוש ברוך הוא מייחד שמו על בריה כשהוא חי אלא על בעלי יסורין; ולכן שלא יהיו לכם שום קושיות על הקדוש ברוך הוא, כי יש דברים שאנחנו לא יודעים כלל מה ומי ואימת.

הקדוש ברוך הוא המנחם את השבורי לב, ינחם אתכם וישמח את לבבכם הנשבר, ונשמע ונתבשר בשורות משמחות.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים