יש אנשים הנוהגים לומר או לכתוב על אחד מהוריהם שנפטרו "הריני כפרת משכבו". מה העניין בזה?

שאלה:

מאת לירן אליהו:
לכבוד מורי ורבי שליט"א, שלום וברכה.
שמעתי שיש אנשים הנוהגים לומר או לכתוב על אחד מהוריהם שנפטרו "הריני כפרת משכבו". מה העניין בזה?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר משפטים כ' שבט ה'תשע"ד

שלום וברכה אל לירן אליהו נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

חכמינו הקדושים אמרו לגבי כיבוד אב ואם (קידושין ל"א:) מכבדו בחייו ומכבדו במותו. בחייו כיצד? הנשמע בדבר אביו למקום, לא יאמר שלחוני בשביל עצמי, מהרוני בשביל עצמי, פטרוני בשביל עצמי, אלא כולהו בשביל אבא. במותו כיצד? היה אומר דבר שמועה מפיו, לא יאמר כך אמר אבא, אלא כך אמר אבא מרי הריני כפרת משכבו. והני מילי תוך שנים עשר חודש, מכאן ואילך אומר זכרונו לברכה לחיי העולם הבא; ופירש רש"י: הריני כפרת משכבו – עלי יבוא כל רע הראוי לבוא על נפשו: מכאן ואילך – כבר קיבל מה שקיבל שאין משפט רשעי ישראל בגיהנם אלא י"ב חודש.

הרי שלך לפניך, כשאבא נפטר או אמא נפטרת, בתוך השנה צריכים להוסיף "הריני כפרת משכבם", זאת אומרת אם חס ושלום מגיע לו איזה עונש שם בשמים, אני מקבל את זה על עצמי, וזה בכלל כיבוד אב ואם, ולכן נוהגים בשנה הראשונה כשמזכירים את האבא או את האמא, או כשכותבים מהם, מוסיפים "הריני כפרת משכבם". וכן נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה סימן ר"מ סעיף ט') חייב לכבדו אפילו אחר מותו. כיצד? היה אומר דבר שמועה מפיו, אומר כך אמר אבא מארי הריני כפרת משכבו, אם הוא תוך שנים עשר חודש, ואם הוא לאחר שנים עשר חודש, אומר זכרונו לברכה. הגה: ואין חילוק בין אם לאב בכל זה. יש אומרים דאם כותב תוך שנים עשר חודש דבר ומזכיר אביו אין צריך לכתוב הריני כפרת משכבו אלא זכרונו לברכה, דהא כתיבתו מתקיימת לאחר שנים עשר חודש, ויש מחמירין אפילו בכתיבה, וכן נוהגין.

וכן תמצא בלקוטי הלכות, כל אלו ההלכות שחידש מוהרנ"ת ז"ל בשנה הראשונה אחר הסתלקות רביז"ל, הוא כותב הכ"מ שהוא ה'ריני כ'פרת מ'שכבו.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים