האם צריכים לדבר עם הילדים מעניין יום המיתה?

שאלה:

מאת שי:
שלום לכבוד מוהרא"ש. אני מאחל לכם ולרבנית רפואה שלימה, ויהי רצון שתמשיך לחזק אותנו תמיד, ואנו מצדנו נגרום לך רק נחת.
האם צריכים לדבר עם ילדים קטנים מעניין יום המיתה? ואם כן, מה לומר ומה לא? ואם לא, איך מתמודדים עם שאלות שעולות להם בעניין? תודה רבה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר תרומה כ"ו שבט ה'תשע"ד

שלום וברכה אל שי נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

תשואת חן לך על התפלות שאתה מתפלל על רפואתי ובריאותי, יעזור הקדוש ברוך הוא שיתקבלו תפלותיך לרחמים ולרצון לפני אדון כל.

 העיקר להכניס בבית רק שמחה, כי בבית שיש שמה אוירה של שמחה, שם השכינה נמצאת, וכך אמרו חכמינו הקדושים (שבת ל:) אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה; ואצלו יתברך שורה רק השמחה, כמו שכתוב (דברי הימים א' ט"ז כ"ז) "הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו", ובמקום שהשכינה נמצאת שם הברכה מצויה, ולכן בבית לא צריכים לדבר מיום המיתה, ומכל שכן לא עם הילדים, רק לדבר איתם משבח בר ישראל שזוכה לקיים את מצוותיו יתברך, ואיך שהוא גורם נחת רוח להקדוש ברוך הוא, כי אי אפשר לתאר ולשער את הזכות של בר ישראל שזוכה לציית את הקדוש ברוך הוא ולקיים את מצוותיו יתברך, וכן לדבר איתם הרבה מאמונה וסיפורי צדיקים, שזה דבר גדול מאד מאד, כמו שאמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רמ"ח) דע, שסיפורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד, כי על ידי סיפורים מצדיקים נתעורר ונתלהב הלב בהתעוררות גדול להשם יתברך בחשק נמרץ מאד, כי הרשימו שעשה אותו הצדיק שמספרין ממנו, על ידי עבודתו את השם יתברך, זאת הרשימו נתעוררת בעת שמספרין מהצדיק, והיא מעוררת להשם יתברך בהתעוררות גדולה.

ולכן מה טוב ומה נעים להיות רגיל ולספר סיפורים לילדים, שזה מושך את הלב אליו יתברך. והרב הקדוש מצאנז זי"ע בעל "דברי חיים" שאל פעם את המלמדים של בניו האם הם לומדים אתם מוסר, והשיבו: כן! וכששאל אותם: איזה ספרי מוסר? ענו ואמרו: "חובת הלבבות". ענה ואמר להם: "לא לזה התכוונתי, אלא תספרו להם סיפורי צדיקים מהרבי רבי אלימלך מליזענסק זי"ע ומהרבי רבי זושא מאניפאלי זי"ע". רואים מזה את גודל הכוח של סיפורי צדיקים, שמושכים את הלב של הילדים לחקות אותם, וכן צריכים ללמד אותם דרך ארץ, כמו שאמר רביז"ל (ספר המידות אות בנים סימן ס"ד) צריך ללמד את התינוק דרך ארץ מנעוריו; כי אצל רביז"ל היה העיקר דרך ארץ, ואמר: אם קיסרין ומלכים היו יודעים איך שאני מלמד את אנשיי דרך ארץ, היו שולחים את ילדיהם אליי ללמוד פרק בדרך ארץ. וצריכים לשמור מאד לא להוציא את כל העצבים שלו על הילדים, כי כך אמר רביז"ל (ספר המידות אות בנים סימן ק"ז) הבנים שוטים כשאביהם כעסן; כי כשהאבא כעסן והבן שואל אותו משהו וכו', והאבא צורח וצועק עליו כמטורף וכו', אזי הבן נשאר שוטה וכו'. אבא צריך להוריד את עצמו אל ילדיו, ולספר להם סיפורי צדיקים, וכן להתעניין בכל מה שעובר עליהם, שזה מעיקר החינוך, וכן לדבר איתם כמו שמדברים עם מבוגרים וכו', ועל ידי זה בונים להם את הבטחון העצמי.

יעזור הקדוש ברוך הוא שתהיה לך רוב נחת דקדושה מילדיך, ונשמע ונתבשר בשורות משמחות.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים