איך מסתדר עניין הלימוד בגירסא עם פסיקתו של מרן הרב עובדיה יוסף?

שאלה:

מאת תום:
שלום לכבוד קדושת האדמו"ר ורפואה שלמה.
הרב מחזק אותנו הרבה בעניין לימוד בגירסא על פי סדר דרך הלימוד של רבינו ז"ל, ומצד שני הרב גם אמר שההלכה כמו הרב עובדיה בכל מקום. ראיתי הלכה וזו לשונה: "עיקר מצות לימוד התורה אינו בגירסא בלא הבנה כלל, אלא מצות תלמוד תורה הוא בלימוד עם הבנת העניין, ולא די בהבנת פירוש התיבות, וכל שכן בגירסא בעלמא. ומכאן תשובה לאלו שיש להם "סגולה" לגמור כל הש"ס בתוך תקופה קצרה, בלי הבנה לעומק הדברים, וברור שהוא איבוד זמן וביטול תורה" (שו"ת יביע אומר).
מאז שקראתי את ההלכה הזו נפלתי לייאוש, כי הלימוד בגירסא עוזר לי מאוד בפרט במשניות וזוהר, אבל מהלכה זו יוצא שכאילו אין חשיבות ללימוד כזה. מה דעתו של הרב בעניין?

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר צו ט' אדר ב' ה'תשע"ד

שלום וברכה אל תום נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ע"ד) שיש דיבור בדעה, ויש דיבור בלא דעה, שזה הושענא רבה שאז צועקים הרבה כדי לזכך את המוח, שזה נקרא דיבור בלא דעה, ואחר כך בא שמחת תורה, שזה דיבור בדעה, שאדם מבין כבר את הכל, ומביא רביז"ל את הזוהר (קדושים פ"ה.) ומאן דתיאובתיה למלעי באורייתא [ומי שיש לו רצון ללמוד תורה] ולא אשכח מאן דיוליף ליה [ולא מוצא מי שילמד אותו] והוא ברחימותא דאורייתא לעי בה [והוא מרוב אהבה לומד תורה] ומגמגם בה בגמגומא דלא ידע [ומגמגם בלימוד ולא מבין מה שלומד], כל מילה ומילה סלקא [כל מילה ומילה עולה למעלה בשמים] וקודשא בריך הוא חדי בההיא מלה [והקדוש ברוך הוא שמח עם המילים שהוא גורס] וקביל לה ונטע לה סחרניה דההוא נחלא [ומקבל אותם מילים ונוטע מזה אילנות סביב הנחל העליון], ואתעבידו מאלין מלין אילנין רברבין ואקרון ערבי נחל [ונעשים מאלו המילים שמגמגם בתורה, אפילו שהוא לא מבין, אילנות גדולים ונקראים ערבי נחל]; מכל זה רואים את מעלת האדם שזוכה אפילו לגמגם בתורה, איך שזה מאד מאד חשוב למעלה. עם כל זאת ממשיך הזוהר (שם) זכאין אינון דידעין אורחוי דאורייתא [אשרי אלו שיודעים את דרכי התורה] ומשתדלי בה באורח מישור [ולומדים ומבינים] דאינון נטעין אילנא דחיי לעילא לכולא אסוותא [הם אשר נוטעים אילן שמשם הוא הרפואה].

אף אחד לא חולק שהעיקר הוא להבין מה שלומד, אבל המציאות מראה שרוב בני הנעורים כשמתחילים ללמוד ולא מבינים טוב את החומר, על ידי זה מתרשלים ומתייאשים מללמוד, ולכן נתן לנו רביז"ל את סדר דרך הלימוד שהיא דרך קלה ונעימה מאד מאד, ואמר (שיחות הר"ן סימן ע"ו) בענין הלימוד תורה שצריכים ללמוד הרבה מאד בכל יום, טוב ללמוד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלימודו, רק ללמוד בפשיטות בזריזות, ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת לימודו מענין לענין, רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד, אל יעמוד הרבה שם ויניח אותו הענין וילמוד יותר להלן. ועל פי הרוב ידע אחר כך ממילא מה שלא היה מבין בתחילה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר.

ואמר: שאין צריכין בלימוד רק האמירה לבד – לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחילת לימודו שירצה להבין תיכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תיכף ולא יבין כלל, רק יכניס מוחו בהלימוד ויאמר כסדר בזריזות, וממילא יבין. ואם לא יבין תיכף – יבין אחר כך. ואם ישארו איזה דברים שאף על פי כן לא יוכל לעמוד על כונתו, מה בכך? כי מעלת ריבוי הלימוד עולה על הכל, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה י"ט) 'לגמור והדר לסבור ואף על גב דלא ידע מה קאמר' שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", כי על ידי ריבוי הלימוד שילמוד במהירות ויזכה ללמוד הרבה, על ידי זה יזכה לעבור כמה פעמים אלו הספרים שלומד, לגומרם ולחזור להתחיל ולגומרם פעם אחר פעם. ועל ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחילה, כל מה שאפשר להבין ולעמוד על דבריהם.

ודיבר רביז"ל הרבה מאוד בענין זה, ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב. אבל באמת הוא דרך עצה טובה מאוד בענין הלימוד. כי על ידי זה יכולים לזכות ללמוד הרבה מאוד לגמור כמה וכמה ספרים, וגם יזכה להבין הדברים יותר מאשר היה לומד בדקדוק גדול כי זה מבלבל מאד מן הלימוד. וכמה בני אדם פסקו מלימודם לגמרי על ידי ריבוי הדקדוקים שלהם ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמוד במהירות בלי דקדוקים הרבה, התורה תתקיים בידו, ויזכה ללמוד הרבה מאד – גמרא ופוסקים כולם, ותנ"ך ומדרשים וספרי הזוהר וקבלה ושאר ספרים כולם. וכבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ח) שטוב לאדם שיעבור בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה.

 ולכן מה לך להתבלבל, מי שיכול ללמוד בעומק העיון מה טוב ומה נעים ואין למעלה מזה, אבל רוב בני הנעורים לא יכולים להבין תיכף ומיד מה שלומדים, ובשביל זה כל כך הרבה עוזבים את הישיבות ונושרים לגמרי וכו', כיאם הם היו יודעים מה זה לגרוס בכל יום ח"י פרקים משניות שזה מטהר את הלב מכל מיני חלודה, ומציל את האדם מעבירות חמורות, היו מחדירים את זה בכל הישיבות, ואותו דבר לקחת מסכתא ולחזור על זה מאה פעמים ואחד, שזה היה מכניס חשק לבחורים לסיים מסכתא אחר מסכתא מאה פעמים ואחד עד שהיתה נפתחת דעתם, וכך נהגו גדולי ישראל שבהתחלה הייתה להם הבנה קשה, אבל מריבוי החזרה נפתח להם המוח, ולכן אתה לא צריך להתבלבל בשום פנים ואופן, ולהמשיך ללמוד בדרך הלימוד של רביז"ל.

וידוע מה שסיפר הגאון המופלא רבי יוסף ענגיל זי"ע שחיבר המון ספרים, כששאלו אותו איך זכה כל כך להתעלות בתורה, עד שזכה לחדש בכל מקצועות התורה? ענה ואמר: כשהתחלתי ללמוד, למדתי ארבעים פעמים ש"ס במהירות גמרא בלי רש"י ותוספות ופירשתי את הגמרא לפי דעתי, אפילו לא כרש"י וכו', ואחר כך כשנכנסה לי תשוקה עצומה ללמוד, אז נכנסתי במלוא המרץ ללמוד עם רש"י ותוספות ומפרשים, וכך התחלתי לחדש חידושים רבים.

הרי שלך לפניך, שקודם צריכים לגרוס הרבה עד שיכנס בו חמידו דאורייתא – חשק ללימוד התורה הקדושה. אשרי מי שאינו מטעה את עצמו ומציית את רביז"ל בתמימות ובפשיטות גמורה, וזה בכלל לא סותר את ההלכה.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים